הסכם המסגרת לתקצוב ממשלתי של ההתחדשות העירונית - ברכה או "טיפה בים"? השבוע התפרסם כי משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יחתמו על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם 12 רשויות מקומיות, שיממנו פיתוח תשתיות להתחדשות עירונית בתקציב של כחצי מיליארד שקלים.
מדובר על העיריות ירושלים, לוד, בת ים, קריית אונו, חיפה, נתניה, גבעתיים, רמת גן, אשדוד, בית שמש, חדרה וקריית ים.
לפי התכנית המוצעת, המימון עבור יחידת דיור תוספתית כאשר הרשות המקומית גובה היטל השבחה מלא יהיה 25 אלף שקלים, וכאשר יש פטור חלקי או מלא מהיטל השבחה המימון יהיה 30 אלף שקלים. כמו כן, ההסכמים יחתמו עם רשויות בהן סך הגבייה בפועל של ארנונה בתחומן לא עלה על 5,000 שקלים לנפש בשנת 2018, לפי נתוני משרד הפנים, ובתנאי שעד יום 31.12.21 אושרו בתחומן תכניות הכוללות, לכל הפחות, 2,500 יח"ד שטרם מומשו, שלא הוצא היתר בנייה לבנייתן עד יום 01.08.2021.
ההסכמים באים לפתור מצב של היעדר משאבים מספיקים בידי הרשויות המקומיות למימון צרכי הציבור, ובמיוחד במקומות בהם יש פטור מהיטל השבחה למגורים.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין התגאה במהלך ואמר כי "היום אנו מסירים את אחד החסמים העיקריים שעמדו בפני קידום הפרויקטים על ידי מתן תקציב לפיתוח התשתיות הנחוצות לבנייה".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן, הוסיף כי מדובר ב"צעד מהותי בקידום של תחום ההתחדשות העירונית שהולך ותופס נפח גדל בבנייה ובהגדלת היצע יחידות הדיור".
"מדוע נבחרו ערים שאינן זקוקות לתמיכה"?
עם זאת, יש גם מי שהפנה חצי ביקורת לעבר התכנית של משרד השיכון.
חיים מסילתי יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, התייחס לתכנית ואמר: "כשמסתכלים על 12 הרשויות שנבחרו לקבל את התמריץ לקידום פרויקטים של פינוי-בינוי - לא ברור למה רמת גן, גבעתיים ובת ים כלולות ברשימה הזאת, שכן מדובר בערים בהן הכדאיות הכלכלית גבוהה מאד והן לא צריכות תמיכה כדי להוציא פרויקטים לפועל. לעומת זאת, ישנן הרבה רשויות שאם היו מקבלות הן את התקציב יתכן והיינו רואים פרויקטים כאלה מתחילים לקרום עור וגידים אצלם - כך למשל באשקלון, קרית מלאכי ומגדל העמק".
עוד הוסיף מסילתי: "הסכום פר יח"ד 25-30 אלף שקל הוא סכום פעוט באיזורי ביקוש של יזם שמוכר דירה בכ-30 עד 40 אלף שקל למ"ר, כך שהסכום שמציעה המדינה הוא זניח. כמו כן, לא ברורה מגבלת הערך של הרף המינימלי שנקבע לקבלת התקציב (600 יח"ד). מאות יחידות לא מייצרות מסות של דירות, כך שאו שהיו מציבים רף של 1000 יחידות דיור ומעלה או שהיו מתקצבים פר פרויקט ללא מגבלת סך יחידות דיור".
רחל מלכה, מנכלית ובעלים של חברת "מעוז דניאל", תהתה גם היא על בחירת הערים עימן יחתמו ההסכמים: "אנחנו רואים ששוב הפריפריה נשארת מאחור. אני חושבת שבמקום להכריז על תוכנית מוזלת לזוגות הצעירים בפריפריה, יש לתכנן תב"ע עתידית לפינוי בינוי – ולשווק אותה ליזמים".
עוד הוסיפה: "אני חושבת שהתוכנית של אלקין היא מבורכת, אבל התקציב שהוא אישר מוגבל ומספיק רק ל17,600 יח"ד. זוהי כמות שלא תענה על הביקושים העתידיים בארץ. בנוסף, אני חושבת שיש צורך לבדוק את כמות ההיתרים השנתית שמוציאה כל עירייה להתחדשות עירונית, ולתת תמריצים דווקא לעיריות שלא מקדמות הרבה פרויקטים".
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו", היה חריף אף יותר בביקורת שלו: "זהו לעג לרש. המדינה הרוויחה השנה סכום עתק של 65 מיליארדי שקלים ממיסוי נדל"ן, כלומר עשויה להרוויח כ-200 מיליארדי שקלים ממיסים רק על נדל"ן ב-3 השנים הקרובות, כך ש-440 מיליון שקלים הינם סכום בטל בשישים, פחות מרבע אחוז מההכנסות. אז שהמדינה תכניס את היד עמוק לכיס ותדאג כפי שצריך למנף התחדשות עירונית כוללת ולמגן את כלל בנייני מדינת ישראל כנגד רעידת אדמה גדולה ממשמשת ובאה!"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו