זה קורה: "שיכון בינוי" תעתיק את קריית המודיעין לנגב

קריית המודיעין סוף סוף בדרכה לנגב, אחרי עיכוב של שנים. לפני כשבועיים נחתם ההסכם להקמת קריית המודיעין בצומת ליקית בדרום. הקריה תאכלס כ-12 אלף חיילים וקצינים מיחידות איסוף, מודיעין, סייבר וטכנולוגיה ואת יחידות המטה של אגף המודיעין.

על פי ההסכם, חברת שיכון ובינוי תתכנן, תממן, תקים ותפעיל את קריית המודיעין במשך 26 שנים. האכלוס צפוי להסתיים ב-2028.

קריית המודיעין תוקם על שטח של כ-2,500 דונם, מתוכם כ-450 אלף מ"ר בנוי. הקריה תקלוט את יחידות האיסוף, המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה, וכן את מטה אגף המודיעין ומערך ההדרכה שלו, הפרוסים היום באזורי ביקוש בגוש דן ובבסיס המרכזי בגלילות.

זהו המכרז הגדול והמורכב ביותר מבין חמשת פרויקטי המעבר דרומה: קריית ההדרכה של צה"ל והעברת בח"א 27 לנבטים הושלמו לפני מספר שנים, קריית התקשוב הדיגיטלית מוקמת בימים אלה בבאר שבע, מרכז ההספקה הדרומי מוקם ליד משמר הנגב וכעת יוצאת לדרך גם קריית המודיעין.

"המעבר הוא צעד משמעותי במימוש החזון להפרחת הנגב", אומר בנימין נשפיץ, מנכ"ל הקריה למודיעין, פענוח וסייבר - תאגיד ייעודי שהקימה חברת שיכון ובינוי במטרה להקים את קריית המודיעין לנגב.

ספר קצת על הבחירה בלוקיישן.

"תושבי הדרום וראשי היישובים בנגב מצפים מהמדינה כבר שנים רבות לקדם את האזור בשלל תחומים – תעסוקה, תשתיות, ביטחון אישי, תחבורה, חינוך. אם תרצו, למרכז את הדרום. משרד הביטחון התגייס למשימה והקים את מינהל המעבר דרומה, שאחראי לנהל את הפרויקטים הביטחוניים הגדולים ביותר שיוקמו בנגב במסגרת מכרזי PPP (Public Private Partnership) בשיתוף הסקטור הפרטי.

"הפרויקט המרכזי, המשמעותי ובעל ההיקף הכספי הרב ביותר במהלך הזה הוא פרויקט קריית המודיעין, במסגרתו יעברו יחידות באמ"ן, אשר פרושות במרכז הארץ, אל הקמפוס שיוקם בליקית שבנגב. עבור קבוצת שיכון ובינוי מדובר בפרויקט דגל אסטרטגי, שמגיע בשיא העשייה בדרום, עם ההקמה של קריית התקשוב ופרויקט המכשול.

"בנק דיסקונט והראל נבחרו להוביל את מימון החוב הבכיר. בנק דיסקונט ישמש כנציג המלווים וכבנק עבור חשבונות הפרויקט באופן בלעדי לכל אורך תקופת ההלוואה. את הסגירה הפיננסית יובילו החטיבה העסקית בדיסקונט, המנוהלת על ידי יובל גביש, וזרוע ההשקעות של הראל, בניהולו של איציק טאוויל".

סטנדרט שירות חדש

מה המטרה המרכזית של שיכון ובינוי בפרויקט הזה?

"לצד המחויבות שלנו כחברה עסקית כלפי בעלי המניות, קבענו לעצמנו שתי מטרות מרכזיות נוספות: בראש ובראשונה להקים מתקן משוכלל וחדשני, שיהיה לבית עבור יחידות אמ"ן ומשרתיהן ולהפעילו לשנים רבות באופן שבו חיילי חיל המודיעין יהיו עסוקים אך ורק בעבודה מבצעית ובשמירה על הביטחון של כולנו, ואנחנו נדאג לכל השאר.

"מטרה מרכזית נוספת היא להוביל את המהלך של פיתוח הנגב יחד עם התעשייה וכוח העבודה המקומיים. בטקס החתימה, ראש עיריית באר שבע היטיב לומר שעתודות הקרקע של מדינת ישראל נמצאות בנגב. אנחנו מבינים את האתגר הגדול ומוכנים להתמודד איתו".

איך אמור התהליך להתקדם?

"קודם כל אנחנו צריכים לבנות את הקמפוס. 450,000 מ"ר בנוי ב-100 מבנים, שמתפרסים על פני 2,500 דונם – כמעט 5 מיליארד שקל בעלויות הקמה, מתוך 11 מיליארד שקל תזרים הפרויקט, יחד עם עלויות התפעול והמימון. אלה מספרים חסרי תקדים. חשוב שכולנו, חברת הקמפוס, קבלן ההקמה שלנו – סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי ומשרד הביטחון, נדע לעבוד במהירות וביעילות כדי לעמוד בלוח הזמנים. היעד הוא קבלת אישור תפעולי מלא בסוף דצמבר 2027, אז נתחיל להפעיל את הקמפוס למשך 20 שנה".

אתה מודע לחשש של רבים במערכת הביטחון מבריחת מוחות בעקבות המעבר לנגב?

"בעשור האחרון היחידות המובילות באמ"ן מתמודדות עם אתגר לא פשוט של בריחת המוחות האיכותיים בגיל 25 פלוס החוצה מהצבא אל ההייטק. יש לא מעטים שחוששים מהמעבר לנגב. הטענה שלהם היא שאם החבורה האיכותית הזאת מוותרת על שירות נוח בבסיס גלילות, תארו לעצמכם מה יקרה אם נמקם אותה באמצע המדבר.

"בתור קצין בוגר יחידה באמ"ן, שעדיין משרת במילואים, כבר בהכנת ההצעה במכרז היה לי ברור שלקוח הקצה ידרוש מאיתנו את הטופ שבטופ. זה לא יכול להיות עוד מחנה צבאי. אנחנו גאים במיוחד בפרק החדשנות בהצעה שלנו. מסמכי המכרז נכתבו לפני מספר שנים והרגשנו צורך להוסיף פתרונות חדשניים. זה נראה לנו נכון במובנים רבים.

"אנחנו מושקעים בפרויקט הזה לשנים ארוכות, וחשוב לנו שלכל אורך התקופה הלקוח יהיה שבע רצון מתשתית חדשנית שמאפשרת לו להתמקד במשימה. מצדנו, יעילות באמצעות חדשנות מביאה איתה חיסכון כלכלי – ובשלב המכרז גם ניקוד גבוה".

איך מתוכנן הקמפוס להיראות?

"קיבלנו החלטה בשלב מוקדם של המכרז, לפני יותר מ-3 שנים, ללכת בכל הכוח לתכנון והפעלה של קמפוס הייטק אטרקטיבי, שעומד בסטנדרטים הגבוהים של מגדלי המשרדים במרכז, ויתחרה איתם על המוחות המבריקים של החיל. תוצאת המכרז אגב מדברת בעד עצמה. מתוך 40 נקודות אפשריות בפרק האיכות הצעתנו זכתה ב-39.99, מה שסלל את הדרך לזכייה בפרויקט.

"אנחנו משדרגים משמעותית את מתקני אמ"ן, מסייעים למערכת הביטחון לשמור על רמה גבוהה של איכות המשרתים ולא פחות חשוב, יוצרים סטנדרט שירות חדש ועדכני לילדים ולנכדים שלנו בצה"ל של הדור הבא".

מידע מסווג וכביסה

ספר על מורכבות הפרויקט.

אין ספק שזה פרויקט מורכב – שילוב של הקמה ותפעול. הפרויקט גדול ומגוון וכולל משרדים, סדנאות, לוגיסטיקה, הסעדה, מגורים, רווחה, פנאי, מתקנים צבאיים, מכלולים מסווגים ועוד ועוד.

"ניקח לדוגמה נושא שיכול להישמע פשוט – אנרגיה. במסגרת ההצעה שלנו במכרז כללנו הקמה של שדה סולארי בהספק של 25 מגוואט, כדי לצמצם את צריכת החשמל מרשת החשמל במסגרת המהפכה הירוקה של צה"ל.

"לפני מספר שבועות התבשרנו על פרסום שימוע של רשות החשמל, שמשמעותו צמצום ניכר של התמורה שתינתן ליצרני אנרגיה, ובמיוחד ליצרנים של חשמל בטכנולוגיה סולארית. מהלך כזה, אם ייצא לפועל בלי התאמות בהסכם הזיכיון או בתעריפי רשות החשמל, יכול לפגוע בנו מאוד.

"דוגמה נוספת – הסעדה. מדובר בפרויקט ההסעדה הגדול בארץ. אנחנו צריכים להאכיל אלפי משרתים בבוקר, בצהריים ובערב, ארוחות ביניים, ארוחות לילה, טקסים ואירועים ועוד ועוד – הוצאות שמסתכמות בעשרות רבות של מיליוני שקלים בשנה. את התמחור נאלצנו לקבוע במועד ההגשה של ההצעה, דצמבר 2019, כשהארוחה הראשונה תוגש רק ב-2026. התמורות בעולם ההסעדה מרחיקות לכת, כשחברות ענק פושטות רגל מימין ומשמאל. הסיכון הוא אדיר.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיש שניצלוני טבעת מבשר מעובד הידועים לשמצה. אנחנו מתאימים את עצמנו לדור הבא, וגייסנו לשורותינו יועץ קולינרי של הדור הבא – מאיר אדוני. אנחנו מתכננים מהפכה של ממש בתחום ההסעדה ומשקיעים בזה משאבים רבים. בשבועות הקרובים נציג למשרד הביטחון את הקונספט, ואנחנו מקווים שנזכה לאוזן קשבת".

כל זאת בנוסף לסיכונים הרגילים בענף הבנייה והתשתיות.

"מספר סיכונים כאלה מתממשים לנגד עינינו. לדוגמה, העליות החדות במחירי הברזל וההובלה הימית, התייקרויות מרחיקות לכת בשוק הביטוח ומגפת הקורונה שגוררת סימני שאלה רבים באשר ליכולת לגייס מאות ואלפי עובדי בניין זרים. השנה האחרונה חידדה לנו את הקושי האינהרנטי בתמחור כל רכיבי הפרויקט האדיר הזה לשנים ארוכות כל כך. 

"למרות זאת, לקבוצת שיכון ובינוי ניסיון עתיר שנים בפרויקטים רחבי היקף בארץ ובעולם. לצד הניסיון החשוב, אני מאמין גדול בשקיפות ובעבודה משותפת עם משרד הביטחון. המורכבויות, המוכרות ואלו שעוד נכיר בעתיד, הן של כולנו, ורק יחד נוכל להתגבר עליהן בהצלחה".

מה הלו"ז לקידום הפרויקט?

"הזכיין, חברת הקמפוס, הקריה למודיעין, פענוח וסייבר, חתמה לאחרונה על הסכם הזיכיון עם משרד הביטחון. החתימה החלה את תקופת הזיכיון, שתסתיים עוד 26 שנים. כעת אנחנו מתרכזים בהשגת המימון והשלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט תוך מספר חודשים.

"במקביל אנחנו ממשיכים בשלבי התכנון, כשהכוונה שלנו היא לעלות לקרקע עם קבלן ההקמה ולהתחיל בעבודות העפר עד סוף 2021. שנה הבאה נחל בעבודות ההקמה הראשיות. הפרויקט ייכנס לתקופת ההפעלה במספר שלבים, כאשר את ההיתר האחרון אנחנו מצפים לקבל בסוף 2027.

"חשוב להדגיש שלא הכל תלוי בנו. אנחנו צריכים את ההתגייסות המלאה של משרד הביטחון בהוצאת האישורים והיתרי ההפעלה לפרויקט בלוחות הזמנים הצפופים שהוא בעצמו קבע. אחרי קבלת היתר ההפעלה המלא, האחריות שלנו תהיה להפעיל ולתחזק את כל המערכים והמכלולים בקמפוס – תקשוב, הסעדה, אחזקת מערכות אלקטרומכניות, אנרגיה וחשמל, מוקד Help desk של אמ"ן, לוגיסטיקה, ניקיון, כביסה והרשימה ארוכה. תם ונשלם פרק עבודות הרס"ר בצבא".

מה אפשר לספר על היחידות שעוברות דרומה?

"אנחנו מנועים מלפרסם אינפורמציה בנושא הזה מטעמי בטחון מידע".