אם בעבר שירותי אחסנה נתפסו כפתרון זמני בעיקר עבור מי שנמצא בין שתי דירות, כיום יותר ויותר ישראלים משתמשים בהם כחלק משגרת החיים. דירות קטנות יותר, מחסור בשטחי אחסון, שיפוצים, רילוקיישן והתרחבות של עסקים קטנים מובילים בשנים האחרונות לגידול בביקוש למחסנים פרטיים - מגמה שמורגשת בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ.
את המגמה ניתן לראות גם בנתוני חברת אביה אחסנה, שלפיהם במחצית הראשונה של 2026 גדל מספר הלקוחות החדשים בכ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל פתחה החברה שלושה סניפים חדשים כחלק מהרחבת פעילותה. לפי נתוני החברה, 65% מהלקוחות החדשים פנו לשירותי אחסון בתקופת גישור בין דירות, 15% שכרו מחסן כפתרון קבוע למחסור במקום בבית, 8% בעקבות רילוקיישן, 5% לצורכי עסק והיתר מסיבות שונות.
בחברה מציינים כי עיקר הצמיחה מורגשת במרכז הארץ, שם שילוב של מחירי דיור גבוהים, דירות קטנות יותר וריבוי מעברי דירה בתקופת הקיץ מגביר את הביקוש לפתרונות אחסון. באזור חיפה, לעומת זאת, קצב הצמיחה מתון יותר, בין היתר על רקע ההאטה בפעילות שוק הנדל"ן בצפון.
כבר לא רק מחסן לתקופת מעבר
אחד השינויים הבולטים בענף הוא שינוי באופי השימוש במחסנים. בעוד שלקוחות העוברים דירה שוכרים בדרך כלל יחידות אחסון גדולות לתקופה של כמה חודשים, לקוחות המחפשים מחסן משלים לבית בוחרים לרוב יחידות קטנות יותר, שבהן הם משתמשים במשך שנים.
לדבריה, גם ביטוח תכולת דירה אינו חל בהכרח על רכוש שהועבר למחסן חיצוני: "יש לעדכן את חברת הביטוח ולוודא שהכיסוי מתאים לשווי הרכוש ולתנאי האחסון. את הבדיקה צריך לבצע לפני שמתרחש הנזק, לא אחריו".
במקביל מתרחבת גם מגמת מתחמי האחסון העירוניים - מתחמים המוקמים בתוך הערים ובקרבת שכונות מגורים, במטרה לאפשר גישה מהירה ונוחה יותר לציוד המאוחסן. באביה אחסנה, שהשיקה לאחרונה את מותג CITY AVIA למתחמים מסוג זה, מציינים כי עיקר הביקוש מגיע ממשפחות המתגוררות באזורי הביקוש, שבהם הצפיפות בדירות ומחירי הדיור הגבוהים מגבירים את הצורך בשטח אחסון נוסף.
גם מתחמי האחסון עולים קומה
לדברי אנשי מקצוע בענף, העלייה בביקוש אינה משנה רק את היקף הפעילות, אלא גם את אופן התכנון של מתחמי האחסון החדשים. מחירי הקרקע הגבוהים באזורי הביקוש מצמצמים את הכדאיות של הקמת מחסנים חד-קומתיים ומעודדים בנייה לגובה.
לי מחלב, מנהל פיתוח עסקי בחברת AM הנדסה, אומר: "מחירי הקרקע באזורי הביקוש עלו משמעותית בשנים האחרונות, ולכן כבר לא משתלם להקים מתחמי אחסון בקומה אחת בלבד. זכויות הבנייה מאפשרות כיום להקים מבני אחסון בני 3-4 קומות, וכך לנצל את הקרקע בצורה יעילה יותר. במקביל, רשויות מקומיות רבות מקדמות ריכוז של שטחי אחסון ותעשייה במתחמים ייעודיים, מה שמאפשר לפנות קרקעות באזורים אחרים לטובת מגורים, מסחר ושימושים עירוניים נוספים".
לדבריו, "המעבר למבני אחסון בקומות מציב אתגרים הנדסיים חדשים, בהם תכנון קונסטרוקציות לעומסים גבוהים, שילוב מערכות שינוע ותכנון מערכות המבנה כך שיתמכו בפעילות לוגיסטית אינטנסיבית לאורך שנים".
השילוב בין העלייה בביקוש לבין מגבלות הקרקע צפוי להמשיך ולהשפיע על אופי הפיתוח של הענף בשנים הקרובות, כאשר יותר מתחמי אחסון יתוכננו כחלק מהמרחב העירוני ולא רק באזורי תעשייה בשולי הערים.
המגמה הזו אינה ייחודית לישראל. במדינות רבות הפך תחום ה-self storage בשנים האחרונות לתת-ענף משמעותי בשוק הנדל"ן המניב, בין היתר על רקע הצטמצמות שטחי המגורים, העלייה בצפיפות העירונית והביקוש הגובר לפתרונות אחסון גמישים. בישראל הענף עדיין נמצא בשלב מוקדם יחסית של התפתחות, אולם הגידול בביקוש והמעבר למתחמי אחסון עירוניים ורב-קומתיים מעידים כי הוא הולך ותופס מקום משמעותי יותר בשוק הנדל"ן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו