בין חירות לחירום:הקרב האמיתי של ההתחדשות העירונית

המכה הכבדה שנחתה על ערד ודימונה במהלך המלחמה ממחישה עד כמה הערים הפריפריאליות אינן יכולות להרשות לעצמן להתמקד רק בבנייה חדשה. בדימונה שיכונים ישנים ספגו פגיעות קשות ואנשים נפצעו, בעוד שמתחתם בתים פרטיים עם ממ"דים נותרו כמעט ללא פגע. בערד, רק בנס האירועים הסתיימו ללא הרוגים.

למלחמה יש חוקים משלה – וכך גם לשוק הנדל״ן. השאלה היכן נרשמו עליות המחירים הגדולות בשנה האחרונה מקבלת תשובה מפתיעה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות בישראל ירדו בכמעט אחוז בשנה החולפת. אלא שהממוצע הארצי מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים חדים: בצפון נרשמה עליית מחירים של כ-3.2%, בדרום עלייה של כ-0.6%, בעוד שבאזור המרכז נרשמה ירידה של 3.9% ובתל אביב ירידה של 2.8%.

דווקא אזורי הפריפריה, אלו שנחשבו במשך שנים לחלשים יותר, הפגינו עמידות ואף ביקוש גובר. אשקלון רשמה עלייה של 159% במספר הצפיות למודעות נדל״ן מאז תחילת המלחמה. נתיבות הובילה ב-2024 את טבלת מכירת הדירות, ואף באופקים נרשם ביקוש חריג מאז המלחמה, עם גידול של 77% ברבעון השני של 2024, לעומת הרבעון שקדם לו. גם בשדרות נרשמה הפתעה: בפרויקט רייסדור נמכרו כל 79 הדירות בתוך חודש אחד, במחיר ממוצע של כ-2.5 מיליון שקל. "זה מראה שלמרות הכל, פני התושבים והמשקיעים קדימה", אמר יקי רייסנר, יו"ר ובעלים רייסדור יזמות. ולא רק בדרום – ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל, מספר כי בפרויקט "פארק צמרת עכו" נמכרו 68 דירות באינטרנט עוד לפני הצבת שלט אחד. מה המשמעות? ייתכן שמדובר היה בחלון הזדמנויות. מי שהשקיע בשנת 2024 – הימר נכון, כאשר עליית המחירים נמשכה גם בשנה שלאחר מכן.

זה לא מקרי. בשנתיים האחרונות, על רקע המלחמה, ההתחדשות העירונית בצפון ובדרום נכנסה להילוך אחר. יזמים החלו לזהות שינוי מגמה, כאשר אזורים כמו הקריות נתפסים לעיתים כאטרקטיביים יותר מערים במרכז. גם "שאגת הארי" טשטשה את הגבולות בין חזית לעורף, כשערים בגוש דן ספגו ירי בהיקפים שלא נראו בעבר.

הפרדוקס של ההתחדשות

ובכל זאת, למרות זינוק של כ-15% בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית בשנת 2025, שיעור פרויקטי הפינוי-בינוי דווקא נמצא בנסיגה. ירושלים מספקת דוגמה בולטת למודל שכן עובד: כל דירה חמישית בעיר שנבנתה בשנה האחרונה הייתה במסגרת התחדשות עירונית. גם במחוז חיפה נרשמה עלייה של 6.5% ובהתחדשות בצפון עלייה של 3.4%, אך במספרים מוחלטים מדובר עדיין בהיקפים זעומים, עם 112 דירות בלבד שנהרסו.

מנגד, בדרום נרשמה ירידה חדה של 65.4%, ורק 289 דירות נכנסו להליכי בנייה במסגרת התחדשות, לעומת 835 בשנה הקודמת. הפערים מתחדדים עוד יותר כאשר בוחנים את המדד החשוב באמת: הריסת דירות ישנות. בשלוש השנים שקדמו למלחמה נהרסו במחוז הצפון 425 דירות בלבד במסגרת התחדשות עירונית, במחוז חיפה 962 ובדרום 343. לשם השוואה, במחוז תל אביב נהרסו באותה תקופה 8,318 דירות ובמרכז 2,905.

ולמרות זאת, הפוטנציאל עצום: כ-93% מהמבנים שיש לחזק בערי הפריפריה עדיין לא חוזקו. המציאות הזו מקבלת ביטוי חד במיוחד בשטח. בקריית שמונה, שסופגת ירי מאז תחילת המלחמה, נבנה בעשור האחרון פרויקט אחד בלבד במסגרת תמ״א 38, עם תוספת של 11 דירות בלבד. גם בעכו מדברים כבר שנים על התחדשות עירונית, אך התנאים הכלכליים לא מאפשרים זאת בפועל. השיכונים מתיישנים, עשרות דירות נפגעו מתקיפות חיזבאללה, והתושבים, יהודים וערבים כאחד, נאלצים להתמודד ללא ממ״ד. באחד המקרים התחבאו בארון נעליים וניצלו, ובאחר בחדרי מדרגות. בטבריה מקודמת בימים אלה תוכנית רחבת היקף בשטח של כ-61 דונם בשכונת קריית שמואל, הכוללת פינוי של 131 דירות ב-12 מבנים ישנים ובנייה של כ-1,040 יחידות דיור חדשות, כולל מגדלים בני 20-30 קומות לצד בנייה מרקמית של עד 10 קומות.

ובינתיים, ראשי הרשויות בצפון כבר מרימים דגל אדום. ראש אשכול הערים בצפון, רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, התריע: "עלויות המלחמה מכבידות עלינו מאוד. אנחנו עובדים מסביב לשעון, ההוצאות גדלות וההכנסות מצטמצמות. הרשויות נושאות גם בנטל ניהול רשות תחת מלחמה 24/7 וגם בצורך לסייע לתושבים במיוחד לקראת חג הפסח. המדינה חייבת להתערב עכשיו, זאת לא המלחמה הראשונה, לא צריך להמתין לסיומה. היינו כבר בסרט הזה לפני פחות משנה, צריך לעשות העתק הדבק". גם ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, הצביע על הפערים במיגון: "ב'עם כלביא' משרד הפנים העביר לרשויות תקציב מיוחד, הפעם לא התקבל שום דבר".

במקביל, בשוק מתחילים להתגבש גם רעיונות חדשים, לעיתים דווקא מהשטח. בצפון, למשל, מתפתחת תפיסה שונה של התחדשות עירונית: לא רק הריסת שיכונים ובניית מגדלים, אלא מהלך שמתחיל בלב הערים – במרכזים המסחריים הוותיקים, במבני הציבור הישנים ובעסקים המשפחתיים שנותרו מאחור. הרעיון נולד כמעט במקרה: במהלך סיור במגדל העמק זיהו מנהלי קבוצת "נצר ישראל" מבנה מסחרי ישן שנותר תקוע בזמן, בין פרויקטים חדשים של התחדשות. שיחה עם בעלי החנויות חשפה את הפער: עסקים שחוששים להתקדם, כי מבחינתם "כל הפרנסה עוברת ברחוב". שלומי דהן, מנכ"ל משותף בקבוצה, מתאר: "מבחינתם לחדש את החנות זה לצבוע קיר או מקסימום להחליף ויטרינה ושלט. הם לא העזו לדמיין מתחם חדש עם חנות מודרנית בבעלותם, ומעליו מאות משפחות חדשות שהופכים ללקוחות פוטנציאליים במרחק ירידה במעלית. ראיתי בעיניהם שהם כבר מדמיינים איך זה הולך לשנות להם את החיים".

גם פרויקטים נקודתיים ממחישים את השינוי בתפיסה. אחד מהם הוא פרויקט "רמת דקל" של חברת שתית, ברחוב חביבה רייך בחיפה, פרויקט התחדשות עירונית שנקרא על שמו של דקל סויסה ז"ל, חלל מלחמת חרבות ברזל. מדובר בפרויקט הראשון בישראל שנושא את שמו של חייל שנפל במלחמה זו – שילוב בין הנצחה, קהילה ובנייה חדשה. תמהיל הדירות כולל דירות 4 ו-5 חדרים לצד דירות גן.

מתחיל לזוז, אבל ההזדמנות החלפה

אם נדמה שהדברים חוזרים על עצמם – זה לא במקרה. זו אולי כבר כתבה מספר 20 שמנסה להציף את סוגיית ההתחדשות העירונית בפריפריה. ובכל זאת, הפעם יש תחושה שמשהו מתחיל לזוז, גם אם באיטיות. החלטה שעברה כמעט מתחת לרדאר במהלך המלחמה עשויה לשנות את כללי המשחק: רשות מקרקעי ישראל אישרה לשריין 835 יחידות דיור כקרקע משלימה לפרויקטי התחדשות עירונית ביקנעם, מהלך תקדימי שנועד לייצר כדאיות כלכלית לפרויקטים שאינם מתקדמים.

ההחלטה מאפשרת לשריין עד 15% מכלל יחידות הדיור בהסכם הגג של העיר לטובת קרקע משלימה מחוץ למתחמי ההתחדשות – כלי תכנוני וכלכלי שמטרתו לשפר את היתכנות הפרויקטים. בעיריית יקנעם מדגישים כי להתחדשות העירונית יש גם ממד ביטחוני ברור: הריסת מבנים ישנים והקמת בניינים חדשים עם ממ״דים ומיגון תקני תסייע בצמצום פערי המיגון – סוגיה שהפכה קריטית מאז פרוץ המלחמה. בעיר מקודמים כיום כ-15 מתחמים בשלבים שונים. עדי בורקין, מנכ"ל פרשקובסקי גרופ, מציין כי החברה נמצאת בתכנון מתקדם של שלושה מתחמים בהיקף של מאות דירות, וכי המהלך צפוי לאפשר איזון בין ציפוף עירוני לכלכליות בריאה.

גם בדרום נרשמו מהלכים חריגים: לאחר 7 באוקטובר אישרה הממשלה פינוי של כ-27 אלף תושבים באשקלון משיכונים ישנים לבתי מלון, בעלות של כ-160 מיליון שקל. ראש העיר תומר גלאם התריע במשך שנים על הצורך בחיזוק מבנים והעדפת התחדשות עירונית על פני שכונות חדשות ואף נאבק בהחלטות הממשלה בנושא. בדיעבד, נראה שהתרעותיו היו מדויקות.

ובכל זאת, יש תחושה שהזדמנות גדולה הוחמצה. כאשר עשרות אלפי תושבים מקריית שמונה פונו מבתיהם, ניתן היה לקדם מהלך רחב של פינוי-בינוי, אולי אפילו "צו 8" לענף הבנייה, ולהאיץ את התחדשות העיר. תוכנית קיימת מדברת על חידוש כ-3,650 דירות ישנות והקמת כ-8,700 דירות חדשות בעיר. זה נשמע קיצוני, אבל גם המציאות היא כזו.

איפה התוכניות הממשלתיות?

המציאות בשטח ברורה, אך נדמה שהתגובה הממשלתית עדיין מדשדשת. היזמים מדברים על צורך דחוף בתוכניות מאיצות, כאלה שיידעו לייצר כדאיות כלכלית בפרויקטים מורכבים בפריפריה. בכנס לעידוד הפריפריה של "נדל״ן מדיה" הציג שר הבינוי והשיכון חיים כץ יעד שאפתני: בניית 100 אלף דירות בפריפריה והשקעה של כ-27 מיליארד שקלים. אלא שבשטח, רבים בענף עדיין ממתינים לראות כיצד ההצהרות הללו מתורגמות למהלכים אופרטיביים.

בענף יש קונצנזוס רחב לגבי הצורך בפעולה מהירה. יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי, אומר: "צריך להביא יותר ויותר תשתיות לאזורי הביקוש והפריפריה. המדינה חייבת לשפר את התשתיות באזורים אלו כדי שלרשויות המקומיות יהיה אינטרס לקדם היתרי בנייה לקבלנים וכך להוציא לפועל ובמהירות פרויקטים למגורים בצפון ובדרום".

יגאל דמרי, בעל חברת י.ח דמרי, מתאר את השנתיים האחרונות כהזדמנות שלא נוצלה: "כחברה שמשרדיה ממוקמים בנתיבות שבדרום שם התחלנו את פעילותנו, הדבר הכי חשוב זה לנצל את ההזדמנות שיצרה המלחמה ולהשקיע יותר בפריפריה. דווקא היום, אחרי ה-7 באוקטובר יש הזדמנות פז למחוק את המונח פריפריה ולעודד זוגות צעירים לעבור לכאן על ידי סבסוד הקרקע, מענקים וכל כלי שיעזור להוריד מחיר ולהקל עליהם במעבר. זו משימה לאומית".

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, מציגה זווית נוספת: "מנקודת מבט של יזם הנדל"ן, המושגים 'פריפריה' ו'מרכז' הינם נחלת העבר. הפיתוח המואץ של מערכות התחבורה במדינתו הקומפקטית ועליית מחירי הדיור במרכז הארץ העלו את הביקוש לדיור בכל קצוות המדינה".

גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, מדגיש את הצורך בהתערבות ישירה: "דווקא עכשיו נדרשת התערבות ממשלתית שתסייע לייצב את המערכת בכל הקשור להתחדשות עירונית בפריפריה. קיצור תהליכים רגולטוריים, יצירת מסלול ירוק לפרויקטים והפחתת בירוקרטיה יכולים לעשות הבדל משמעותי. בנוסף, במצבי חירום לאומיים כמו מלחמה, חובה לבחון מנגנונים שיאפשרו פיצוי או הקלות ליזמים שנפגעים מעיכובים ומהקפאת פעילות".

אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום מקבוצת BST, מחדד את המשמעות הרחבה: "התחדשות עירונית מחוץ לגוש דן הפכה מצורך כלכלי לצורך לאומי. אנחנו לא עוסקים בבלוקים, אנחנו עוסקים באנשים. פגשנו משפחות שפונו מבתיהן, דיירים שחיו בבניינים ללא ממ"ד, וקהילות שלמות שהבינו בן-לילה עד כמה התשתית הפיזית של הבית היא חלק מהחוסן שלהן. הפריפריה הישראלית נמצאת היום בצומת היסטורית. מי שיחדש שם – יחדש מעגלים שלמים: ביטחוני, קהילתי וכלכלי. אם בעבר דיברנו על כדאיות, היום מדברים על מחויבות".

רן ינאי, מנכ"ל ובעלים של חברת צ.פ, מסכם את התחושה בענף: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה ביטחונית שחשפה בצורה הכואבת ביותר את העובדה ששליש מתושבי המדינה חיים ללא מיגון תקני. במציאות כזו, התחדשות עירונית היא כבר מזמן לא רק פתרון למשבר הדיור, אלא 'כיפת ברזל' אזרחית מצילת חיים. אם המדינה לא תשכיל לקצר תהליכים באופן דרסטי ולהעניק עדיפות לאומית לחידוש המבנים הוותיקים, הפער בין הצורך הביטחוני לביצוע בפועל ימשיך להתרחב – ויותיר רבבות ישראלים ללא מיגון ראוי".

הסכנה שנשכחה: רעידות אדמה

בתוך השיח הביטחוני, נדמה ששכחנו איום נוסף, שקט יותר, אך מסוכן לא פחות: רעידות אדמה. כשמסתכלים על ישראל שמחוץ לאזורי הביקוש, מצפון ועד דרום, מתגלה תמונה מטרידה: דווקא בערים הממוקמות באזורים המועדים לרעידות אדמה – קריית שמונה, בית שאן, צפת וטבריה – ושלעיתים סובלות גם מירי טילים, שיעורי התכנון והביצוע של התחדשות עירונית נמוכים משמעותית. התוצאה היא העמקת הפערים בין המרכז לפריפריה, לא רק באיכות החיים, אלא גם ברמת הביטחון.

הפריפריה, המאופיינת במבנים ישנים ופגיעים יותר, נותרת מאחור. בבית שאן, לדוגמה, הממוקמת באזור בעל סיכון גבוה לרעידות אדמה, אין אף פרויקט אחד של התחדשות עירונית. זאת למרות שתמ״א 38 נועדה להיות הכלי המרכזי לחיזוק מבנים. תמונת מצב דומה עולה גם מדימונה, אם כי שם מציינים לטובה את ראש העיר בני ביטון, שפועל לקידום פינוי-בינוי ומצהיר כי לא תיווצר "דימונה א׳ ודימונה ב׳" בין הבנייה החדשה לוותיקה.

דווקא בבאר שבע נרשמת מגמה הפוכה. בשלוש השנים האחרונות העיר מובילה תנופה של פינוי-בינוי, בעיקר בשכונות ג׳ וד׳ ובעיר העתיקה. גם פרויקטים גדולים אינם נרתעים מבנייה לגובה: בשכונה ד׳ מקודמת תוכנית במתחם גן סיאטל, הכוללת הריסה של 159 יחידות דיור ישנות ובנייה של כ-975 יחידות חדשות, במבנים בני 16 עד 40 קומות, עם שילוב של מסחר ותעסוקה. ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ’, מתאר: "מדובר במהלך רחב היקף, המחדש את המרקם הוותיק בכניסה הצפונית לעיר, מוסיף יחידות דיור חדשות ומספק מרחב ציבורי מודרני, נגיש ובטוח. התחדשות עירונית היא מנוע לצמיחה ולביטחון עירוני גם יחד".

גם קריית גת מצטרפת למגמה, עם מספר מתחמים שאושרו בהיקף של כ-4,760 יחידות דיור. באשקלון, שספגה אלפי רקטות מאז תחילת המלחמה, ההתחדשות כבר מתורגמת לשטח. בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב יהודה הלוי 11, במקום בניין בן 30 דירות שנפגע מטיל, יוקמו שני מגדלים עם כ-230 יחידות דיור חדשות, כולן עם ממ״ד, מרפסות וחניה. זה לא רק שדרוג נדל"ני: זה תיקון, החזרת קהילה למרחב בטוח יותר.

לעומת זאת, בערים אחרות הפערים בולטים במיוחד. באופקים, מהערים הצומחות ביותר בבנייה חדשה מאז המלחמה, לא בוצע אף פרויקט במסגרת תמ״א 38. התמונה הזו מחייבת שינוי עומק: קיצור בירוקרטיה, יצירת ודאות תכנונית ומתן תמריצים שמבינים כי המרחק מהמרכז אינו חולשה, אלא הזדמנות. המדינה צריכה להיות שם, והיזמים חייבים להיות שם.

נוי דותן, מנכ"לית אלמוגים התחדשות עירונית, אומרת: "שנים רבות מדי מדינת ישראל הזניחה את הפריפריה, התעלמה מהפערים במיגון והותירה משפחות חשופות לאיומים אמיתיים, עד שמלחמת שאגת הארי עם איראן זעקה לנו בפנים: אנחנו לא ערוכים להתמודד עם טילים בליסטיים. התושבים משלמים מחיר אישי כבד על שנים של הזנחה, בזמן שישנן רשויות, גם בפריפריה וגם במרכז, שרואות יוזמות בשטח אך בוחרות להוריד מכפילים ולא לתמוך בתוכניות כלכליות. זהו כישלון מנהלי חריף".

פוטנציאל זועק לשמיים

לצד הפערים, הפוטנציאל עצום. במיפוי ממשלתי שבחן את היתכנות ההתחדשות לאורך קו השבר הסורי-אפריקני, בקריית שמונה, חצור הגלילית, צפת, טבריה, בית שאן, עפולה, מגדל העמק ואילת – זוהו 110 מתחמים פוטנציאליים. מדובר ביותר מ-1,000 מבנים, שבשטחם ניתן להקים כ-37 אלף דירות חדשות.

לאחר השלמת המיפוי הוחל בתכנון של 25 מתחמים, כאשר הכוונה היא לקדם את כלל המתחמים במסלול מואץ, לצד תוכנית מענקים ממשלתית שתשלים את הכדאיות הכלכלית: תנאי הכרחי באזורים שבהם ערכי הקרקע אינם מאפשרים היתכנות כלכלית ללא תמיכה.

יונתן אזר, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת י.ד. ברזאני, מסביר: "מלחמות 'עם כלביא' ו'שאגת הארי' חשפו בצורה חדה את הפערים המבניים בין מרכז לפריפריה – לא רק במיגון, אלא גם באיכות המרחב הבנוי וביכולת להתמודד עם מצבי חירום. התחדשות עירונית בפריפריה כבר אינה רק שדרוג נדל"ני, אלא כלי אסטרטגי לחיזוק החוסן האזרחי. לצד זאת, בין סבבי הלחימה לא קודמו בקצב הנדרש תהליכים שיאפשרו תכנון מחדש של מתחמים שלמים. נדרש מעבר ממדיניות תגובתית למדיניות יזומה, עם תכנון כוללני, האצת הליכים, ודאות רגולטורית ומנגנוני תמיכה כלכליים".

עבור הפריפריה, מדובר בהזדמנות כפולה: גם מענה מיידי לצורך במבנים בטוחים יותר, וגם מנוף לפיתוח עירוני, כלכלי וחברתי. האתגר הגדול יהיה לייצר מודלים כלכליים שיאפשרו את מימוש הפרויקטים גם באזורים שבהם הכדאיות פחות מובנת מאליה. דווקא שם החשיבות הלאומית היא הגבוהה ביותר. לצד הצורך בשיקום הערים שנפגעו וחיזוק אזורי הגבול, עומדת גם משימה נוספת: הגדלת היקפי התכנון והמימוש של פרויקטי פינוי-בינוי, כהיערכות לגל ביקושים עתידי, בין אם בעקבות ירידת ריבית ובין אם עם סיום הלחימה.

בסופו של דבר, התמונה ברורה מתמיד: ההתחדשות העירונית בפריפריה אינה עוד פרויקט נדל"ני, אלא מבחן לאומי. בין טילים לרעידות אדמה, בין הזנחה רבת שנים להזדמנות היסטורית, ישראל ניצבת בצומת שבו ההחלטות שיתקבלו כעת יקבעו כיצד ייראו הערים שמעבר לגוש דן בעשורים הבאים. הפערים כבר נחשפו במלוא עוצמתם, והמחיר של אי-עשייה כבר שולם, לעיתים בכאב.

אך לצד זאת, גם הכיוון מתחיל להשתנות: יזמים נכנסים, רשויות מתעוררות, והממשלה מתחילה לגעת בכלים שיכולים לייצר היתכנות אמיתית. השאלה אינה עוד אם צריך לחדש, אלא האם נעשה זאת בזמן, בהיקף ובאומץ הנדרש. כי אם בעבר ההתחדשות העירונית הייתה שאלה של איכות חיים, הרי שהיום היא שאלה של ביטחון, של חוסן, ושל אחריות לאומית כלפי מאות אלפי תושבים שחיים במבנים שאינם מותאמים למציאות.

אולי דווקא חג החירות הזה יסמן לא רק יציאה מעבדות לחירות, אלא גם את תחילתו של עידן חדש, שבו הפריפריה משתחררת מהזנחה רבת שנים והופכת לחזית של ביטחון, התחדשות ותקווה.

שלומי דהן, מנכ"ל משותף קבוצת נצר ישראל: "הם לא העזו לדמיין מתחם חדש עם חנות מודרנית ומאות לקוחות מעליה"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר פרשקובסקי: "בלי תשתיות, הרשויות לא יקדם היתרים והפרויקטים יישארו על הנייר"

יגאל דמרי, בעלים י.ח דמרי: "זה הזמן למחוק את המונח פריפריה ולמשוך אוכלוסייה עם תמריצים אמיתיים"

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית: "הביקוש כבר לא תלוי במיקום, אלא באיכות החיים והנגישות"

גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן: "קיצור הליכים ומסלול ירוק הם תנאי בסיס להתחדשות בפריפריה"

אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום: "אנחנו לא עוסקים בבלוקים, אנחנו עוסקים באנשים"

רן ינאי, מנכ"ל ובעלים צ.פ: "בלי האצה דרמטית, רבבות ישראלים יישארו ללא מיגון ראוי"

עדי בורקין, מנכ"ל פרשקובסקי גרופ: "המהלך צפוי לאפשר איזון בין ציפוף עירוני לכלכליות בריאה"

ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל: "נמכרו 68 דירות באינטרנט עוד לפני הצבת שלט אחד"

יקי רייסנר, יו"ר ובעלים רייסדור יזמות: "הרוכשים לא מחכים, הם מזהים הזדמנויות ופועלים"

נוי דותן, מנכ"לית אלמוגים התחדשות עירונית: "זה כישלון מתמשך של שנים שהותיר משפחות חשופות"

יונתן אזר, סמנכ"ל התחדשות עירונית קבוצת י.ד ברזאני: "התחדשות בפריפריה היא כלי אסטרטגי לחיזוק החוסן הלאומי"

רוביק דנילוביץ’, ראש עיריית באר שבע: "התחדשות עירונית היא מנוע לצמיחה ולביטחון עירוני גם יחד"

בני ביטון, ראש עיריית דימונה: "לא תהיה דימונה א' ודימונה ב' בין הבנייה החדשה לוותיקה"