"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רשת ביטחון לנשים עובדות

העלאת גיל הפרישה תפגע בנשים במקצועות שוחקים ובמקומות לא מאורגנים • הפתרון: קצבת זקנה ופנסיה עד הפרישה

,עודכן
0השמעה
נשים שיכולות ימשיכו לעבוד. האחרות יקבלו פתרון ראוי, צילום: Envato Elements

בשיתוף יצחק מויאל, יושב ראש הסתדרות עובדי הבניין וממלא מקום נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

תוכן בשיתוף מסחרי

אחת לתקופה עולה ברעש גדול נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. כעת, אולי בעת הקשה מכולן, בתוך משבר התעסוקה שיצר נגיף הקורונה, שר האוצר החדש מבקש להעביר מחדש במסגרת חוק ההסדרים המתגבש את החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים.

מאז 2016 נושא העלאת גיל הפרישה לנשים נדחה פעם אחר פעם, מחשש שנשים רבות ייפגעו מהמהלך, בעיקר אלו המועסקות במקומות שאינם מאורגנים. עקב הדחייה המתמשכת בהעלאת גיל הפרישה לנשים עומד על הפרק כבר מספר שנים קיצוץ בפנסיה ל-270 אלף עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות.

על פי הפרסומים השונים, בחוק ההסדרים הקרוב גיל הפרישה יעלה בשנת 2022 ל-62 שנים ו-3 חודשים; 2023 - 62 ו-6 חודשים; 2024 - 62 ו-9 חודשים; 2025 - 63; 2026 - 63 ו-3 חודשים; 2027 - 63 ו-6 חודשים; 2028 63 ו-9 חודשים; 2029 - 64; 2030 - 64 ו-4 חודשים; 2031 - 64 ו-8 חודשים; 2032 - 65.

המשמעות של העלאת גיל הפרישה לנשים בעת הזאת קשה ביותר בעיקר לנשים מוחלשות בגיל קרוב לגיל הפרישה הנוכחי, המועסקות במקומות עבודה קטנים ובכאלה שאינם מאורגנים ושעובדות במקצועות שוחקים. על נשים אלו גם בימים כתיקונם מונפת חרב הפיטורין והחלפתן בכוח עבודה צעיר מהן, ובטח כעת לאחר ששוק העבודה וציבור העצמאים ספג מכה קשה מאוד בעקבות משבר הקורונה והאבטלה שוברת שיאים.

אישה שפוטרה מעבודתה בגיל 61 נאלצת היום למצוא פתרון של שנה עד שתתחיל לקבל את קצבת הזקנה של ביטוח לאומי ואת הקצבה מקרן הפנסיה הוותיקה. אותה אישה שתפוטר בגיל 61 בשנת 2029 תאלץ לממן בעצמה 3 שנים תמימות. רוב הנשים במצב זה יאלצו לשבור חסכונות ואף גרוע מכך, לשבור את קרן הפנסיה על מנת להתקיים, ולהישאר אך ורק עם קצבת ביטוח לאומי בגיל הפרישה. המשמעות: חיי עוני בגיל פרישה.

אין ספק שאישה שיש ביכולתה להמשיך ולהיות מועסקת אצל מעסיקה עד גיל הפרישה החדש נכון ולרוב אף בריא עבורה שתעשה כן.

היה ומדינת ישראל מתעקשת להעלות את גיל הפרישה לנשים בעת המורכבת הזאת, היא נדרשת להעניק רשת ביטחון מלאה לאותן נשים שלא יוכלו להמשיך להיות מועסקות אצל המעסיק שלהן בתנאים שהיו להן, עד שיגיעו לגיל הפרישה החדש.

רשת ביטחון ראויה יכולה להיות כזו שמעניקה לכל אישה שפוטרה מעבודתה לאחר גיל 62 טרם הגיעה לגיל הפרישה החדש קצבת זקנה מביטוח לאומי והתחלת התשלום של הפנסיה מקרן הפנסיה הוותיקה.

רשת ביטחון מעין זו תעניק לנשים בישראל פתרון שלא מצריך פשיטת יד. נשים העובדות במקומות מאורגנים יוכלו להמשיך לעבוד עד גיל הפרישה החדש, ונשים מוחלשות יזכו לפתרון ראוי ומכבד, שאיננו דורש מהן לסכן את עתידן ואינו כרוך בסיוע מרשויות הרווחה.

ההסתדרות והעומד בראש ועדי הגמלאים יעשו הכל על מנת למנוע פגיעה קשה ביותר באוכלוסייה המוחלשת הזו - נשים שעובדות במקצועות שוחקים. אין לי ספק שההסתדרות תעשה כל שביכולתה למנוע את הגזרה.

בקואליציה החדשה הצטרפו המון ח"כים שהצהירו חד משמעית שלא ייתנו יד לפגיעה באוכלוסייה המוחלשת. האם הם ישאירו את החוק כפי שהוא בחוק ההסדרים? הנושא זועק לשמיים. אסור לתת יד לאקט כזה. אסור שהחוק יעבור, ושוב שק החבטות והקיצוצים ייפול על המוחלשים.

תוכן בשיתוף מסחרי

בשיתוף יצחק מויאל, יושב ראש הסתדרות עובדי הבניין וממלא מקום נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

כדאילהכיר