יש למישהו 166 מיליארד שקל פנויים?

ככה, כמעט משומקום, הגענו לשיא השיאים של גרעון תקציבי בכל הזמנים, 166 מיליארד שקל, שזה יותר מ-12% מהתוצר. לשם המחשה, מדובר ב-166,000 מיליוני שקלים, סכום בלתי נתפס, שקול כמעט לתקציבי מערכות הביטחון, הבריאות והחינוך של מדינת ישראל.

נכון, ישנן לא מעט נסיבות מקילות, ובמיוחד מגפת הקורונה והפיצויים לנפגעים ממנה, מה שמהווה ללא ספק מרכיב נכבד ביותר בגירעון העצום הזה. כ-80% מהכנסות המדינה מגיעות מהעסקים הקטנים והבינוניים, ויש לתמוך בהם להשתקם כלכלית.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

כשבוחנים נכוחה את התנהלות המשק הישראלי והבזבוזים המשוועים בסקטור הציבורי, נדמה שאפשר וניתן היה להגיע לנתוני גרעון מתונים בהרבה. למשל, לקזז בשכר העובדים בגופים הציבוריים 10% עד 12% מהשכר. או לחילופין לפטר כ-20% מעובדי המגזר הציבורי המיותר.

אחד התרחישים הצפויים לאחר יום הבחירות הממשמש ובא הינו שהממשלה הנבחרת, תהיה אשר תהיה, תממן את הגרעון הזה, או לפחות חלקו, בפעולה משולבת של קיצוצים משמעותיים בתקציבי משרדי ממשלה ובד בבד, איך לא, בהטלת מיסוי נכבד על אזרחי המדינה, בין היתר על אלה שקיבלו לא מכבר פיצוי ביד אחת, ואילו כעת, ביד האחרת, ייעלמו להם הפיצויים כלא היו.

ובכן, אינני שולל כלל ועיקר את האופציה של קיצוצים במשרדי ממשלה, ובמיוחד לאחר הפיאסקו שחווינו בשנה האחרונה של ממשלה פריטטית עם לפחות תריסר משרדי ממשלה מיותרים. אין ספק שברמה העקרונית הגיע הזמן שגם הסקטור הציבורי, שהפך לבור שומן אחד גדול, יואיל סוף סוף לתרום את חלקו למאמץ, זאת לאחר שעיקר המעמסה הוטלה בשנה האחרונה על הסקטור הפרטי, כולל מאות אלפי עצמאים קטנים.

התרופה האולטימטיבית

יחד עם זאת, התרופה האולטימטיבית לטעמי למחלת הגרעון חייבת להיות התנעת גלגלי המשק במנועי צמיחה אפקטיביים, כאלה שיחזירו את מירב המובטלים אל שוק התעסוקה, יגדילו משמעותית את הפעילות ויהפכו את 2021 לשנת ההזדמנות, שאחריה, ב-2022, יתחיל פרוספריטי מחודש שישכיח מכולנו את תחלואי הקורונה ויצמצם לאין ערוך את הגרעון.

כנשיא לשכת הקבלנים אני רואה את ענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט כראש החץ שיוביל את ההתאוששות הזאת. הענף שלנו מייחל לרבבות, אם לא מאות אלפי ידיים עובדות, החל מדרג היזמים והקבלנים, המתכננים, המהנדסים והאדריכלים, קונסטרוקטורים, מנהלי עבודה ובעלי מקצוע מיומנים, כמו גם ספקים במגוון תחומי הבנייה.

חזרתם של אותם מאות אלפים למעגל העבודה, לצד הכשרה אינטנסיבית של רבבות צעירים יוצאי צבא ובכלל למקצועות הבנייה, כולל לימודים אקדמיים, לא רק שתשדרג את תדמית הענף ואת איכות הבנייה, אלא תהווה מנוף מרכזי בהתאוששות המשק, וכמובן גם בצמצום הגרעון בתקציב המדינה.

הישענות אך ורק על ענף ההייטק, שכבודו במקומו מונח, הינה טעות אסטרטגית. ההייטק מפרנס רק אחוז קטן יחסית מתושבי מדינת ישראל. חשיבותו ברורה, אולם לא די בו על מנת להביא את כלכלת המדינה להמראה מחודשת, במיוחד לאחר שנה כה קשה.

אני קורא בזאת לראש הממשלה שייבחר ב-23 במרץ ולשרים הכלכליים הבכירים, ובמיוחד אוצר, פנים ושיכון, לא לשכוח אותנו, כי רק איתנו תוכל כלכלת מדינת ישראל להמריא מחדש!

כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו.