יו״ר ועדת הכספים במתקפה: ״הבנקים הישראלים הם חזירים גדולים; הליכוד נכשל עם יוקר המחיה״

יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, ח״כ חנוך מילביצקי מהליכוד, משמיע אזהרה חריגה בנוגע למצב שוק הנדל״ן בישראל וקורא למדינה לשנות כיוון במהירות. בפרק חדש של הפודקאסט ״המחליטים״ מבית נדל״ן מדיה, בהגשת אטילה שומפלבי, אמר מילביצקי כי הירידות הנרשמות במחירי הדירות אינן מבשרות בהכרח על תיקון בריא של השוק, אלא משקפות משבר עמוק בהרבה.

״זה לא שמחירי הדירות יורדים באופן בריא״, אמר מילביצקי. ״המחירים יורדים כי יש בעיה של כמעט אין עסקאות. היעדר העסקאות נובע גם ממדיניות הרבה יותר קשוחה של הבנקים, גם מריבית גבוהה מדי וגם מבעיה אמיתית בענף הבנייה – ההתייקרות הגדולה בחומרים והמחסור בעובדים״.
לדבריו, חומרת המצב עדיין אינה זוכה להתייחסות המתאימה מצד מקבלי ההחלטות. ״אנחנו באירוע שאני חושב שלא הפנמנו את מלוא החומרה שלו״, הזהיר.

״צריך להחזיר את המשקיעים לשוק״

לדברי מילביצקי, אחד הצעדים המרכזיים הנדרשים הוא שינוי היחס למשקיעי הנדל״ן, לאחר שנים שבהן המדינה פעלה לצמצום פעילותם בשוק.

״אם לא יהיו צעדים שתכליתם לעודד עסקאות בשוק ולהחזיר את המשקיעים שכל כך רדפו אחריהם – תהיה בעיה״, אמר. ״הם בסוף אלו שמחיים את השוק. לא יצרנו עדיין תנאים שבהם הבת שלי והבן שלך, אם הם לא באים עם מטען משמעותי מהבית, יכולים לקנות דירה. זה פשוט לא קיים היום, בטח לא באזור גדרה–חדרה״.

לדבריו, הממשלה צריכה לשקול תמריצים והטבות מס למשקיעים. ״אני מאוד לא אוהב את הגישה שמתייחסת לכל מי שעושה כסף כאילו הוא עבריין בפוטנציה ושצריך לקחת ממנו. הכסף מחיה את הכלכלה, והנדל״ן הוא אחד הקטרים המרכזיים שלה״.
מילביצקי אף הציע לפתוח מחדש את כל שאלת מיסוי המקרקעין לתקופה מוגבלת. ״אני חושב שנכון לקחת את כל נושא מיסוי המקרקעין ולחשוב עליו מחדש ברמה של הוראת שעה. לא לייצר שינויים קבועים מכאן ועד עולם, אלא לקחת תקופה של שלוש עד חמש שנים ולראות מה אנחנו עושים כדי שהשוק הזה יתחיל לעבוד״.

״חברות הנדל״ן תקועות״

יו״ר ועדת הכספים תיאר תמונה מדאיגה גם מצד החברות היזמיות.

״חברות הנדל״ן והיזמות היום תקועות. תקועות גם המכירות״, אמר. לדבריו, חלק מהעסקאות המדווחות בשוק אינן מעידות בהכרח על ביקושים רגילים: ״הרבה מהן הן מכירות של בעלי שליטה שקונים שם דירות. אנחנו לא במצב טוב״.

מילביצקי תקף גם את הניסיון שנעשה במסגרת חוק ההסדרים להחזיר מס על קרקעות שאינן בנויות. לדבריו, המהלך היה עלול להכביד עוד יותר על השוק.
״הייתה רפורמה הזויה שניסו להכניס במסגרת חוק ההסדרים האחרון – להחיות מחדש את מס הרכוש״, אמר. ״לקחת קרקע ולמסות אותה באחוז וחצי מהשווי עד עולם או עד טופס 4. את השוק שגם ככה גוסס, היית רוצח לגמרי״.

לדבריו, ההנחה כי המס היה מאלץ בעלי קרקעות למכור אינה מתיישבת עם מצב השוק: ״לא יתחילו למכור, כי אין מי שיכול לקנות במצב הזה. ובסופו של דבר המיסוי הזה היה מתומחר לצרכן הסופי״.

״הבנקים הישראלים הם חזירים גדולים״

אחד הרגעים החריפים ביותר בשיחה הגיע כאשר נשאל מילביצקי על חשיפת המערכת הבנקאית לענף הנדל״ן. במקום להביע חשש ליציבות הבנקים, הוא הפנה כלפיהם ביקורת חריפה.

״הבנקים לא מושקעים יותר מדי בנדל״ן – הם מזרימים את החמצן״, אמר, ומיד הוסיף: ״הבנקים הישראלים הם חזירים גדולים״.

לדבריו, בתקופת המלחמה רשמה המערכת הבנקאית רווחים עצומים, בין היתר על רקע הריבית והפער שבין הריבית שהיא גובה לבין זו שהיא משלמת לציבור.
״איזה עוד גוף במשק עשה תשואות כאלה, בטח בזמן מלחמה?״, שאל. ״עיקר הרווחים מגיע מהפערים שבין הכסף שהם נותנים לבין הכסף שהם מקבלים, מהריביות, מהעמלות ומהצמצום בשירות שהאזרח מקבל מהבנק״.
מילביצקי האשים את הבנקים בחוסר רגישות כלפי מילואימניקים ובעלי עסקים שנקלעו לקשיים. ״הבנקים באמת ערלי לב. במקום לשמש גורם ממתן ומעודד בזמן המשבר, הם עשו בדיוק ההפך״.

כששומפלבי שאל האם הבנקים ״ניצלו את הרגעים הקשים של החברה הישראלית״, השיב מילביצקי: ״לגמרי. ועשו על זה מיליארדים״.

הקרב על מיליארדים מהבנקים

מילביצקי סיפר כי ועדת הכספים פעלה לקדם מס על רווחי היתר של הבנקים, במהלך שנועד לדבריו להכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
״הבאנו חקיקה שדיברה על מס על רווחי היתר של הבנקים, שהייתה צריכה להביא 7.5 מיליארד שקל למדינה תוך שלוש שנים״, אמר.
לדבריו, המאבק מול המערכת הבנקאית היה קשה וכלל לחצים משמעותיים. ״יש להם המון כוח והם שולחים אליך אנשים לדבר איתך. חלקם מהעולם הפוליטי וחלקם לא״.

בסופו של דבר, לדבריו, הגיעו הבנקים להסכמה להעביר כ-3 מיליארד שקל למדינה באותה שנה, מהלך שסייע להפחתת יעד הגירעון. אלא שבוועדה דרשו יותר. אמרנו להם: עכשיו תתנו גם קרן של 175 מיליון שקל לעסקים בצפון. הם לא רצו, ועמדנו גם על זה. בסוף גם זה נסגר״.

״נכשלנו ביוקר המחיה – ובגדול״

במהלך השיחה נשאל מילביצקי גם על יוקר המחיה ועל העובדה שהליכוד הציב את הנושא במרכז סדר היום הפוליטי לפני מספר שנים.

תשובתו הייתה חד-משמעית: ״כן, נכשלנו. נכשלנו בגדול״.
לדבריו, העלייה במחירי סל הקניות מורגשת היטב גם אצלו באופן אישי.

״העגלה שלי בסופר עלתה בארבע השנים האחרונות באזור ה-300 שקל פלוס. זה מטורף. ואני עוד מרוויח בסדר. זה משוגע״.

עם זאת, הוא הדגיש כי יש להביא בחשבון את ההוצאות החריגות שנוצרו מאז פרוץ המלחמה ואת העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון.

״מדינת ישראל לא יכולה להיות רק Startup Nation״

חלק נוסף מהשיחה עסק בצורך להחזיר לישראל יכולות ייצור עצמאיות בתחומי המזון, החקלאות והתעשייה.

מילביצקי אמר כי אירועי המלחמה המחישו את הסיכון שבהסתמכות רבה מדי על יבוא: ״אנחנו צריכים לדאוג לאספקה ולייצור מקומי של הצריכה הבסיסית לפחות. אני לא חושב שהרבה אנשים מבינים עד כמה קשה ומורכב היה המצב בימים הראשונים של המלחמה״.
לדבריו, ישראל הייתה קרובה לנקודות רגישות באספקת סחורות, והמדינה נאלצה להגיע להסכמים מיוחדים עם מדינות שונות.

מילביצקי תקף גם רפורמות שמטרתן להוזיל את יוקר המחיה באמצעות פתיחת המשק ליבוא, אם הן מביאות לסגירת מפעלי ייצור מקומיים.

״בסוף חברה גדולה יכולה לפתוח מחלבה ברומניה, לייבא את המוצר לכאן ולהפוך מיצרנית ותעשיינית ליבואנית״, אמר.

״המחירים בסוף מתיישרים, ובינתיים איבדת יכולת ייצור. מדינת ישראל לא יכולה להיות מין חברת הייטק שמייבאת הכול״.
לדבריו, המדינה חייבת לעודד מחדש תעשייה, חקלאות ועבודת כפיים: ״Startup Nation לא מספיק. אנחנו צריכים גם אנשי רצפת ייצור, אנחנו צריכים חקלאים, אנחנו צריכים בנאים – ואנחנו צריכים את הכול״.
לדבריו, כדי שזה יקרה המדינה תידרש לתמרץ מפעלים ויזמים: ״סתם הם לא יעשו את זה. הם יעשו את זה אם אנחנו ניתן להם תמריצים. בעיניי זה הכרחי. המדינה תצטרך לשים יד בכיס״.

הפרק המלא של ״המחליטים״, הפודקאסט הפוליטי־כלכלי־נדל״ני מבית נדל״ן מדיה בהגשת אטילה שומפלבי, עוסק בשאלות המרכזיות שיעמדו בפני הממשלה הבאה – ממשבר הדיור והבנקים ועד יוקר המחיה, התעשייה הישראלית ועתיד הכלכלה.