"כל המשפחה עברה לירוחם": מה מושך את המשפחות הצעירות לעיר הדרומית?

עד לפני ארבע שנים, הדס טרכטנהרץ הייתה צריכה להפעיל ווייז כדי להגיע לירוחם. היא גדלה בבאר שבע, מרחק נסיעה קצר משם, אבל מעולם לא ביקרה בעיר. הכול השתנה כשאחותה עברה לירוחם בעקבות שירותו הצבאי של בעלה. אחריה הגיעו בני משפחה נוספים, ובהמשך גם הדס ואמה. כך, כמעט בלי שתכננו, עברה משפחה שלמה להתגורר בירוחם.

הדס מסבירה כי האפשרות לרכוש בית חדש בתקציב שהתאים להם הייתה השיקול המרכזי במעבר. ארבע שנים אחרי, היא כבר לא מדברת רק על מחירי הדירות, אלא גם על איכות החיים שמצאה במקום.

הסיפור של משפחת טרכטנהרץ ממחיש שינוי תפיסתי עמוק שעוברת ירוחם בשנים האחרונות. עוד בשנת 2014 דיווח משרד האוצר כי הייתה ירוחם העיר הפופולארית ביותר בקרב משקיעים, כאשר 55% מכלל הדירות שנרכשו בה באותה שנה היו למטרת השקעה בלבד. אלא שמאז עברה תפיסת הציבור מהפכה מקצה לקצה: אם בעבר ראו בירוחם בעיקר הזדמנות נדל"נית פיננסית, כיום הנהירה לעיר מונעת בראש ובראשונה מחיפוש אחר איכות חיים, קהילתיות ומשפחתיות.

באו בגלל המחיר, נשארים בגלל האנשים

כשהדס ובעלה הגיעו לירוחם, החיים בעיר נראו אחרת. "כשהגענו לפה לא היה פה כלום", היא נזכרת. בשנה הראשונה הם נסעו לבאר שבע אפילו כדי לערוך קניות, וגם אפשרויות הבילוי והמסחר היו מצומצמות. היום היא כבר רואה מציאות אחרת, ומדגישה את השיפור שחל בעיר בתקופת כהונתה של ראשת המועצה נילי אהרון. "אנחנו מרגישים את השינוי הזה בכל מה שהיא עושה, בלשפר את העיר", היא מספרת. לדבריה, עסקים נוספים נפתחים, מקומות בילוי ואוכל מתווספים וסופרמרקט חדש צפוי להיפתח בקרוב.

לצד הפיתוח המואץ, העיר מציבה את צמיחת העסקים והתעסוקה בראש סדר העדיפויות כדי לתת מענה לביקוש הגדל. בעלה של הדס עובד כיום בבאר שבע, והיא עצמה בוחנת אפשרויות תעסוקה מגוונות בעיר ומחוצה לה. "יש פה עוד המון מה לעשות. אין פה מקומות עבודה", היא אומרת, ומבטאת את הציפייה של התושבים להמשך פיתוח אזורי התעשייה וההייטק בעיר. לצד זאת, היא משבחת את עשיית המועצה ואת מערכת החינוך המקומית המצוינת. מבחינת המשפחה, האפשרות לעזוב אינה עומדת על הפרק. להפך, הם כבר שוקלים לפתוח עסק עצמאי בירוחם.

את מה שהדס גילתה בשנים האחרונות, יהורם עמר (60) מכיר כל חייו. יהורם נולד בירוחם, וכיום בכיר בכיל. לאורך העשורים בהם גדל בירוחם הוא ראה אותה משתנה. מבחינתו, הסיבה שאנשים מגיעים לעיר אינה בהכרח הסיבה שבגללה הם נשארים. "ירוחם זה מקום להתאהב בו", הוא אומר. "יש פה קצב מיוחד, אחווה מיוחדת". לדבריו, המחירים הנגישים יחסית מושכים משפחות צעירות שמתקשות לרכוש בית במרכז הארץ, אבל החיבור לקהילה הוא שגורם לרבות מהן להשתקע. הוא מספר על משפחות שהגיעו לשנה או שנתיים בשכירות, ובהמשך החליטו לקנות בית ולהישאר.

קוטג' ב-2.1 מיליון שקל: כמה עולה לגור בירוחם?

האם השינוי שמרגישים התושבים מתבטא גם במחירי הדירות? לדברי דותן חורב, מבעלי ומנהל משרד "נדל"ן נגב", העוסק בתיווך ובשיווק נכסים בירוחם, השוק המקומי השתנה משמעותית בחמש השנים האחרונות. חורב החליט להתמקד בנדל"ן בעיר בשנת 2020, וכיום הוא מזהה ביקושים מצד משפחות מחוץ לירוחם, לצד צעירים מקומיים שמעדיפים להישאר בעיר גם לאחר נישואיהם.

לדבריו, אחד השינויים הבולטים הוא היקף הבנייה החדשה. בשכונות האירוסים, האופק והאגם מוקמים ומשווקים פרויקטים הכוללים דירות בבנייה רוויה, קוטג'ים ובתים צמודי קרקע. בשכונת האירוסים לבדה, הוא מספר, פועלים כיום כמה יזמים במקביל.

והמחירים? באחד הפרויקטים בעיר מוצעים, לדבריו, קוטג'ים בשטח בנוי של כ-160 מ"ר על מגרשים של כ-250 מ"ר, במחיר של כ-2.1 מיליון שקל. לפני כשנתיים שיווק נכסים דומים בכ-1.9 מיליון שקל. בית פרטי עם בריכה מוצע בכ-2.3 מיליון שקל. גם למי שמגיע עם תקציב של כמיליון שקל יש אפשרויות. חורב מספר על זוג שפגש לאחרונה והציג לו דירת ארבעה חדרים בבניין שנמסר בשנת 2020, עם ממ"ד, מרפסת, מעלית ויחידת הורים.

מי קונה את הדירות? לפי הערכתו של חורב, בקרב לקוחות משרדו כשליש מהרוכשים הם תושבים מקומיים, כשליש מגיעים מיישובים אחרים בדרום וכשליש מאזור המרכז. לדבריו, רבים מהרוכשים מבחוץ מתכוונים להתגורר בעיר, ולא רק להשקיע בה.

גם שוק השכירות מושך משקיעים. חורב מציג דוגמאות לדירות שנמכרות בכמיליון שקל ומושכרות בכ-4,000 שקל בחודש, תשואה שנתית של כ-4.8% ברוטו, לפני הוצאות ומסים. קוטג'ים בשווי של כ-2.1 מיליון שקל מושכרים, לדבריו, בכ-7,000 שקל בחודש.

חורב מעריך שמחירי הנכסים בעיר ימשיכו לעלות, ומצביע על התייקרות של עשרות אלפי שקלים בשנה בחלק מהנכסים שהוא משווק.

עתיד מבטיח? צמיחה שמורכבת מקהילה ופיתוח

הצמיחה המהירה של ירוחם מביאה איתה גאווה גדולה, לצד רצון לשמור על צביונה הייחודי.

עמר, שראה את ירוחם עוברת תקופות שונות, סבור שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר בניקיון, בתחזוקה, בשירות לתושב ובקידום פרויקטים. הוא משבח את פעילות המועצה ברשות עו"ד נילי אהרון, שלדבריו פועלת להצעיד את העיר קדימה. לצד זאת, הוא חושש שהתרחבות משמעותית תפגע בצביון הקהילתי של העיר.

הדס, לעומתו, רואה בצמיחה הזדמנות. היא רוצה לראות עוד עסקים, יותר מקומות עבודה ומשפחות נוספות שבוחרות בירוחם. "הלוואי והיא תמשיך להתפתח ככה, ורק תגדל עוד", היא אומרת.

שילוב הזוויות הללו מגדיר את המנוע של ירוחם בשנים הקרובות: להמשיך למשוך תושבים חדשים ולפתח את הכלכלה המקומית ובמקביל לשמר את הקסם הקהילתי בירוחם. יתרונות המחיר והקהילה כבר מביאים משפחות לעיר, אבל הרחבת השירותים וההזדמנויות החדשות שנבנות בירוחם מבטיחות את השתקעותן לאורך זמן.

הדס ומשפחתה, בכל מקרה, כבר עשו את הבחירה שלהן. הן הגיעו לירוחם בזכות מחירי הבתים, גילו עיר שלא הכירו והחליטו להישאר. מבחינתן, השאלה אינה אם ירוחם תהפוך ליעד הנדל"ני הבא של הדרום, אלא איך ייראה המקום שהפך לבית שלהן בעוד עשר שנים.