ממשרד לדירה - ובחזרה

הסבת משרדים למגורים? מה שנראה כבר כתוכנית ממשלתית מוסדרת מתגלה כעוד פלופ לאור התנגדות ראשי הרשויות.

ועדת הפנים, בראשות ח"כ ווליד טאהא, דנה בשינוי ייעוד אזורי התעסוקה כך ש-30% משטחי המשרדים יוכשרו לבנייה למגורים עבור דירות קטנות ומתבקשות עד 50 מ"ר לרוב עבור סטודנטים. העימות השבוע בכנסת מעיד שוב על הפער האדיר בין הפרקטיקה (העיריות) לבין התוכניות (הממשלה).

לכאורה הרעיון מושלם, עקב עודפי השטחים המניבים והמחסור בשטחי מגורים. הכותרות שתפס הנושא בתקשורת כתוכנית הממשלה להורדת מחירי הדיור והגדלת ההיצע קיבלו הד ציבורי אדיר. רק שבדרך שכחו לשאול את ראשי הערים מהי עמדתם. הם כמובן נגד, ולו רק בגלל שהארנונה לעסקים גבוהה יותר מזו של מגורים.

היוזמה שמקדמת שרת הפנים, איילת שקד, תוגדר כהוראת שעה ל-5 שנים. על פי ההצעה, הוועדה המקומית תחוייב להצעת ההסבה ממשרדים למגורים (כנהוג בלונדון וניו יורק) ללא חוות דעת מהנדס. במקרה שתסרב יוכל המבקש לערער לוועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתכריע בסוגייה.

לפי הנתונים שהוצגו, קיים עודף היצע של 180 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ברחבי הארץ ובאזור תל אביב בפרט - היצע תכנוני מספק עד שנת 2109. הסבה תביא לתוספת של 3,000 יחידות דיור בשנה בכל הארץ.

בעד הנגד

מי שיצא חוצץ נגד היוזמה הוא יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, שאמר: "משרד האוצר מרמה בגדול בנתונים. לפי נתוני מינהל התכנון, יש מספיק יחידות דיור ל-10 השנים הקרובות ועודף של מאות אלפי דירות. גם אם נעצור את התכנון לא יהיה מחסור. מה שמעניין את האוצר ביחד עם הקבלנים זה לא הורדת מחירי הדיור או חיזוק ערי הפריפריה, אלא הפיכת מדינת תל אביב לאגף במשרד האוצר".

מתנגד נוסף הוא ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן, לשעבר ראש עיריית רעננה: ״הפרק הזה בחוק בא לעקוף את התכנון בצורה הכי בוטה. הוא בא לרמוס את הוועדה המקומית״.

תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה: "הצעת החוק כוללת מספר נושאים. מלבד הסבת אזורי תעסוקה למגורים, מבוקש במסגרת סמכויות מוסד התכנון לוותר על תנאים שנקבעו בתוכנית בנושא תשתית.

אם נקבע בתוכנית תנאי לפיו יצטרכו להקים מחלף, מוסד התכנון יוכל עכשיו לוותר על התנאי. זה מרחיב את שיקול הדעת של מוסד התכנון. נושא נוסף הוא הפקעות. מוצע לצמצם את שיקול דעתה של הוועדה המקומית. לדוגמה, הוועדה המקומית לא תוכל להפקיע שטח של תחנת אוטובוס מרכזית, אלא באישור מינהל הדיור הממשלתי".

ח"כ איתן גינזבורג: "זהו פרק לא טוב בחוק ההסדרים. הוא בא לעקוף את התכנון בצורה הכי בוטה ולרמוס את הוועדה המקומית. ההצגה שמציג האוצר של עודף שטחי תעסוקה, לא יודע על סמך מה, מופרכת. כל שטח שאושר, אושר על ידי מוסד תכנון משיקולים תכנוניים. אם תלך לוועדה המחוזית ותגיד שאתה רוצה אזור תעסוקה כי אתה מעוניין לגבות ארנונה עסקית, ידחו אותך על הסף".

צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים: "כשיש בנייה נרחבת בתל אביב, קשה לבנות בפריפריה. הצעת החוק לא מחריבה תכנון, להיפך, אנו הולכים לעולם של הרבה יותר תכנון. תמ"א 38 הולכת להתבטל, הקלת כחלון בוטלה. תמ"א 38 נולדה מצורך, כי פינוי-בינוי לא התקדם. היקף התכנון היום גדול, ולכן לפי החלטת המועצה הארצית תמ"א 38 תבוטל. ביטול ההקלות אמור לאזן".

ח"כ גינזבורג: "חיים ביבס מסר נתון של 100 אלף יחידות דיור, אבל אתם משווקים רק 40,000. למה אתם לא מאפשרים שיווק מאסיבי על ידי רמ"י? הכי קל לרמוס את התכנון. אתם לא נוגעים בבעיה האמיתית. כמה דירות תאשרו ב-5 השנים הבאות באזורי תעסוקה?".

ניר קנטור, איגוד התעשיינים: "יש באזורי תעסוקה מאפיות, מוסכים, אולמות אירועים. ייווצר חיכוך עם הדיירים, שילחצו לסגור את העסקים או להצר את צעדיהם. יש עסקים שפועלים 24 שעות, יש אולמות שיש להם שעות פעילות שלא מתאימות לאזור מגורים. אנשים יקנו דירה ורק אז ישימו לב שמשאית מגיעה לפרוק סחורה ב-3 לפנות בוקר".

תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה: "הצעת החוק מאפשרת למוסד תכנון לקבוע שתנאי שהותנה אינו נדרש ואפשר יהיה להמשיך בתוכנית בלי אותו תנאי. לדוגמה: אם בתוכנית יש התניה של הקמת שכונת מגורים בהקמת מחלף, והמועצה הארצית סבורה שאפשר להקים את השכונה בלי המחלף, כי יש פתרון תחבורתי אחר, היא תוכל לקדם את התוכנית ללא צורך בשינוי התוכנית".

ח"כ איתן גינזבורג: "בעיית הדיור היא לא בתכנון אלא בביצוע. הרבה דברים מתוכננים לא ממומשים. מתוך 100 אלף דירות רק 40,000 שיווקים בשנה. זו הבעיה. מה המועצה הארצית מבינה יותר מהוועדה מחוזית כשמדובר במגרש בכרמיאל? תגידו את האמת, שאתם יוצרים פה עוד ותמ"ל".
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים: "דבריו החצופים של חיים ביבס כנגד הקבלנים הם שערוריה.

הקבלנים לא אחראים לעליית מחירי הדירות. האחראי לכך הוא המחסור בהיצע יחידות הדיור. מאות אלפי יחידות דיור מתוכננות לא נבנות בפועל בגלל ראשי רשויות. הם אחראים לכך שאין בנייה למגורים בישראל, כי הם מפסידים בארנונה למגורים, אין להם כסף לתשתיות וכדומה. הטיעונים שלהם צודקים, אבל זו האמת – הם מעדיפים אזורי תעסוקה על תושבים. כל ראש רשות רוצה אזורי תעסוקה כי הוא מקבל ארנונה גבוהה מאוד ונותן שירותים מינימליים, מה שמעשיר את הקופה העירונית. יש לחשוב על רפורמה בארנונה, המעלה את הארנונה למגורים ומורידה את הארנונה לעסקים, אבל זה לדיון אחר.

"אנחנו תומכים בצורך להפקיע את הסמכות של הרשויות המקומיות לאשר את התוכניות, כי הן החסם והמכשול לבנייה. המרת השטחים הכרחית. מדובר בדירות קטנות, ואת השטחים הציבוריים שיחסרו ניתן להכניס לפרויקטים עצמם. ראינו במכרזי מחיר למשתכן שיש מחסור של כ-200,000 דירות. זה מספר בתי האב שנרשמו לתוכנית מכיוון שאין להם דירה.

"אנחנו בדרך למשבר חברתי-כלכלי מהחמורים שידעה מדינת ישראל. מה שהיה ב-2011 זה קצה הקרחון לעומת מה שיקרה אם הממשלה והכנסת לא יגדילו משמעותית את היצע הדירות. אחת הדרכים לעשות את זה היא הרפורמה הזו, שתתקן את הטעות. שאלתם למה תוכננו כל כך הרבה משרדים? התשובה היא שראשי הרשויות המקומיות התנו את האישור לבניית מגורים בבניית משרדים. זהו המקח והממכר בין המדינה למוסדות התכנון. צריך לתקן את העיוות הזה, ואפילו לאשר 50% דירות במקום 30% כמוצע, כאשר בכל פרויקט יינתנו שטחי הציבור הנדרשים".