כשהעיר הופכת למעבדה: שדות הניסוי החדשים של ההייטק הישראלי

יש ביכורים שמגיעים מהשדות, ויש כאלה שמגיעים משדות ניסוי עירוניים. אחד האתגרים הגדולים של סטארטאפים בתחומי העיר החכמה, התחבורה והקיימות אינו רק לפתח טכנולוגיה חדשה, אלא להבין אם היא באמת עובדת מחוץ למצגת: ברחוב, במשרד, במרחב ציבורי, מול משתמשים אמיתיים ובתנאים משתנים.

כאן נכנס לתמונה מודל הסנדבוקס: "ארגז חול" עירוני שמאפשר ליזמים לבחון פתרונות טכנולוגיים בסביבה חיה, עם תשתיות, משתמשים ואתגרי יום-יום. בדרך זו הטכנולוגיה יוצאת לשטח כבר בשלבי הפיתוח ומגלה מהר יותר מה עובד ומה דורש התאמה.

בישראל, המגמה הזו מתחילה לקבל ביטוי ברור יותר. אחד המקרים הבולטים הוא פארק עתידים תל אביב ומעבדת החדשנות CityZone, שזכו להכרה של רשות החדשנות כאתר הרצה רשמי, ומשתייכים גם לרשת מעבדות החדשנות האירופאית ENoLL. עבור סטארטאפים, המשמעות היא לא רק מקום לעבוד ממנו, אלא אפשרות לבחון טכנולוגיות בתוך מרחב עירוני פעיל.

יוצאים מהמצגת לשטח

"המודל פשוט", מסביר אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב. "במקום להישאר בשלב הפיתוח או הסימולציה, סטארטאפים מקבלים גישה לסביבה עירונית אמיתית עם משתמשים, תשתיות ותנועה, ומנסים את הפתרונות שלהם בזמן אמת. כך, רעיונות הופכים למוצרים, וטכנולוגיות נבחנות בתנאים שלא ניתן לייצר במעבדה רגילה".

לדברי ליאת שחם, מנהלת מעבדת CityZone של עתידים, היתרון אינו מסתכם רק בשטח עצמו. "בעלי הפארק, אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב-יפו, שותפים מלאים לקידום המעבדה ופעילות הסטארטאפים בה", היא אומרת. "כך שחוץ מהפלטפורמה של השטח, הסטארטאפים מקבלים מכלול שלם של תמיכה: משרדים, חללי עבודה ורשת רחבה של חיבורים בארץ ובחו"ל, בעיקר לרשויות מקומיות שצריכות פתרונות לערים חכמות, וגם לחברות עם צרכים שונים בתחומי חינוך, מסחר, איכות סביבה ועוד".

עיר קטנה עם אתגרים אמיתיים

הרלוונטיות של מתחמים כאלה נעוצה גם בשינוי בתפיסת העירוניות. עולם הנדל"ן המניב כבר אינו נמדד רק במ"ר, אלא בסביבה שלמה: נגישות, שירותים, קהילה ועירוב שימושים. עבור סטארטאפים, הסביבה הזו הופכת לכלי עבודה.

פארק עתידים כולל כ-11 בניינים, מגדל חדש בדרך, שדרות הליכה, כבישים פנימיים ומגוון רחב של עסקים: מכ-80 חברות הייטק מובילות בישראל ועד פעילות מסחרית וירידים קהילתיים. השילוב הזה מייצר תנועה יומיומית של אלפי אנשים, ודווקא הריבוי הזה מאפשר לבדוק פתרונות בתנאים מורכבים ומציאותיים.

"לצד חברות הייטק ומשרדים פועלים במקום גם מרכזים רפואיים כמו בית החולים רפאל, מעבדות ושירותי בריאות, לצד מסעדות, בתי קפה, שירותים יומיומיים ומרחבים ציבוריים פתוחים", מסביר גרין. "השילוב הזה של עבודה, בריאות, מסחר וחיי יום-יום הוא בדיוק מה שמגדיר היום עירוב שימושים אמיתי. המיקרוקוסמוס העירוני הזה מאפשר מימוש מיטבי של התנסויות רחבות".

בפועל, סטארטאפ שמפתח פתרון לתחבורה, ניטור סביבתי, לוגיסטיקה, בריאות דיגיטלית או תחזוקת מבנים לא צריך לדמיין את המשתמשים שלו. הם נמצאים סביבו, והתשתיות מגיבות בזמן אמת. כך ניתן להבין מהר יותר מה נדרש כדי להפוך מוצר ניסיוני לפתרון בר-הטמעה. כך, למשל, חברת City Transformer, שמפתחת רכב עירוני קומפקטי, בוחנת את התאמתו לתנועה עירונית צפופה. RedGreen, שפועלת בתחום ניטור איכות הסביבה, מיישמת פתרונות לניהול פסולת וקיימות. סטארטאפים בתחום הרחפנים ומוניות האוויר, ובהם CANDO ו-ATI, בוחנים שימושים לוגיסטיים ורפואיים, וחברות כמו Skyline Robotics מפתחות פתרונות אוטומטיים לתחזוקת מבנים. גם בתחומי הבריאות הדיגיטלית פועלים במתחם סטארטאפים שמפתחים מערכות לניהול טיפולים ולשיפור זמינות שירותי בריאות נפש.

יותר ממשרד, יותר ממעבדה

הפעילות הזו אינה מתרחשת במנותק מהעולם. פארק עתידים תל אביב ומעבדת CityZone מחוברים כאמור גם לרשתות בינלאומיות של חדשנות עירונית,ובהן הרשת האירופית למעבדות חיות, ENoLL, שמחברת בין ערים, מתחמי ניסוי וגופי מחקר ברחבי העולם.

החברות ברשת כזו מאפשרת למתחמים כמו עתידים להיחשף למודלים בינלאומיים של סנדבוקסים עירוניים, לשתף ידע ולחבר סטארטאפים ישראליים להזדמנויות ניסוי גם מחוץ לישראל. זהו לא רק אתר הרצה מקומי, אלא חלק מתנועה רחבה יותר שבה ערים ומתחמי תעסוקה הופכים לפלטפורמות פעילות של חדשנות. "מעבר לכך, אנחנו מוזמנים לתערוכות וכנסי חדשנות בכל העולם, ומגיעים אלינו יזמים ומשקיעים בינלאומיים להכיר את התוצרים של הסטארטאפיסטים מקרוב", מסכמת שחם.

"הערך ליזמים הוא כפול", אומר גרין. "הם גם נהנים מההטבות שבמסלולי ההכרה של רשות החדשנות, גם יושבים במשרדים כחלק מסביבה עסקית פעילה, וגם מקבלים גישה לשדה ניסוי. זה מאפשר להם לקצר תהליכים, להבין מהר מה עובד ומה לא, ולהתאים את המוצר לשוק הישראלי והבינלאומי".

"חדשנות לא מתרחשת בחלל ריק", מסכם גרין. "היא צריכה אנשים, מפגשים וסביבה שמאפשרת לה להתנסות ולהתפתח. וכשיש את כל זה במקום אחד, זה כבר לא רק מרחב למשרדים אלא אקו-סיסטם שלם שמייצר חדשנות".

אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב:  "חדשנות לא מתרחשת בחלל ריק, היא צריכה אנשים, מפגשים וסביבה שמאפשרת לה להתנסות ולהתפתח"

ליאת שחם, מנהלת מעבדת CityZone: "מגיעים אלינו יזמים ומשקיעים בינלאומיים להכיר את התוצרים של הסטארטאפיסטים"