איפה הפיקוח על מחירי הדיור?

למה לנו להאשים את יבואני הברזל ושאר מיני חומרי בנייה, שמנצלים היטב את ערפל הקרב של ימי הקורונה ומעלים ללא רחם את המחירים על התקורות, בתואנות שונות ומשונות, למשל עלויות השטת אוניות במים הקפואים של נהרות אירופה, ועוד סיפורי הברון מינכהאוזן.

העובדה שמחיר הברזל, לדוגמה, עלה בעשרות אחוזים, למרות ירידת ערך הדולר בכ-10% בשנה האחרונה, היא רק דוגמה אחת מיני רבות. לרוכש הדירה התמים אולי עובדה זו איננה אומרת הרבה, אולם מדובר בעליית מחיר של כ-3 עד 5% פר דירה, שזה עוד כ-100 אלף שקל למחיר דירה ממוצעת.

ממחדל למחדל

זהו, לפרוטוקול, לא המחדל היחידי של ממשלת ישראל בכלל ומשרד השיכון בפרט, שהמשיכו גם בשנת הקורונה, 2020, לדבר לריק על ירידות מחירים, כביכול, אבל לא לעשות דבר וחצי דבר, לא בהתייקרות התקורות, ולא במרכיב הקרקע, שנקבע באופן שרירותי על ידי פקידי רשות מקרקעי ישראל, שחולשת על כ-92% מקרקעות המדינה.

אם נוסיף לכך את המחדל של העדר שיווק דירות והיצע מתדלדל, נבין אל נכון מדוע נסק מחיר דירה ממוצעת לכ-1.6 מיליון שקל, פי 2.5 ממחיר דירה ממוצעת ב-2005. לקורא הממוצע זו אולי נראית גזירה משמיים, אולם ניתן היה למנוע אותה בנקל, על ידי פיקוח מחמיר של הממשלה על מחירי הקרקע, שחרור הבירוקרטיה והרגולציה האינסופית, הגדלת מלאי הקרקעות ופיקוח על עלות התקורות המאלצת אותנו, הקבלנים, להתאים את רמות המחירים להתייקרויות.

שיהיה ברור: לנו, היזמים והקבלנים, אין שום אינטרס שהמחירים יעלו. נהפוך הוא. עליות מחירים בעייתיות מאוד גם מבחינתנו, זאת משום שהמימון שאנחנו מקבלים מהבנקים מתייחס לרמות המחירים לפני ההתייקרות, כך שאנחנו מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות נאלצים לספוג על עצמנו את ההתייקרות, והרווח שנותר בידינו בסופו של יום לא רק שאינו גדל, הוא אף הופך קטן יותר.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

סיפור אבוד?

העדר היציבות בשוק, שמשפיע על קהל הלקוחות שלנו, אינו מוסיף למשוואה, זאת בלשון המעטה. אי הוודאות שמבחינתם מייצרת אווירה לא פשוטה, שלא לומר קשה, ממשיכה לדחוף את רמות המחירים כלפי מעלה, ואף מקשה על חלק גדול מהקבלנים לשרוד.

הערכתנו בלשכת הקבלנים הינה כי אם אשתקד עלו מחירי הדיור ב-4% (גם נתון זה מוטל בספק לאור גילום מחירי דירות מוזלות ממחיר למשתכן), אזי ב-2021 לא תהיה זו הפתעה אם העלייה תוכפל בממוצע לכ-8%, כלומר עוד כ-130 אלף שקלים למחיר דירה ממוצעת! ובאיזורי הביקוש אף יותר מכך.

העובדה שנושא הדיור לא הוזכר בקמפיין של אף מפלגה ממחיש לטעמי את העובדה שכל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, הבינו שמדובר בסיפור אבוד, במיוחד לאחר הכשלון הצורב של משה כחלון עם מחיר למשתכן. אישית, אני מאמין שהסיפור אינו אבוד כלל ועיקר, והכל עניין של רצון ושל האצלת סמכויות על ידי ראש הממשלה הבא לשר הבינוי והשיכון הבא. כולנו מצפים לכך!