"אקו-פארק עולם" נאות חובב תהפוך למודל בינלאומי?

נאות חובב מבקשת לשנות את האופן שבו מדברים על תעשייה כבדה בישראל. לא עוד אזור תעשייה מרוחק בדרום, המזוהה בעיקר עם מפעלים כימיים ואתגרי סביבה, אלא פארק תעשייתי מתקדם  שממצב את עצמו כמודל בינלאומי.

"אם תל אביב מדברת על עיר עולם, אנחנו מדברים על אקו-פארק עולם", אומר תומר ביטון, ראש המועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב. "אנחנו רוצים להיות מודל עולמי לאזור תעשייה אקולוגי, כזה שנטוע בסביבה שלו, מקיים ערכי קיימות מצד אחד, ומפעיל תעשייה כבדה המייצרת חיים מצד שני".

מסטגנציה לתוכנית עשור

תומר נכנס לתפקיד לפני פחות משנה, לאחר שנים ארוכות בעולמות השלטון המקומי, בין היתר כגזבר עיריית באר שבע וכבכיר במשרד הפנים. לדבריו, אחד האתגרים הראשונים שפגש היה חוסר הוודאות סביב עתיד המועצה, על רקע האפשרות לאיחודה עם עיריית באר שבע. "אי ודאות לגבי עתידו של ארגון היא דבר לא בריא, בטח לא לרשות מקומית", הוא מסביר. "קיבלנו החלטה מודעת להתנתק מחשבתית מהאירוע הזה, ולהסתכל על נאות חובב עצמה".

כיום פועלים בנאות חובב כ-50 מפעלים ועסקים, ועוד כ-15 מפעלים נמצאים בשלבים שונים של תכנון והקמה. לצד זאת, ישנם כ-15 מפעלים נוספים בשלבי הקצאת קרקע. אבל מבחינת המועצה, המספרים הם רק חלק מהסיפור. השאלה המרכזית היא לא רק כמה מפעלים ייכנסו, אלא איזה סוג של תעשייה תצמח כאן, ואיזה יתרון תחרותי יוכל הפארק להציע מול אזורי תעשייה אחרים בישראל ובעולם.

הייחוד של נאות חובב אינו בניסיון להחליף את התעשייה הכבדה, אלא ביכולת להכיל אותה, להסדיר אותה ולחבר אותה למודלים סביבתיים מתקדמים. הפארק כולל מפעלי כימיה, מתקני טיפול בפסולת, מפעלי מיחזור, תחנות כוח ותשתיות אנרגיה. במקביל, המועצה מקדמת תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב, שבמרכזה הרחבת הפעילות בתחומי הסביבה, האנרגיה והחדשנות התעשייתית.

אחת הדוגמאות הבולטות היא מתקן הפל"א, המיועד להמיר פסולת ביתית לאנרגיה. מדובר במתקן ראשון מסוגו בישראל, שנועד לתת מענה אזורי למשבר הפסולת, בתקופה שבה אתרי הטמנה נסגרים והחלופות עדיין אינן מספיקות. "עולם הפסולת נמצא במשבר עמוק", אומר תומר. "מצד אחד סוגרים יותר ויותר אתרי הטמנה, ומצד שני אין מספיק פתרונות חלופיים. בסוף העלויות מתגלגלות לתושב. בנאות חובב יש פוטנציאל לסגור מעגל שלם של טיפול בפסולת, מסוגים שונים, בתוך מרחב אחד".

המודל של פארק אקו תעשייתי נשען גם על חיבור פיזי בין המפעלים עצמם. בנאות חובב פועלת רשת של צנרות וגשרים תעשייתיים, שמאפשרת להעביר חומרים, קיטור, גז ואנרגיה בין מפעלים, במקום לייצר לבד או להוביל במשאית ובכך לחסוך בעלויות. במקרים מסוימים, תוצר של מפעל אחד הופך לחומר גלם במפעל אחר. לדברי תומר, זהו אחד המרכיבים שמאפשרים לפארק להפחית את טביעת הרגל הסביבתית שלו. "העובדה שחומרי גלם ואנרגיה  עוברים בצנרת ולא במשאיות מפחיתה משמעותית את הפליטות ואת תנועת כלי הרכב. זה חלק מהיכולת שלנו לייצר כאן תעשייה כבדה, אבל כזו שפועלת באופן הרבה יותר מתקדם ומבוקר".

קרקע, רכבת ורגולציה כמנוע צמיחה

מעבר לעולם הסביבה, היתרון המרכזי של נאות חובב טמון בשילוב בין שטחים גדולים, תשתיות קיימות ורגולציה ייעודית. לדברי תומר, הפארק מסוגל להציע מגרשים בהיקפים שקשה למצוא כיום בישראל: 50, 100 ואף 150 דונם למפעל אחד. מפעל מכתשים, למשל, משתרע על כ-1,000 דונם.

לצד המתחם המרכזי של נאות חובב, הכולל את מפעלי התעשייה, הכימיה, המיחזור והאנרגיה, בשטח המועצה נמצא גם אזור רמת בקע, שמסומן כאחד ממוקדי הפיתוח המשמעותיים של התעשייה הביטחונית בדרום. במרחב הזה מקודמות ופועלות תעשיות ביטחוניות מתקדמות, בהן אלביט-תע"ש ורפאל, כחלק מהתחזקות תחום הדיפנס-טק בישראל.

"יש מעט מאוד מקומות בארץ שבהם מפעל יכול לבוא ולהגיד: אני צריך 100 דונם", הוא אומר. "בנאות חובב זה אפשרי. גם מחירי הקרקע, עלויות הפיתוח והמיסוי המוניציפלי הם יתרון משמעותי ביחס לחלופות אחרות".

אל המרכיב הקרקעי מצטרפת גם תשתית תחבורתית מתקדמת: מסוף מטענים של רכבת ישראל בלב הפארק. כיום חלק ניכר משינוע חומרי הגלם והמוצרים מתבצע באמצעות רכבת, ובמועצה מקדמים תוכניות להרחבת שלוחות המסילה ישירות לתוך חלק מהמפעלים. "זה חוסך למפעלים בעלויות שינוע, אבל גם מייצר יתרון סביבתי ברור", אומר תומר. "פחות משאיות, פחות פליטות ופחות עומס על הכבישים".

לצד הקרקע והתשתיות, תומר מדגיש גם את הרגולציה כיתרון תחרותי. לדבריו, בנאות חובב פועלת יחידה סביבתית ייחודית, שמחזיקה ידע מקצועי בתחומים כמו זיהום אוויר, שפכים תעשייתיים וחומרים מסוכנים. "הרגולציה כאן קפדנית מאוד, אבל היא לא נועדה רק לעצור", הוא אומר. "אנחנו יושבים עם היזמים, עוזרים להם למצוא פתרונות, ומקדמים איתם תכנון שיעמוד בכל דרישות הבטיחות והסביבה, אבל לא יהפוך את הפרויקט לבלתי אפשרי כלכלית".

מבט קדימה

השלב הבא של נאות חובב כבר אינו עוסק רק בהרחבת מספר המפעלים. על הפרק נמצאות גם תוכניות לדאטה סנטרים, פיתוחים בתחום המימן, דלקים מתקדמים, חיבור לאנרגיות ירוקות ושיתופי פעולה עם מוקדי חדשנות באזור באר שבע והנגב.

"נאות חובב היא כבר היום עוגן כלכלי ותעסוקתי חזק בנגב", הוא מסכם. "אבל הפוטנציאל רחב הרבה יותר. אנחנו רוצים להיות הבשורה של האזור שלנו לתעשייה, לתעסוקה ולמשיכת אוכלוסייה. בסופו של דבר אנשים מגיעים למקומות שיש בהם עבודה, צמיחה והזדמנויות".

תומר ביטון, ראש המועצה נאות חובב: "כשמפעל תעשייתי בעולם יחשוב על ישראל, אני רוצה שהשם הראשון שיעלה לו יהיה נאות חובב"