המדריך לבנייה ירוקה

הסתכלו סביב - בתל אביב, טירת כרמל, סכנין ותוכלו לראות כבר יותר מ-20,000 יחידות דיור ומאות בנייני מסחר שנבנו בישראל תוך עמידה בדרישות תקן הבנייה הירוקה. ניתן לאתר מבנים שנבנו או מתוכננים בהתאם לדרישות התקן במפה הנמצאת באתר המשרד להגנת הסביבה ובמאגר המידע המתעדכן על בסיס יומי.

אירועי מזג אוויר קיצוניים הפכו שכיחים יותר בעולם, וגם אצלנו בישראל עונת הקיץ מתארכת (נובמבר כאן וגשם אין), ותיכף יגיעו השטפונות הידועים מראש. עד כמה תעזור הבנייה הירוקה (או בנייה בת קיימא, אם תרצו) להצלת הכדור? היא מצמצמת את ההשפעה האנושית על האקלים באמצעות הפחתת פליטת גזי חממה והיערכות מבנים לשינויי האקלים על ידי יצירת חוסן והסתגלות.

מדובר במבנים הצורכים כ-66% מהחשמל המיוצר בישראל ואחראים באופן עקיף ליותר משליש מפליטות גזי החממה של המשק. מקור הפליטות בצריכת האנרגיה הנדרשת לחימום, קירור ותאורה ועבור הפקה ויצירת חומרי גלם לבנייה, בינהם מלט, פלדה וזכוכית.

המבנים הירוקים מתחשבים בתנאים האקלימיים בסביבתם ונוקטים אמצעים פסיביים שמאפשרים עמידות גדולה. מדובר במבנים יעילים וחסכוניים בצריכת אנרגיה, הנבנים מחומרים ירוקים, שפגיעתם היחסית נמוכה ושיש בכוחם לסייע בהפחתת פליטת גזי חממה, בהתאם ליעדים אליהם התחייבה ממשלת ישראל.

החל מחודש מרץ 2022 יהפוך תקן הבנייה הירוקה (ת"י 5281) למחייב. בשלב הראשון תהיה חובה כזאת על מבנים ציבוריים ומסחריים שגודלם יותר מ-5,000 מ"ר ובנייני מגורים רבי קומות. כעבור שנה וחצי תחויב בנייה ירוקה על כל מבנה של יותר מ-1,000 מ"ר וכל בניין מגורים הכולל 6 יח"ד לפחות. כ-90% מהבנייה החדשה בישראל תצטרף למהפכת הבנייה הירוקה.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "זאת הולכת להיות מהפכה שכל כולה פרי של עבודה אינטנסיבית ליצירת התקן לבנייה ירוקה, המשותפת למשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון, משרד הפנים ומשרד השיכון. פעולה זו משלימה את פעילות המשרד להגנת הסביבה, בהענקת תמיכות גדולות להקמה של מתקני מיון והפרדה, שהופכים את פסולת הבניין לחומרים תקניים, שיעזרו לקדם כלכלה מעגלית. בנוסף תומך ומתקצב המשרד פעילויות חדשנות והתייעלות בענפי התעשייה ומשתף פעולה עם משרדי הכלכלה, הבינוי והשיכון, האנרגיה ומינהל התכנון".

בתים שמתחשבים בסביבה

ברמת המאקרו, הבנייה הירוקה מאפשרת ליצור מרחב המתחשב בשטח שבין הבניינים ובהצללה שלו, בקירבה לים ולמקורות הנחלים תוך נקיטת פעולות למיתון ומניעת הצפות, בהקפדה על תכנון משמר נגר והגברת חלחול מים לאקוויפר, המונע את שטיפתם באירועי קיצון.

בתוך הבית, ככל שהמבנה מבודד יותר ומותאם למערכות זרימת האוויר הטבעיות, ניתן לצננו בצורה יעילה וחסכונית. מבנה מותאם אקלים תורם להורדת עומסים מרשת החשמל הארצית. הוא מאפשר הסתגלות ויצירת סביבה בנויה אדפטיבית לשינויי אקלים, גם עבור אוכלוסיות פגיעות בישראל, שאין ברשותן האפשרות הכלכלית להפעיל מערכות מיזוג יקרות.

השלב הבא הוא מבנים יצרני אנרגיה ואוגרי אנרגיה. הטכנולוגיה הסולארית, על גגות וחזיתות (לצד מקורות מתחדשים נוספים) הופכת לשכיחה וזמינה. מבנים רבים מתוכננים כך שיוכלו לייצר את מרבית האנרגיה הנדרשת להפעלתם לאורך מחזור השנה.

אדריכל רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, מסביר על הלינאריות של ענף הבנייה: "באופן מסורתי, ענף הבנייה מבוסס על חציבה של משאבים טבעיים, ייצור מוצרים, בנייה, פירוק, הריסה והטמנת פסולת. היקף פסולת הבנייה הנוצרת בישראל עומד על כ-7 מיליון טונות בשנה, והצפי הוא ל-10 מיליון טונות בשנה לעשור הבא. הבנייה הירוקה מקדמת פתרונות של כלכלה מעגלית בשימוש בחומרים ומשאבים. החומר העשיר, שנתפס כפסולת, יוכל לחזור ולסגור את המעגל, על ידי יצירתם של חומרי גלם תקניים ממוחזרים, אשר יושבו אל ענף הבנייה".

למה ישמש החומר הממוחזר? לבניית כבישים ומדרכות, הקמת פארקים ומוסדות ציבור. מעבר לשימוש החוזר בחומרי הבנייה, מסוגל ענף הבנייה לקלוט כמעט את כל פסולת הפלסטיק המיוצרת בישראל (זאת שהשלכתם לפח הכתום, כן?), תוך פיתוחם של חומרים חדשניים המשולבים בשיטות ותהליכי בנייה שונים, כמו צנרות ואביזרי תשתית ואף רכיבי גמר כמו חלונות, מחיצות וחיפויי מבנים.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה מקדיש פרק שלם לבחינת השימוש בחומרים ממוחזרים, ונותן קרדיט גבוה לבניינים ששילבו בתהליך הבנייה פתרונות ומוצרים מגוונים: בטון ממוחזר, רכיבי בנייה מפורקים שהושמשו והותקנו בשנית, אביזרי פיתוח נופי שעשויים מחומר ממוחזר מלא.

התקן מעניק קרדיט גם לבניינים שנבנו תוך התייחסות למרחב הציבורי, כולל נטיעת עצים, קידום מסלולי צעידה ויצירת הצללה.

רוכשים דורשים ירוק

אז איפה כל זה פוגש את רוכשי הנדל"ן? יש בכוחו של כל צרכן הרוכש דירה, או כל רשות מקומית המקדמת הקמה של מבני ציבור בתחומה, לבחור בבנייה ירוקה, לדרוש מחברת הבנייה ומהקבלן להצטיין בביצועיו הסביבתיים ובכך להשפיע על האופן בו מעוצבת הסביבה הבנויה בה אנו חיים, ולתרום למאבק המשותף בשינוי האקלים ולהתמודדות עם השלכותיו.

יש המעריכים שטכנולוגיות ירוקות מייקרות את עלויות הבנייה ב-2% ,אך הן גם מביאות לחיסכון בעלויות תפעול ותחזוקה, מה שמאפשר להחזיר את ההשקעה המקורית תוך פחות מ-10 שנים, כך לפי מרכז מילקן לחדשנות.

ואם לא בבית, אז אולי בעבודה? מחקרים מהעולם מראים כי אוויר צח ותאורה טבעית המסופקים במבנים ירוקים מובילים לעלייה בתפוקת עובדים ולהפחתה בהיעדרות עובדים, ובכך מעלים את הפריון של המשק המקומי.

באוגוסט 2018 נערך באוניברסיטה העברית בירושלים מחקר שבדק שביעות הרצון של עובדים במשרדי ממשלה בערים שונות בישראל. המחקר מצא כי עובדים במשרד שעומד בתקן ירוק מרוצים מסביבת העבודה הפיזית באופן מובהק ב-21% יותר מעובדים שמועסקים בבניין קונבנציונלי. בדיקת רגישות באמצעות מבחן פלסבו הראתה כי המשתנה של בנייה ירוקה אינו משפיע השפעה אחידה על כל הפרמטרים שנשאלו בסקר העמדות של הלמ"ס, ובכך מחזק את תוצאות המחקר.