"אני לא שואף להיות עיר מטרופולין כי כבר היום זאת המציאות"

בראיון מיוחד עם יחיאל זוהר, אחד מראש הערים הוותיקים והמנוסים בארץ, הוא מדבר על פיתוח נתיבות, על החיבור בין השכונות הוותיקות והחדשות ועל הפיכת נתיבות לעיר מסחר מהמשפיעות בישראל

בשיתוף עופר פטרסבורג

בנסיעה לאורך הכביש העוטף את נתיבות אפשר למצוא אינספור שלטים המפרסמים מה צופן העתיד הקרוב - ממרכזי מסחר ענקיים חדשים ועד לחממות טכנולוגיות. ספק אם יש עיר עם תנופת בנייה כה מרשימה בנגב ועם ביקושים כל כך גבוהים, כמו נתיבות. שכונות חדשות ירוקות, פארק אגם מרהיב, טיילות, גשרים ומוסדות ציבור וחינוך חדשים.

מי שעומד מאחורי הפיתוח האדיר הוא יחיאל זוהר, אחד מראש הערים הוותיקים והמנוסים בארץ, שמאז 1989 מוביל בבטחה את העיר הדרומית להפוך למטרופולין ארצי. מה מוביל אותו בעצם?

"אני כמעט יליד העיר הזו, בן 65, ותמיד חלמנו ולא האמנו שאפשר להביא לפה אוכלוסייה חזקה, שתזרים רוח צעירה וחדשנות לעיר. בשנתיים האחרונות, כשהשכונות החדשות מתאכלסות בקצב הולך וגובר, אני מסתכל ומשפשף את עיניי".

הוא שולף את נתוני הלמ״ס מהחודש האחרון: נתיבות ממוקמת בין הערים המובילות שבהן נמכרו כמויות גדולות במיוחד של דירות, עם 243 דירות במרץ-מאי האחרונים - גידול של 14.6 אחוזים.

"אנחנו פוגשים פנים חדשות, צעירות ומחייכות, שבאות לכאן על פי בחירת המשפחות, לעיר שיש בה הכל. אנחנו שליחים שלהם לממש את החלום, להפוך למרכז ארצי למסחר ולתעסוקה, וכמובן עם איכות חיים גבוהה, חינוך איכותי וקהילה חמה ותומכת".

ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר // צילום: עינב לוי, סאבטקסט,

איך גרמת לזה לקרות?

"‏לקחתי אחריות על התכנון, בעיקר על הפיתוח והפיקוח. הפיתוח בשכונות מבוצע במהירות ברמה הגבוהה ביותר על ידי העירייה. כתוצאה מכך, הגענו למצב שבו אנחנו מוסרים קרקע ‏ליזמים ב‏תוך חודשים ספורים לאחר שזכו במכרזים. בימים אלו נמסרות דירות שנבנו על קרקע ששווקה ליזמים רק לפני שלוש שנים. התהליך המהיר של השיווק והבנייה מקצר את זמן ההמתנה של הזוגות הצעירים וחוסך שנים של תשלום שכירות. בנוסף, ‏יש פה יתרון עצום לתושבים שמגיעים לשכונות ומוצאים שם מבני ציבור פנויים הממתינים לבואם. גם מבני החינוך מוכנים לקבל מיד את התלמידים".

"גם היזמים זוכים לחיבוק חם של המערכת הציבורית, שמקדמת להם תוכניות במהירות בעזרת הוועדה העצמאית לתכנון ולבנייה של העיר, ‏שיושבת אחת לחודש באופן סדיר, גם בתקופת הקורונה (בזום – ע"פ), כדי לאשר ולא לעכב תוכניות של יזמים במסלולים מהירים".

ראשי ערים נרתעים בדרך כלל מקבלנים?

"‏לא אצלנו. יזמים מוצאים דלת פתוחה אצל מהנדס העיר ואצלי, וגם אצל מנהלת הסכם הגג, באינטרס משותף, כדי שכמה שיותר מהר ייבנו שכונות, ולצדן אזורי תעסוקה ומסחר".

איך מונעים פערים בין השכונות הוותיקות לחדשות ובין האוכלוסיות המוחלשות לחזקות?

"‏לכן, הוחל ‏הסכם הגג באופן מיטבי - ‏השקענו עשרות מיליונים לחידוש ולחיזוק השכונות הוותיקות, כגון בשכונת נווה נוי ונטעים. בעיר הוותיקה חידשנו את התשתיות - חידשנו כבישים, שדרגנו גינות, הוספנו מקומות חנייה ופינות משחקים, שתלנו עצים והקמנו עמדות הצללה, הוספנו גשרים בין הישן החדש, כולל שבילי אופניים והליכה ושיקמנו את נחל בוהו".

השאיפה היא להיות עיר מטרופולינית?

"אני לא שואף להיות עיר מטרופולין, ‏כי כבר היום זו המציאות. כמות וסוגי המסחר והשירותים גורמים לכניסה מסיבית של אנשים מכל האזור. ניתן להבחין בפילוח של כרטיסי אשראי. כמעט מחצית מכוח הקנייה של העיר היא מבחוץ, כולל מבאר שבע ומאשקלון".

בשיתוף עופר פטרסבורג

כדאי להכיר