הערים שעוצרות את הבנייה בגלל בעיות תחבורה

את הכבישים שמחברים שכונות חדשות אל מרכזי התעסוקה ואל מקומות העבודה מישהו שכח בדרך. התוצאה: עוד ועוד דירות מתאכלסות ללא תשתית ראויה. כפר יונה, קדימה-צורן ושאר יישובי השרון הצפוני נשכחו ונותקו מהעולם. כבישי הרוחב תוכננו תקציבית רק סביב כביש חוצה ישראל, וגם זה בקושי, בלי קשר לאיכלוס סביב השכונות החדשות.

השבוע הצטרפה למאבק ראש עיריית נתניה הוותיקה והמנוסה, שהודיעה על עצירה מוחלטת של הבנייה בעיר. בניית 57 אלף דירות בנתניה - פרויקטים חדשים והתחדשות עירונית - תוקפא. ראש העיר מרים פיירברג-איכר הנחתה את הצוותים המקצועיים בעירייה להפסיק מתן היתרי בנייה למגורים בתוכניות החדשות המקודמות על ידי המדינה.

הסיבה: העירייה התבשרה כי הוקפא קידומה של דרך מס' 561, ציר חשוב שנועד לחבר את כביש החוף (דרך 2) לכביש הישן (דרך 57). ללא מענה תשתית תחבורה ציבורית לא ניתן להוסיף יחידות דיור. פיירברג הכריזה כי מדובר ב"לא פחות מקטסטרופה" עבור מרחב השרון, בו חיים כיום כמיליון תושבים (260 אלף בנתניה לבדה).

לדברי פיירברג-איכר ״נתניה טובה לקליטת עלייה ולהתרחבות שכונות חדשות לטובת זוגות צעירים, אבל להסדיר גישה אליה לטובת תושביה, חלילה. מצטערת, אבל אנחנו לא החצר האחורית של המדינה״.

היא מדגישה שצירים אלה, שתוכננו כצירים מוטי תחבורה ציבורית וכוללים נת"צים ייעודיים ושבילי אופניים, הכרחיים לפיתוחו של מרחב השרון. בשונה ממרחבים אחרים בארץ, אזור זה לא זכה לפיתוח התחבורתי הנדרש.

בעוד שבמטרופולין תל אביב מקודמים 3 קווי מטרו ו-7 קווי רכבת קלה, מטרופולין השרון עדיין משתמש בקווי אוטובוס וצפוי להיות מהאחרונים שיזכו לתוספת מסילות רכבת. פיירברג-איכר החלה עוד בתקופת ישראל כץ כשר התחבורה במאבקים להכנסת המטרו לנתניה, עד כה ללא הצלחה. המטרו כידוע עוצר בהרצליה. גם מועצת קדימה-צורן הציעה להקים את הדיפו בשטח השיפוט שלה במקום בכפר סבא או רעננה, שלא נלהבים ממילא מהרעיון.

האוצר דוחה ומקצץ

פיירברג-איכר שוחחה עם שרת התחבורה, מרב מיכאלי, וסוכם כי השתיים תפגשנה בהקדם האפשרי על מנת למצוא פתרונות. "הייתה לי שיחה טובה עם השרה ובקרוב ניפגש על מנת שאציג בפניה את הבעיות התחבורתיות עימן אנו מתמודדים", דיווחה ראש העיר. "השרה גילתה הבנה והפגינה רצון טוב להתמודד עם הצרכים של העיר והסביבה. הבהרתי כי לא אוותר על כביש 561, ובאשר לכביש 57 נדרוש תיקון התוואי שתוכנן. כמו כן אדרוש כי חשמול פסי הרכבת ימשיך עד נתניה".

פיירברג-איכר מצטרפת למעשה לראשי רשויות שכנות באזור השרון הצפוני, שפנו לאחרונה במכתב חריף לשרת התחבורה: ״ביד אחת הממשלה מבקשת מאיתנו לאשר בנייה עקב מצוקת הדיור הקשה, וביד השנייה עוצרת את פיתוח תשתיות הכבישים והתחבורה שיאפשרו את הבנייה״.

ראשי הרשויות, בהם אבי הררי (אבן יהודה), לין קפלן (תל מונד), טל גורקי (פרדסיה), שושי כחלון כידור (כפר יונה) וקרן גרין (קדימה-צורן), פנו למיכאלי בבקשה דחופה שתגיע לסיור באזור, כדי לעמוד מקרוב על הנזק שבהחלטת הממשלה הקודמת להקפיא את תוכנית התחבורה הלאומית לשדרוג כביש 4, שהוקפאה לאחר שהושקעו בה מיליוני שקלים.

האוצר מבקש לדחות עד שנת 2026 סלילת שני כבישים - כביש 57 - עוקף כפר יונה וכביש 5233. הכבישים הללו, לטענת האוצר, לא אמורים להשפיע על פריון העבודה באופן משמעותי, ועד כה לא הושקעו כספים רבים בפיתוחם. דחיית העבודות הללו תאפשר לאוצר להפחית מתקציב משרד התחבורה 30 מיליון שקל ב-2021 ו-60 מיליון שקל ב-2022.

מצד שני, הקפאת התוכנית צפויה לעצור בניית אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר באזור השרון ולהחמיר את מצוקת התחבורה של מיליון תושבים.

ראשי הרשויות מסבירים כי הכרחי לממש את תוכנית התחבורה הלאומית 43, שמטרתה שדרוג כביש 4 בקטע שבין רעננה לחדרה, כדי לאפשר ביצוע תוכנית להסעת המונים, שבילי אופניים, הקמת אזורי תעסוקה ומגורים ביישובים שלאורך הכביש.

קרן גרין, שנלחמת בשנים האחרונות לקידום פתרונות תחבורה לפני כל בנייה של יחידות דיור ביישובה, מסרה: "התוכנית תוקצבה בעבר על ידי משרד התחבורה. בוצעו כבר עבודות מקדימות והעתקת תשתיות בעלות של מאות מיליוני שקלים. נת"י כבר ביצעה תפיסת זכויות דרך והפקעת קרקע, אולם ביצוע התוכנית הוקפא ולא יצא מכרז לקבלן".

בין הדרישות של ראשי הרשויות: כביש 561 מערב, כולל חיבור לכביש 4 (מחלף אילנות), הכנסת מחלף אילנות לתוכנית החומש, מחלף הדרים וחיבורו לכביש 6 באמצעות כביש 551 וחיבורו לתל מונד, כביש רוחב 553 וחיבורו לכביש 6 תוך מתן מענה הולם לכניסות ליישובים שלאורכו.

"עדיפות לתחבורה ציבורית"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד יבחן את כל התוכניות במסגרת התוכנית האסטרטגית לכבישים, בדיונים שיתקיימו בחודשים הקרובים. התוכנית האסטרטגית לחומש הקרוב תיבחן לאור המציאות התחבורתית הקשה, אשר כל ישראלי חווה יום-יום, בה שנים של תיעדוף לרכב הפרטי הובילו ליותר ויותר פקקים. כלל התוכניות ייבחנו לפי מידת התמיכה שלהן בפתרונות תחבורתיים להסעת המונים ותחבורה ציבורית".

"כחלק מהעבודה הבין-משרדית, משרד התחבורה מנהל שיח עם גורמי התכנון והבנייה על מתן יתרון משמעותי לתחבורה ציבורית וגיבוש הפתרונות התחבורתיים כבסיס לכל תכנון עתידי - נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, מסופים לאוטובוסים וקישוריות למערכות הסעת המונים".