הלקח ממע״מ אפס: לפעמים ההמתנה לרכישת דירה עולה ביוקר

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה. אלא שבשוק הנדל"ן אם לא לומדים מההיסטוריה - המחיר עלול להיות יקר. בשנת 2014, כששר האוצר דאז יאיר לפיד הכריז על תוכנית מע״מ אפס לרוכשי דירה ראשונה, ענף הנדל״ן נכנס להמתנה. ההבטחה הייתה פשוטה: מי שיעמוד בתנאים יוכל לרכוש דירה ללא תשלום מע״מ, שעמד אז על 18%.

באותה תקופה היינו בשיווק של שלושה פרויקטים במקביל וקצב העבודה היה טוב. פגישות, טלפונים, מתעניינים, משאים ומתנים. ואז, כמעט ברגע אחד, הכול נעצר. אנשים פשוט התיישבו על הגדר וחיכו.

גם כשהיינו יצירתיים ועלינו בקמפיין לפיו אצלנו כולם זכאים למע"מ 0 - אנשים נשארו על הגדר. לכאורה, המספרים אמורים היו "לעשות שכל" לרוכשים שעמדו בתנאים מבלי להמתין לאישור התכנית, אלא שהסנטימנט בשוק השתנה. וכשהסנטימנט אומר שעוד לא הגיע הזמן לקנות, קשה מאוד להניע אנשים לפעולה.

ואז, ברגע אחד של אי הסכמות על התכנית, התפרקה הממשלה. תוכנית מע״מ אפס ירדה מהשולחן, ובאותו היום ממש שוב השתנה הסנטימנט. הטלפונים חזרו לצלצל, מתעניינים שחיכו חודשים חזרו לדבר איתנו וניסו להזכיר שקיבלו מאיתנו מחיר לסגירה. באותו היום מכרנו ארבע דירות, אלא שהפעם, נוכח הביקוש הרב, מחיר הרכישה היה גבוה הרבה יותר.

מאז עברו לא מעט שנים, אבל את הלקח הזה אני לא שוכח. אחד הדברים המסוכנים ביותר למשקיעים ולרוכשי דירות הוא לקבל החלטות לפי מצב הרוח של השוק. הסנטימנט משתנה במהירות, הכותרות מתחלפות, אבל עסקה טובה נשארת עסקה טובה.

לכן, אם יש משהו שהניסיון לימד אותי, זה שעלינו לבחון כל עסקה בפני עצמה. האם המחיר נכון? האם המיקום נכון? האם העסקה מתאימה לכם? והאם מדובר בעסקה טובה לכל הפחות? אם התשובות חיוביות, אל תתנו לרעש שמסביב לנהל אתכם.

גם בקיץ הזה יש לא מעט אנשים שיושבים על הגדר. אפשר להבין אותם, זו תקופה לא פשוטה ויש לא מעט סיבות להסס. אבל דווקא בתקופות כאלה נוצרות ההזדמנויות האמיתיות. כי לפעמים כל מה שמפריד בין הזדמנות טובה לבין החמצה יקרה הוא כותרת אחת בעיתון.