בשש אחרי המלחמה |תמונת המאקרו: לאן הולך שוק הנדל"ן אחרי המלחמה?
מה הממשלה הבאה צריכה לעשות אחרת?
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "תוכנית חומש ברורה"
"פיתוח הפריפריה חייב להפוך למדיניות אמיתית ולא לסיסמה. הממשלה הבאה צריכה לקדם הקמה של יישובים גדולים ומתוכננים היטב מחוץ למרכז הארץ – לא רק שכונות חדשות, אלא ערים שלמות עם עשרות אלפי יחידות דיור, אזורי תעסוקה, מוסדות חינוך ובריאות ומוקדי תרבות ופנאי. אנו דורשים מדיניות ארוכת טווח, יציבה ומתוקצבת. תוכנית חומש ברורה תעניק ודאות לשוק, תעודד השקעות ותאפשר להכשיר כוח אדם מקצועי בהיקף הדרוש".
מה מאפשר לענף הבנייה להמשיך לפעול גם בתקופות של משבר?
כתריאל זולטי, מייסד ובעלי גלנור: "משברים הם מבחן לערכים"
"הצורך בבנייה אינו נעצר גם כאשר המציאות הביטחונית מורכבת. אוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול, הביקוש לדיור מתרחב והמשק זקוק לתשתיות חדשות, למרכזי תעסוקה, למרחבים לוגיסטיים ולמבני תעשייה מתקדמים. יותר מארבעים שנה בענף לימדו אותי שמשברים הם לא רק מבחן ליכולת העסקית של חברות, אלא גם לערכים שמובילים אותן: מקצועיות, אמינות, התמדה וראייה ארוכת טווח. ההיסטוריה של ישראל מלמדת אותנו שאחרי תקופות קשות ידענו תמיד להתאחד, להתגבר ולצמוח מחדש".
האם סיום המלחמה עשוי להחזיר את שוק הנדל"ן למסלול של צמיחה?
עו"ד ראם רצון, מנכ"ל אב-גד: "מנוע חשוב להנעת השוק”
"אני מאמין שסיום המלחמה עשוי להוות נקודת מפנה כלכלית. הנתונים המאקרו-כלכליים של ישראל: התוצר לנפש, האינפלציה הנמוכה ושיעור התעסוקה הגבוה, מצביעים על כך שהמשק הישראלי מסוגל לחזור למסלול של צמיחה. במצב כזה, הורדת ריבית משמעותית מצד בנק ישראל יכולה להיות מנוע חשוב להנעת השוק. כאשר עלויות המימון יורדות, יותר משפחות מסוגלות לרכוש דירה, והפעילות הכלכלית כולה מתרחבת. התחדשות עירונית מאפשרת לנו לבנות ערים בטוחות יותר, קהילות חזקות יותר ועתיד יציב יותר למדינת ישראל".
כיצד המשבר הביטחוני עשוי דווקא להוביל לפריחה כלכלית בצפון?
ארז נצר, מנכ"ל נצר ישראל: "ערים בצפון כמוקדי צמיחה"
"ההיסטוריה הישראלית מלמדת שאחרי תקופות מאתגרות מגיעות הזדמנויות, והפעם ייתכן שהצפון יהיה אחד המרוויחים הגדולים. בשנים האחרונות מתחיל להתרחש בצפון שינוי תפיסתי עמוק: ערים שבעבר הוגדרו כפריפריה מתחילות להיתפס כמוקדי צמיחה אזוריים עם פוטנציאל כלכלי אמיתי. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא התחדשות עירונית, שתתחזק ביתר שאת אחרי המלחמה. בצפון קיימות שכונות שלמות ומרכזים מסחריים שנבנו לפני עשרות שנים ואינם מתאימים עוד למציאות של היום, ופרויקטים של התחדשות אינם רק תוספת של דירות חדשות: הם משנים את פני העיר, משפרים תשתיות, מחזקים את הכלכלה המקומית ומביאים אוכלוסייה צעירה ואיכותית".
האם שוק הנדל"ן בישראל נותר יציב גם בתקופות קשות?
רפי ולנסי, מנכ"ל שטרית יזמות ובנייה: "הביקוש לדיור ממשיך להיות גבוה"
"חשוב לזכור כי יסודותיו של שוק הנדל"ן בישראל נותרו חזקים. הביקוש הבסיסי לדיור ממשיך להיות גבוה, בעיקר בשל הגידול הטבעי באוכלוסייה והיצע הקרקעות המוגבל. במקביל, סיום המלחמה, חזרתם של עובדים לענף ואף גלי עלייה של יהודים לישראל עשויים להחזיר לשוק את הדינמיקה שאפיינה אותו בעבר. מדינה שגדלה בקצב מהיר תמשיך להזדקק לעשרות אלפי יחידות דיור בכל שנה".
האם המלחמה תרחיב את אזורי הביקוש מעבר למרכז?
רן ינאי, מנכ"ל צ.פ יזום ובנייה: "מילת המפתח תהיה חזרה לשגרה"
"אחרי המלחמה שוק הנדל"ן ירצה פשוט לחזור לעבוד. אנחנו נראה כמה תהליכים שמתרחשים במקביל: הפריפריה והמרכז יהפכו דומים יותר, ונראה הרחבה של אזורי הביקוש לדרום, לצפון, ליהודה ושומרון ואף למעגלים נוספים במרכז כמו מזרח תל אביב ויפו. באזורים אלה קיימים פרויקטים רבים על המדף, והם יפגשו קונים שיחזרו לשוק. רמות המחירים הנגישות יותר צפויות להוביל לביקוש מתגבר, כאשר רצון משותף של יזמים וקונים לבצע עסקאות יאפשר יצירתיות גם במחיר של רווחיות מתונה. בטווח הרחוק, בשל רמות המינוף של החברות, ייתכן שנראה ירידה בהתחלות הבנייה כדי לאפשר לשוק לאזן את עצמו ולהקטין את מלאי הדירות הקיים".
האם ראייה ארוכת טווח אפשרית בתקופה כזו?
אבי לוי, מנכ"ל יהודה לוי: "ענף הנדל"ן מטבעו מסתכל קדימה"
"ענף הנדל"ן הוא מטבעו ענף שמסתכל קדימה. אנו מאמינים כי התקופה הנוכחית דווקא מחדדת את החשיבות של ראייה ארוכת טווח ושל אמון בשוק המקומי. אנו פועלים לחזק שיתופי פעולה עם יזמים, משקיעים ואנשי מקצוע בענף, מתוך הבנה שחוסנו של שוק הנדל"ן נשען על פעילות משותפת ואמון הדדי. במקביל אנו ממשיכים לבחון את צרכי השוק המשתנים, לזהות הזדמנויות חדשות ולפתח פתרונות יצירתיים המתאימים למציאות הכלכלית והביטחונית של התקופה. הניסיון מלמד כי אחרי כל תקופה מאתגרת מגיעה גם תקופה של התאוששות וצמיחה".
כיצד יזמים וגופי מימון מתנהלים בתקופה של אי-ודאות כלכלית?
אייל בלכר כהן, מנכ"ל יסודות: "היזמים לא עוצרים, הם נערכים"
"מנקודת המבט שלנו כגוף מימון חוץ-בנקאי שמלווה מאות פרויקטים פעילים ברחבי הארץ, אנו עדים לתופעה מעניינת: היזמים אינם עוצרים. להפך – רבים מהם מנצלים את התקופה כדי להיערך נכון לשלב הבא. הם ממשיכים לרכוש קרקעות, להשתתף במכרזים, לקדם תכנון מפורט ולחתום על הסכמי ליווי חדשים. ההבנה ברורה: מי שימשיך לפעול גם בתקופות מורכבות ימצא את עצמו בעמדת יתרון כאשר המשק יחזור לשגרה. גם כיום נחתמות עסקאות משמעותיות, משום שהשוק כולו מבין כי הנדל"ן הוא אחד מקטרי הצמיחה המרכזיים של המשק".
האם תקופות של משבר יוצרות הזדמנויות בענף הנדל"ן?
עדי גזית, מנכ"ל ושותף-מייסד ברקת: "נקודת פתיחה לצמיחה"
"דווקא מתוך תקופות של משבר ואי-ודאות נולדים המהלכים שמעצבים את השנים הבאות. הביקוש לדיור בישראל נשען על יסודות חזקים: האוכלוסייה ממשיכה לגדול בקצב מהיר יחסית למדינות המערב. ההיסטוריה הכלכלית גם מוכיחה חוסן יוצא דופן: פעמים רבות דווקא לאחר תקופות מורכבות הגיעו שלבים של התאוששות מהירה ואף צמיחה מואצת. בענף שפועל במחזורי זמן ארוכים, תקופות מעבר יוצרות הזדמנויות למי שפועל לטווח ארוך. בנוסף, תהליכי שיקום ופיתוח הם מנועי צמיחה מרכזיים, וענף המגורים נמצא בדרך כלל בחזית התהליכים הללו. עבור יזמים, משקיעים וגופי מימון, זו גם הזדמנות לקחת חלק בבנייה של המדינה".
כיצד המבצע ישפיע על הכלכלה בישראל?
ויקטור וייסמן, מנכ"ל טופ קפיטל: "מיליארדי דולרים
למשק הישראלי"
"הניצחון הצבאי והטכנולוגי של ישראל והעמידה מול האיום האיראני מחזקים את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. העלייה ביצוא הביטחוני ושיתופי הפעולה האזוריים שנוצרו במהלך המערכה צפויים להזרים מיליארדי דולרים למשק הישראלי. בנוסף, בטווח הבינוני צפויה גם חזרה הדרגתית של עשרות אלפי אנשי מילואים לשוק העבודה, מה שיחזק את הפעילות הכלכלית ואת הצמיחה. כאשר מציאות זו תתחבר לביקוש הגבוה לדיור בישראל, אשר לא נעלם אלא רק ממתין על הגדר, אנו עשויים לראות חזרה מהירה של רוכשים ומשקיעים לשוק".
איך יראה שוק הנדל"ן אחרי המלחמה?
רועי נקר, מנהל קשרי לקוחות במכלול מימון נדל"ן: "קצב מכירות מתון, אך בריא"
"בשיחות שאנו מקיימים עם יזמים ברחבי הארץ עולה ציפייה ברורה להתחדשות הפעילות, בעיקר באזורי הביקוש במרכז. גם באזורים שהיו מאתגרים יותר, כמו תל אביב, קיימת הערכה שבטווח הזמן הפעילות תחזור, ובחלק מהמקומות ניתן היה לראות ניצנים של התאוששות עוד לפני האירועים האחרונים. עם זאת חשוב להיות ריאליים: סביר להניח שהשוק לא יחזור בקרוב לקצב המכירות החריג שנרשם לפני שלוש או ארבע שנים. התקופה שבה דירות נמכרו במהירות, לעיתים כבר בשלבי שיווק מוקדמים, הייתה יוצאת דופן. השוק צפוי להתייצב בשיווי משקל חדש, כזה שמשקף קצב מכירות מתון יותר, אך יציב ובריא יותר בטווח הארוך".
מה ניתן ללמוד מהתנהגות שוק ההון על עתיד שוק הנדל"ן?
עו"ד שי אליאב, שותף מנהל, גינדי-כספי: "שוק ההון מתמחר את העתיד"
"השאלה היא האם ענף הנדל"ן יידע לתרגם את האמון של הבורסה לתכנון ארוך טווח: יותר התחדשות עירונית, יותר תכנון עירוני חכם ויותר היצע דירות. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת שהמשברים כאן אינם עוצרים את הבנייה, ולעיתים הם דווקא מזכירים עד כמה היא חיונית. שוק ההון כמעט אף פעם אינו מתמחר את ההווה אלא את העתיד, ולכן הוא משמש לעיתים כנייר לקמוס של הכלכלה הריאלית. כאשר מניות חברות נדל"ן מתחזקות דווקא בתקופה של אי-ודאות, יש בכך מסר ברור: המשקיעים מעריכים שהביקוש לדיור בישראל ימשיך להיות חזק גם בשנים הקרובות".
כיצד משתנה מבנה המימון של פרויקטי נדל"ן בימים אלו?
משה פלדמר, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בעדית פייננס: "יהפוך לברירת מחדל בענף"
"יותר ויותר יזמים משלבים מקורות מימון נוספים, ובפרט פונים לגופים חוץ-בנקאיים. הגמישות הפיננסית של גופים כאלה מאפשרת לעיתים להניע פרויקטים מהר יותר, להתאים את מבנה האשראי למאפייני כל פרויקט ולצמצם את הפער בין התכנון לביצוע. בעתיד הקרוב אני מאמין שהשילוב בין מקורות אשראי יהפוך כמעט לברירת מחדל בענף. במקרים מסוימים אנחנו עשויים לראות גם מודלים חדשים, למשל התארגנות של דיירים למימון תוספת ממ"דים באמצעות משכנתאות אישיות או מסגרות אשראי ייעודיות".
מדוע חשוב להמשיך לבנות גם בתקופות מאתגרות למשק?
ליאור ברדוגו, בעלים ומנכ"ל, ברדוגו: "בונים מציאות חדשה"
"הממשלה והרשויות צריכות להאיץ תהליכים, המערכת הבנקאית צריכה להבחין בין סיכון אמיתי לבין רעש זמני, ואנחנו היזמים חייבים לפעול בדיוק רב יותר, בשקיפות מול הרוכשים ובדגש על איכות ובטיחות. כשאנחנו בונים מציאות חדשה, אנחנו בונים גם תחושת בית, ביטחון ועתיד. אני מאמין שגם בתקופות מאתגרות, ענף הנדל"ן הישראלי ימשיך לבנות באחריות ובמחויבות לדורות הבאים".
כיצד טכנולוגיות חדשות עשויות לשנות את פני הבנייה בישראל?
אריאלה גוטנברג-יריב, מייסדת-שותפה ומנכ"לית "קליברייט": "עידן חדש בענף הבנייה"
"אנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש בענף הבנייה. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות וכלי בינה מלאכותית כבר מאפשר לקצר תהליכי תכנון הנדסי מורכבים ולייעל את הבקרה על פרויקטים. השילוב בין הצורך הדחוף במרחבים מוגנים לבין אימוץ טכנולוגיות בנייה מתקדמות עשוי להגדיר מחדש את פני הבנייה בישראל בשנים הקרובות. שנת 2026 מסתמנת בעיניי כשנת מעבר לשוק הנדל"ן הישראלי: בין תקופה של טלטלה ואי-ודאות לבין התייצבות וצמיחה מחודשת. בסופו של דבר, הבית הישראלי הוא לא רק נכס, הוא קו ההגנה הראשון של העורף".
כיצד המדינה יכולה לעודד בנייה ממוגנת בפריפריה?
עו"ד שי בוטבול-גלבוע, שותף ומייסד BGR: "מנגנון תגמול של 'ניקוד ביטחוני' לפרויקטים"
"כדי לשחרר את הפלונטר, הגיעה העת לאמץ מודל הדומה לזה הנהוג בבנייה ירוקה, אך עם דגש על חוסן לאומי. עלינו לייצר מנגנון תגמול המבוסס על 'ניקוד ביטחוני' לפרויקטים בפריפריה. פרויקט שיעמוד בקריטריונים של דחיפות ביטחונית ומיגון יזכה את היזם ואת הגוף המממן בסל הטבות ממשלתיות. כפי שהמדינה משקיעה מיליארדים בכיפת ברזל ובמיירטים, היא חייבת להשקיע גם במיגון בטון וביסודות שיגנו על האזרחים בביתם".
מדוע דווקא עכשיו חשוב לבחון את מודל המימון של פרויקטים?
צביקי לפידות, שותף ומנהל מחלקת מימון נדל"ן ב'סטרשנוב קלדרון': "אופטימיות אינה תוכנית עסקית"
"הבעיה ברוב המקרים אינה השוק עצמו, אלא הפער בין דוח האפס, הסכם הליווי והתרחיש המציאותי. דוח אפס שמבוסס על הנחות אופטימיות מדי, ללא בדיקות רגישות מספקות, עלול לייצר אשליית רווחיות. דווקא בזמן מלחמה, כשהמציאות הכלכלית והביטחונית משתנה במהירות, האחריות המקצועית של הענף גדלה. האופטימיות תמיד הייתה חלק מה-DNA של היזמות הישראלית, אך בשנת 2026 היא כבר לא יכולה להיות התוכנית העסקית".
האם נראה עלייה בעסקאות מכר אחרי המלחמה?
איל שלו, מנכ"ל שכל: "יציבות תחזיר רוכשים לשוק"
"במבט קדימה, אני נוטה להאמין ששוק הנדל"ן הישראלי ימשיך להפגין את החוסן שאפיין אותו לאורך השנים. אם תיווצר תחושה ציבורית של יציבות ביטחונית והישג שיביא לשקט יחסי בשנים הקרובות, ייתכן שנראה גם שינוי במצב הרוח הכלכלי. תחושה של יציבות ותקווה יכולה להחזיר רוכשים לשוק ולעודד קבלת החלטות ארוכות טווח. להערכתי האישית, ייתכן שכבר לקראת הרבעון השלישי של השנה נראה חזרה הדרגתית של הביקושים ופעילות מחודשת בשוק".
האם נכון לעצור את הפעילות העסקית בימים של אי-ודאות?
דנה גולדיאן-ברק, מנכ"לית בונוס: "אנשים לפני מספרים"
"יזמים רבים פונים אלינו בשאלת מיליון הדולר: כיצד לפעול בתנאי אי-ודאות. המשמעות מבחינתנו היא ניהול הדוק יותר של מסגרות, מעקב רציף אחר התקדמות פרויקטים וביצוע התאמות למציאות המשתנה: בחינת תזרים באופן שמרני, בדיקת תרחישי עיכוב אפשריים ושמירה על איזון בין המשך פעילות עסקית לבין אחריות פיננסית. אנו מבהירים ליזמים שאין לבצע עצירה גורפת של פעילות, אך גם אין להתעלם מהסיכונים הכרוכים במצב. הגישה האנושית היא החוק הראשון שלנו: קודם האנשים, אחר כך המספרים".
למה המוסדיים נכנסים לשוק דווקא עכשיו?
רן כדורי, מנהל תפעול ומכירות, רן-אור הנדסה בנייה והשקעות: "המוסדיים מסתערים על פרויקטים למגורים"
"מה שאני מזהה בשטח הוא מגמה ברורה: בזמן שמדברים על האטה אפשרית, גופים מוסדיים דווקא מסתערים על פרויקטים למגורים ורוכשים מקבצי דיור בהיקפים משמעותיים. מבחינתם, ההסתכלות היא לא על הכותרת של מחר בבוקר, אלא על העשור הקרוב. הם מבינים שהביקוש למגורים בישראל הוא ביקוש קשיח, וכמעט כל משבר רק מדגיש את הפער בין היצע לביקוש. לכן דווקא תקופה של אי-ודאות הופכת עבורם לחלון הזדמנויות, והמסר ברור – החוסן הלאומי לא נבנה רק בשדה הקרב, אלא גם באתרי הבנייה".
הרוכשים והחיים עצמם| איך המלחמה משנה את הביקוש לדיור ואת חווית המגורים בישראל?
כיצד משברים ביטחוניים משפיעים על המרכזים המסחריים?
מוטי חזן, מנכ"ל רמי לוי נדל"ן: "הציבור מחפש שירותים
קרובים לבית"
"הניסיון של קבוצת רמי לוי בעולם הקמעונאות מאפשר לנו להבין לעומק כיצד הציבור מתנהל בתקופות של משבר. אנו מזהים שינויים בהתנהגות הצרכנית ואת הצורך הגובר בנגישות, במחירים הוגנים ובשירותים הקרובים לבית. ההבנה הזו מתורגמת גם לתכנון הנדל"ני, מבחירת המיקומים ועד לתמהיל המסחרי. נדל"ן הוא תחום של ריצה למרחקים ארוכים".
איך יוצרים קהילה חזקה בתקופות של מלחמה ואי ודאות?
אסף יוגב, סמנכ"ל השיווק של דוניץ-אלעד: "קהילה היא חלק מתכנון הפרויקט"
"מבחינתנו קהילה אינה משהו שנוצר במקרה אחרי האכלוס. היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית התכנון של הפרויקט. כבר בשלבי התכנון אנחנו מקדישים מחשבה למרחבים המשותפים שיאפשרו פעילות קהילתית: אזורים למפגשים, פעילויות לילדים, סדנאות ואירועים משותפים. בהמשך, עם האכלוס, אנחנו פועלים לבנות פעילות קהילתית מסודרת באמצעות מנהלת קהילה שמלווה את הדיירים ומסייעת לאתר את האנשים שמובילים יוזמות".
כיצד המלחמה משנה את החשיבות של מיגון בשוק הדיור?
יונה גרין, מנכ"ל טרא נדל"ן: "הממ"ד הוא תנאי בסיסי"
"לצד הביקוש שמגיע מהדיירים עצמם, גם הרשויות המקומיות מבינות היום שהתחדשות עירונית היא חלק ממערך החוסן של העורף. לכן אנו רואים בשנים האחרונות יותר יוזמות שמטרתן להאיץ תהליכי תכנון ורישוי, בעיקר בפרויקטים של פינוי-בינוי רחבי היקף. גם בשוק השכירות כבר ניתן לראות את השינוי: דירות ללא מיגון תקני הופכות קשות יותר להשכרה, במיוחד למשפחות עם ילדים. המערכות האחרונות חידדו מציאות ברורה: הממ"ד כבר אינו 'עוד' תוספת, אלא תנאי בסיסי והכרחי שיכול להציל חיים".
כיצד התקופה משפיעה על האופן שבו רוכשים בוחרים בית?
לני שולמן, מנהלת מחלקת המכירות, בוארון: "עוגן של יציבות וביטחון"
"בתקופות של אי-ודאות הבית מקבל משמעות רחבה הרבה יותר מאשר השקעה כלכלית. הרוכשים מתעניינים הרבה יותר במרחב שמסביב לדירה, בתחושת הביטחון וביכולת לנהל חיי משפחה רגועים גם בתקופות מורכבות. השינוי הזה ניכר גם בדרך שבה אנשים חושבים על סביבת המגורים שלהם. יותר משפחות מדברות היום על קהילה, על שכונה שמאפשרת לגדל בה ילדים בנוחות ועל מרחב חיים שמעניק תחושת יציבות ואיכות חיים".
כיצד בנייה חדשה משנה את מציאות הדיור בחברה הערבית?
עו"ד ומהנדס נאיף אבו סוויס, יו"ר גזית הנדסה: "פרויקט ראשון עם ממ"ד בחברה הערבית"
"בלב הארץ, בכפר ברא, עומד היום בגאווה פרויקט גרין פארק כפר ברא. עבורי זה הרבה יותר מפרויקט מגורים – זה רגע שמסמל שינוי אמיתי בתפיסת הדיור בחברה הערבית, מעבר לבנייה מתוכננת, מודרנית ובטוחה יותר עבור משפחות צעירות. כאשר יצאנו לדרך עם הפרויקט במסגרת תוכנית המדינה 'דירה בהנחה', הצבנו יעד ברור: להוכיח שאפשר להביא גם לחברה הערבית את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של תכנון, בטיחות ואיכות חיים. גם כאשר המצב הביטחוני המשיך להסלים והמתיחות בצפון הובילה לעיכובים נוספים, לא עצרנו. ידענו שהמשפחות שממתינות לדירות הללו זקוקות לוודאות, ורצינו לעמוד בהבטחה שלנו".
איך מתנהגים רוכשי דירות בתקופות של אי-ודאות?
רמי דבש, סמנכ"ל השיווק והמכירות ברייק נדל"ן מקבוצת אספן גרופ: "ההזדמנות הנכונה אינה מחכה"
"מהניסיון שלנו בשטח אני רואה שרוכשי דירות בישראל מבינים היטב שההזדמנות הנכונה אינה מחכה. מי שמזהה את המיקום הנכון ואת היתרונות של הפרויקט מתקדם ומבצע את העסקה. לעומת זאת, מי שמתלבט זמן רב מדי מגלה לא פעם שהמציאות השתנתה והמחירים כבר החלו לנוע. אחד הדברים החשובים ביותר עבורנו הוא לייצר עבור הרוכשים מסגרת ברורה ושקופה. אנחנו מקפידים להציג את התנאים בצורה מלאה, להסביר לעומק את המוצר ואת המיקום ולוודא שכל רוכש מבין היטב את העסקה שהוא מבצע".
כיצד ניתן לשלב פתרונות מיגון כבר בשלב תכנון השכונה?
אלון יוניאן, מנכ"ל משהב MSB: "מיגון הוא חלק מתכנון השכונה"
"כאשר מתכננים פרויקטים חדשים ניתן כבר בשלב התכנון לשלב אזורי שהייה בטוחים בתוך חניונים, לשפר מערכות אוורור, להבטיח גישה נוחה מהרחוב ולהפוך שטחים קיימים לחלק ממערך המיגון העירוני. כך נוצר מודל שבו הממ"ד נשאר קו ההגנה הראשון של המשפחה, אך סביבו מתפתח מערך משלים שמסוגל לשרת שכונה שלמה. כפי שהממ"ד הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהדירה הישראלית, כך גם החשיבה על מיגון כחלק מתכנון השכונה צריכה להפוך לעיקרון מובנה בבנייה".
כיצד בעלי קרקעות יכולים לקבל החלטות נכונות?
עו"ד שירן לוי, שותפה-מייסדת פוקס-לוי ושות': "להבין את הפער בין זכות למימוש"
"יש רגע בעבודה שלי שחוזר על עצמו יותר ויותר בשנתיים האחרונות. בעל קרקע יושב מולי ושואל שאלה פשוטה: 'את חושבת שזה הזמן לממש?'. הלקח המרכזי שאני לוקחת מהתקופה האחרונה הוא פשוט - את הפער בין זכות למימוש צריך לשים על השולחן כבר בתחילת הדרך. בעל קרקע שמבין מראש מי השותפים שלו, מה העלויות הצפויות, מה לוחות הזמנים הריאליים ומה הסיכונים האפשריים, יכול לקבל החלטות טובות יותר".
מדוע בנייה בישראל היא הרבה מעבר לפעילות כלכלית?
עו"ד אליחי פרי, מנכ"ל
אל-אבי נדל"ן: "בנייה היא
ביטוי להמשכיות"
"הבסיס שעליו נבנה הבית חשוב לא פחות מהבית עצמו. בישראל, בנייה איננה רק פעילות כלכלית, היא גם ביטוי להמשכיות. כל שכונה חדשה וכל משפחה שבוחרת להישאר כאן הן חלק מתהליך רחב יותר של התבססות. כאשר השמיים רועמים, קל להתמקד במה שמערער. אבל הקרקע שעליה אנחנו עומדים מזכירה שיש כאן גם אחיזה, ועל האחיזה הזו ממשיכים לבנות".
על איזה עיקרון אסור ליזמים להתפשר בימים אלו?
אדם גנון, סמנכ"ל השיווק והמכירות, חי נחמיאס: "בטיחות מעל הכול"
"הישראלים ידועים בחוסן שלהם וביכולת להמשיך קדימה גם בתקופות מורכבות. הרצון להקים בית, להקים משפחה ולהמשיך לתכנן את העתיד מורגש היטב גם בענף הנדל"ן. לצד הביקושים והאתגרים, יש עיקרון אחד שאסור להתפשר עליו: בטיחות. כאשר הענף ממשיך לפעול גם תחת מגבלות ולחצים, האחריות שלנו כחברה יזמית שהיא גם קבלנית היא להציב את הבטיחות מעל הכול: בטיחות העובדים באתרי הבנייה, הקפדה על נהלים ושמירה על סביבת עבודה מוגנת".
כיצד המציאות הביטחונית משנה את הבית הישראלי?
ישראל זעירא, מנכ"ל ובעלים באמונה: "עבודה, משפחה ותחושת ביטחון"
"שתי המגמות המרכזיות שמעצבות את שוק הדיור כיום הן גודל הדירה והממ"ד. הבית הישראלי של העתיד צריך לאפשר גם עבודה, גם חיי משפחה וגם תחושת ביטחון, וכל מי שמתכנן פרויקטים למגורים חייב להבין שהמציאות הזאת כבר כאן. אנחנו כבר מבצעים התאמות תכנוניות בפרויקטים חדשים: הגדלת הממ"דים ואף שילוב של שירותים ומקלחת במרחב המוגן".
התחדשות עירונית וביטחון לאומי | למה דווקא עכשיו חייבים להאיץ את ההתחדשות העירונית?
מה נדרש כדי להרחיב את ההתחדשות לכל חלקי הארץ?
חגית וולף, מנכ"לית קן התור התחדשות עירונית: "צורך בכלים משלימים"
"אם המדינה רואה בהתחדשות העירונית יעד לאומי ואף יעד ביטחוני, עליה לבחון כלים משלימים: קרקעות משלימות, תמריצים מיסויים, קרנות ייעודיות ומסלולי מימון ייחודיים. אחרת, ההתחדשות תמשיך להתרכז רק באזורים החזקים והפערים החברתיים ילכו ויעמיקו. לנו היזמים יש תפקיד מרכזי: לבנות מחדש את האמון עם הדיירים. התחדשות עירונית היא תהליך ארוך ולעיתים מורכב ומעורר חששות, ולכן שקיפות, ניהול ציפיות ושיתוף ציבור אמיתי אינם רק ערכים – הם תנאי להצלחת הפרויקט".
מדוע קידום ההתחדשות הוא גם מהלך של חיזוק הביטחון הלאומי?
יעקב ניצן, שותף ומנכ"ל רובי קפיטל: "השקעה ישירה בביטחון האזרחים"
"ישראל יודעת לבצע פרויקטים מורכבים בזמן חירום. אך דווקא בתחום ההתחדשות העירונית התהליכים נמשכים לעיתים שנים ארוכות, וכל שנה כזו היא עוד שנה שבה אלפי משפחות נשארות בלי מיגון ראוי. כחברה פיננסית המלווה מאות פרויקטים של בנייה והתחדשות עירונית ברחבי הארץ, אנחנו רואים מקרוב את הפער הזה: מצד אחד יזמים, רשויות ודיירים שרוצים להתקדם, ומצד שני תהליכים ארוכים שמונעים מהפרויקטים להגיע לביצוע במהירות הנדרשת. קידום התחדשות עירונית איננו רק מהלך כלכלי או תכנוני, הוא השקעה ישירה בביטחון האזרחים. כל פרויקט פינוי-בינוי שמושלם מוסיף מאות מרחבים מוגנים חדשים למשפחות ישראליות".
כיצד ניתן להבטיח ביטחון משפטי בפרויקטים של התחדשות?
עו"ד רועי דהן, שותף-מייסד KDC: "המעטפת המשפטית חייבת להיות ברורה"
"כדי שבעלי הדירות יוכלו להתקדם בביטחון גם בתקופה מורכבת, חייבים לבנות מעטפת משפטית ברורה וחזקה. מבחינתי היא נשענת על ארבעה עקרונות מרכזיים: הקמת תקציב ייעודי לטיפול בבניין הקיים עד ההריסה – לצורך תיקונים דחופים, שיקום מקלטים וטיפול במערכות מתיישנות; מערך ערבויות בנקאיות מלא הכולל ערבות חוק מכר בגובה הדירה החדשה, ערבויות לשכר דירה וערבויות לכיסוי מיסים; ערבויות אוטונומיות הניתנות למימוש מיידי במידת הצורך, ללא הליכים משפטיים ממושכים; והגדרה מדויקת של מצבי 'כוח עליון' לצד הבטחת רציפות בתשלומי שכר הדירה גם במקרה של עיכובים הנובעים מהמצב הביטחוני".
מדוע המדינה מסתכלת לא נכון על התחדשות עירונית?
אלון וייזברג, שותף ומייסד יגאל אלון: "לשנות את נקודת המבט"
"אנו מלווים כבר שנים אלפי בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית ברחבי הארץ. אנחנו פוגשים מקרוב את האתגרים, אך גם את הפוטנציאל העצום. מאחורי כל פרויקט עומדות משפחות, קהילות ושכונות שלמות שמבקשות דבר אחד פשוט: בית בטוח יותר ועתיד טוב יותר. כאשר פרויקט כזה יוצא לדרך ומסתיים באכלוס של בניין חדש, המשמעות היא שדרוג של שכונה שלמה, חיזוק המרקם העירוני ולעיתים גם הצלת חיים. לכן הגיע הזמן לשנות את נקודת המבט: התחדשות עירונית היא תשתית לאומית – בדיוק כמו כבישים, רכבות או מערכות אנרגיה. אם ישראל רוצה להיות מוכנה לאתגרים של השנים הבאות, עליה להאיץ את קצב ההתחדשות העירונית ולהסיר חסמים".
האם יש חשש לעצירת פרויקטים של התחדשות?
עו"ד רועי אלקלעי, שותף, תוסייה כהן-אלקלעי: "ביטחון ויציבות לדיירים"
"עורכי הדין המייצגים בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית נדרשים גם בשגרה לאזן בין אינטרסים מורכבים: הדיירים, היזם, הרשויות והגורמים המממנים. בתקופת מלחמה האחריות הזו רק מתעצמת. מצד אחד יש להמשיך לקדם את הפרויקטים: החתמות, משאים ומתנים, קידום תכנון וטיפול מול הרשויות, לעיתים גם באמצעות כלים טכנולוגיים שמאפשרים להמשיך בתהליכים מרחוק. מצד שני יש להתמודד עם מציאות מורכבת: דיירים מודאגים, אנשי מקצוע שנקראו למילואים ואתגרים תפעוליים שמחייבים גמישות ארגונית ולעיתים גם גיוס כוח אדם חלופי. במצבים כאלה אנו נדרשים גם להעניק לדיירים תחושת יציבות וביטחון ולהבטיח שהפרויקטים אינם נעצרים אלא ממשיכים להתקדם".
מה נדרש כדי להאיץ את קצב ההתחדשות בישראל?
איתי אלון, סמנכ"ל אשלי-לירן: "עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה"
"עבור חלק מהרשויות המקומיות, פרויקטי פינוי-בינוי עדיין נתפסים כמעמסה: תהליך מורכב וארוך שמייצר התנגדויות ודיונים תכנוניים סבוכים. אם ישראל רוצה להאיץ את קצב ההתחדשות, היא לא יכולה להשאיר את ההכרעות הללו רק ברמה המקומית. המדינה חייבת להכריז על תחום ההתחדשות העירונית כעדיפות לאומית מדרגה ראשונה. המשמעות היא יותר סמכויות ברמה הארצית, יותר ודאות תכנונית ובעיקר מנגנון שמבטיח שפרויקטים חיוניים לא ייעצרו בגלל עומס, חוסר כוח אדם או היעדר נכונות להתמודד עם המורכבות".
כיצד המלחמה משנה את תפקידו של המפקח בפרויקטי בנייה?
רו"ח חגית קודמן, מנכ"לית 'קובי אורון': "המפקח הופך לעוגן עבור הדיירים"
"המלחמה שינתה את תפיסת התפקיד של המפקח. היום זה כבר לא רק פיקוח הנדסי על יציקות, שלד וגמרים, אלא גם ניהול משברים בזמן אמת. במציאות זו המפקח הופך לעוגן עבור הדיירים. האחריות היא לא רק לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט, אלא גם לייצר תחושת ביטחון בתוך אתר בנייה פעיל. המשמעות היא מעורבות עמוקה יותר, זמינות גבוהה יותר וניהול רציף של האירועים בשטח. אנו פועלים מול הקבלנים כדי להאיץ ככל האפשר את בניית הממ"דים ולייצר מרחבים מוגנים מוקדם ככל שניתן במהלך הפרויקט. זהו שינוי תפיסתי של ממש: מיקוד לא רק בבנייה עצמה, אלא גם ביצירת מעטפת ביטחונית לדיירים".
למה שירות הופך קריטי דווקא בזמן מלחמה?
עידן פלגי, בעלים ומנכ"ל משותף בפסיפס התחדשות עירונית: "המפתח להתקדמות הפרויקט"
"בעשור האחרון תחום ההתחדשות העירונית השתכלל מאוד, וכיום הפערים בין היזמים מבחינת התמורות אינם גדולים. דווקא משום כך, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להצלחת פרויקט הוא איכות השירות והליווי לבעלי הדירות לאורך הדרך. פרויקט כזה נמשך שנים, ובמהלכו בעלי הדירות זקוקים לגורם שמקשיב להם, מתווך עבורם מידע בצורה מקצועית וברורה ומלווה אותם גם ברגעים של אי-ודאות. שירות איכותי נשען על שלושה יסודות מרכזיים: שקיפות, זמינות והנגשת מידע. בתקופות מורכבות כמו המלחמה, הדברים מקבלים משנה תוקף: שמירה על קשר רציף, זמינות ורגישות לצרכים המשתנים אינה רק ערך מוסף, אלא תנאי חשוב להמשך התקדמות הפרויקט. כאשר בעלי הדירות מרגישים שמקשיבים להם, האמון גדל והפרויקט מתקדם בצורה יציבה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו