מערב רמלה. צילום: (הדמיה): בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים

ישראל נבנית מחדש: 10 השכונות שמציירות את מפת המגורים של העתיד

מהדרום ועד הצפון, מהמזרח ועד הים: ערים ושכונות ברחבי הארץ חוות מהפכה של תכנון, קהילה, תעסוקה וצמיחה • רובעי מגורים חדשים נולדים לצד שכונות ותיקות שמתחדשות, ומציגים את דור העתיד של החיים העירוניים בישראל • הצצה לעשר נקודות האור שירכיבו את מפת המגורים של מחר

  1. אשקלון: "מתחם הגולף" שיעלה אותה על המפה

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון: "המתחם החדש יהפוך את אשקלון ליעד תיירותי מוביל בישראל, ייצור מאות מקומות עבודה ויחזק את המעמד הכלכלי של העיר"

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון: "דווקא אחרי המלחמה, אנחנו רואים תנופה חסרת תקדים ביישובי הדרום"

קיסריה מגיעה לדרום: אשקלון, שכבר ביססה את עצמה כאחת הערים המבוקשות בישראל בזכות השכונות החדשות שקמו בה בשנים האחרונות, מתכוננת כעת לקפיצת מדרגה נוספת – עם הקמת "מתחם הגולף", פרויקט תיירותי-עירוני ייחודי שעתיד לשנות את פני העיר כולה. מדובר בתוכנית שאפתנית שתשלב פארק גולף רחב ידיים, 1,260 יחידות דיור, 650 חדרי מלון, מבני ציבור, שטחי מסחר ושטחים פתוחים, ותהווה עוגן מרכזי לפיתוח התיירות באשקלון ובדרום כולו.

הפרויקט, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, מתפרס על פני כ-1,400 דונם בצפון העיר – בין חוף הים ממערב, שמורת חולות ניצנים מצפון וממזרח ושכונת ברנע ג' מדרום. התוכנית כוללת 1,140 יחידות דיור במתחם אתר הגולף עצמו ועוד 120 יחידות לאורך רחוב אריאל שרון, מתוכן 40% דירות קטנות וזעירות ולפחות 20% להשכרה בהישג יד, חלקן במחיר מופחת.

על פי מינהל התכנון, פארק הגולף יתפרש על פני כ-620 דונם, לצד 17 אלף מ"ר למועדון ספורט, 9,000 מ"ר שטחי מסחר, 71 אלף מ"ר למלונאות (650 חדרים), 7,000 מ"ר למבני ציבור וכ-280 דונם לשטחים פתוחים. לאורך רחוב אריאל שרון תוקם טיילת חדשה, שתתחבר לרשת שבילים שיקשרו בין החוף לפארק עיר היין ולשמורת ניצנים, ובדופן הדרומית תוקם חזית מסחרית פעילה שתיצור חיבור אורבני חי ותוסס בין אזור המגורים, המלונאות והים.

אחד האתגרים המרכזיים של התוכנית הוא שיקום אתר הטמנת הפסולת הישן (מזבלת ברנע), המשתרע על פני כ-400 דונם, וכן מחצבה נטושה בשטח של כ-215 דונם. שיקום השטחים הללו מהווה תנאי למימוש המתחם כולו, ויהפוך את הפרויקט גם למהלך סביבתי משמעותי.

לדברי ראש העיר תומר גלאם, "אנחנו עושים צעד משמעותי בדרך להקמת מתחם הגולף שיהפוך את אשקלון ליעד תיירותי מוביל בישראל, ייצור מאות מקומות עבודה ויחזק את המעמד הכלכלי של העיר. מדובר בפרויקט ייחודי שישלב איכות חיים גבוהה עם שמירה על הסביבה".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מחזק: "מתחם הגולף באשקלון הוא ביטוי מוחשי לפריחתו המחודשת של הדרום ולחוסן הלאומי של מדינת ישראל. דווקא אחרי המלחמה, אנחנו רואים תנופה חסרת תקדים ומנופים ביישובי הדרום - באשקלון, בנתיבות ובקריית גת. מינהל התכנון מוביל תכנון שמחזק את הערים לצד הקמת שכונות מודרניות ואיכותיות, יוצר מקומות תעסוקה חדשים ומשלב בין פיתוח איכותי לשמירה על ערכי הטבע והנוף".

יו"ר הוועדה המחוזית דרום, עודד פלוס, מוסיף: "מדובר בתוכנית חשובה המפתחת את רצועת החוף הצפונית וממצבת את אשקלון כעיר חוף מובילה ואטרקטיבית בישראל".

  1. רמלה: הלב החדש של העיר

ראש העיר, מיכאל וידל: "תוכנית המע"ר היא מהפכה אמיתית בלב רמלה – מהלך שמחבר בין ההיסטוריה המפוארת של העיר לבין העתיד שלה"

בלב רמלה, עיר שההיסטוריה שלה משתרעת על פני יותר מאלף שנה, הולך ונרקם מהלך יוצא דופן שיחבר בין עבר מפואר לעתיד מודרני. התוכנית להקמת מרכז העסקים הראשי (מע"ר) החדש של רמלה, שקיבלה תוקף בשנת 2023, צפויה לשנות את פני העיר ולהעניק לה מוקד עירוני חדש ומשגשג – מקום שבו מגורים, תעסוקה, תרבות, מלונאות ומורשת מתקיימים זה לצד זה בהרמוניה נדירה.

הפרויקט, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, משתרע על שטח של כ-120 דונם וממוקם בין הרחובות דני מס מדרום, הרצל ממזרח וויצמן ממערב. בתוכנית מתוכננות 864 יחידות דיור בבניינים בני 9 עד 15 קומות – מתוכן 259 דירות קטנות ו-120 דירות ייעודיות למעונות סטודנטים. לצד המגורים יוקצו 11,500 מ"ר למסחר, 56,000 מ"ר לתעסוקה, 11,000 מ"ר למלונאות, 68,000 מ"ר למבני ציבור וכ-25 דונם לשטחים פתוחים.

גולת הכותרת של המיזם היא הקמת מלון ייחודי במתחם הטיגארט ההיסטורי, שיכלול כ-250 חדרים וישלב אלמנטים של שימור אדריכלי עם עיצוב עכשווי. המתחם כולו תוכנן תוך הקפדה על שילוב מבנים ואתרים היסטוריים, בהם: המגדל הלבן מהתקופה האסלאמית, מבנה המשטרה הבריטית (הטיגארט), מבנה העירייה ההיסטורי ובתי ציבור נוספים משנות ה-40'. כל אלה יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמארג החדש של העיר, תוך שמירה על הנוף העירוני והמורשת המקומית.

לצד השימור, יוקם גם בניין עירייה חדש, אזורי בילוי ופנאי, מסחר רחוב פעיל ומרחבים ירוקים – כולם מחוברים לרשת תחבורה מתקדמת הכוללת את הרכבת הקלה והתחנה המתוכננת של המטרו. כך ייווצר מוקד עירוני תוסס ונגיש, שמחזיר את רמלה למרכז המפה הכלכלית והתרבותית של גוש דן.

לדברי ראש העיר, מיכאל וידל, "תוכנית המע"ר היא מהפכה אמיתית בלב רמלה – מהלך שמחבר בין ההיסטוריה המפוארת של העיר לבין העתיד שלה כמרכז עירוני מודרני, תוסס ומתקדם. זהו לב חדש לרמלה, שמכבד את עברה ומביט קדימה בביטחון. רמלה משנה את פניה".

במינהל התכנון מוסיפים כי מדובר בתוכנית שמחדשת את המרקם הוותיק תוך שמירה על ערכי הקהילה והתרבות המקומיים, וממצבת את רמלה כעיר מתחדשת עם זהות ברורה – עיר של מסורת, תנועה והזדמנות.

  1. אור יהודה: סוף לרעש, התחלה חדשה

ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט: "אנחנו מפרקים את המחסומים ההיסטוריים הללו עם שתי תוכניות הענק"

לאורך עשרות שנים סבלו השכונות הדרומיות של אור יהודה ממגבלות בנייה חמורות בשל רעש המטוסים מנמל התעופה בן גוריון. המגבלות הללו הקפיאו את הפיתוח העירוני, מנעו בנייה לגובה וגרמו להידרדרות פיזית וחברתית בשכונות שנחשבו פעם לגאוות העיר. כעת, אחרי תהליך תכנוני ממושך, העיר עומדת בפני מהפך של ממש – עם שתי תוכניות ענק שצפויות להחזיר את הדרום למרכז המפה העירונית.

התוכנית הראשונה, תמ"ל 2030, עוסקת בהתחדשות השכונות הדרומיות וכוללת 4,600 יחידות דיור חדשות במסגרת פינוי-בינוי, במקום כ-2,200 קיימות, ועוד 1,150 יחידות דיור בקרקע מדינה. בנוסף יוקמו 200 יחידות דיור מוגן, 400 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, 131 דונם למבני ציבור ו-115 דונם שטחים פתוחים. התוכנית השנייה, תמ"ל 1106 – "רבין מערב", ממוקמת ממערב לשכונת נווה רבין הקיימת, וכוללת 2,650 יחידות דיור חדשות, 150 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 36 דונם מבני ציבור ו-25 דונם שטחים ציבוריים פתוחים.

חידוש נוסף הוא הקמת מתחם ספורט עירוני חדש בסמוך לכביש 412, שיכלול אצטדיון כדורגל ומתחם אימונים מתקדם. שתי התוכניות מקודמות במקביל מאז 2019, מתוך מטרה לאפשר פינוי-בינוי בר-יישום באחד האזורים המאתגרים במרכז הארץ. לאחר ביצוע מודלים אקוסטיים מתקדמים, הוכח כי ניתן להתמודד עם מפגעי הרעש באמצעות תכנון מותאם ובנייה אקוסטית, ובכך הוסר אחד המחסומים המרכזיים לפיתוח.

בשל מגבלת הגובה שהקשתה על הקמת מגדלים גבוהים, סיכמו עיריית אור יהודה ורשות מקרקעי ישראל על שריון של 1,920 יחידות דיור משלימות בקרקע מדינה, שיבטיחו את הכדאיות הכלכלית למתחמי ההתחדשות. בעקבות זאת, החליטה הותמ"ל להעניק הקלה ממגבלות הבנייה והרעש, צעד היסטורי שמאפשר לראשונה לפרסם את התוכניות להתנגדויות ולהתקדם לשלב המימוש.

לדברי ראש העיר, ליאת שוחט, "לאחר תהליך תכנוני מורכב ועבודה נחושה מול רמ"י והותמ"ל, שכללה יצירת מודלים אקוסטיים והבטחת קרקע משלימה, אנחנו מפרקים את המחסומים ההיסטוריים. שתי תוכניות הענק הללו מביאות בשורה אמיתית לתושבים ולעיר כולה".

במינהל התכנון מוסיפים כי מדובר במהלך נדיר בהיקפו, שיחולל שינוי מהותי במרקם העירוני וייצור שכונות חדשות, ירוקות ומעורבות שימושים – עתיד שקט, מתחדש ונושם בלב אור יהודה.

  1. דימונה: העיר שמדלגת קדימה

בני ביטון, ראש העיר דימונה: "ממשיכים לבנות עיר של צעירים, הזדמנויות ואמונה"

דימונה, שבשנים האחרונות חצתה את רף 40 אלף התושבים, נמצאת בעיצומה של תקופת פריחה נדל"נית וכלכלית יוצאת דופן. תנופת הבנייה של שכונות חדשות, לצד השקעות ממשלתיות נרחבות ותכנון אסטרטגי ארוך טווח, הפכו את העיר הדרומית לאחד היעדים המסקרנים בישראל. הפער בין מחירי הדירות החדשות לוותיקות יצר הזדמנות נדירה למשקיעים, והוביל לעליות מרשימות של עשרות אחוזים בערכי הנדל"ן בעיר.

3 הדמיות תוכנית רובע רותם דימונה מזרח, צילום: (הדמיה): עמוס ברנדייס אדריכלות ותכנון עיר

אם עד לפני שנתיים ניתן היה למצוא דירות סביב חצי מיליון שקל, הרי שכיום הרף התחתון כבר עומד על 400 אלף שקל, והמחירים ממשיכים לטפס. דוגמה בולטת לכך היא דירת 3 חדרים בשטח 80 מ"ר ברחוב מרחבים, שנמכרה לאחרונה תמורת 595 אלף שקל בלבד – מחיר שעדיין נחשב נגיש למשפחות צעירות אך ממחיש היטב את קצב ההתייקרות.

בלב ההתחדשות עומדת תוכנית להקמת רובע מגורים חדש במזרח דימונה, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עיריית דימונה. התוכנית משתרעת על פני כ-10,260 דונם וכוללת הקמה של 7,000 יחידות דיור, מתוכן כ-300 יחידות לדיור מוגן. לצידן יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, מבני ציבור, תחנת רכבת חדשה, מרכז תחבורה מתקדם ושדרה ירוקה מרכזית שתחצה את העיר ממזרח למערב.

הרובע החדש תוכנן כך שיחבר בין העיר למדבר, תוך יצירת מערכת צירים ירוקים ומוצלים להולכי רגל ורוכבי אופניים. הרחוב הראשי יכלול בנייה גבוהה של עד 9.5 קומות עם חזית מסחרית פעילה, מבני ציבור ותעסוקה, ופתחים רחבים המובילים לפארק המרכזי. השטחים הפתוחים סביב העיר יעברו שיקום סביבתי כולל, לרבות פינוי פסולת ישנה והקמת מרכז מבקרים חדש שישמש שער לשמורת נרקיסים ולנחלי דימונה ואשלון.

התוכנית שמה דגש חזק על קיימות ואנרגיה מתחדשת. היא כוללת תמריצים להתקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים בבנייה צמודת קרקע, כחלק מתוכנית "תמריץ התאמה למדבר", ומיועדת להפוך את הרובע לאחד הראשונים בישראל השואפים להיות מאופסי אנרגיה.

לדברי ראש העיר, בני ביטון, "זו בשורה אדירה לזוגות הצעירים בדימונה. אנחנו משווקים 2,000 יחידות 'בנה ביתך' נוספות, וממשיכים לבנות עיר של צעירים, הזדמנויות ואמונה. דימונה תהיה בירת הנגב המזרחי. כבר היום אנחנו אחרי 10,000 יחידות חדשות בעשור האחרון, ובדרך ל-10,000 נוספות. לשם ההדגמה, זה כמו לבנות את מיתר, עומר או להבים בתוך העיר שלנו. דימונה עם הפנים למחר".

  1. קריית אתא: גבעת אלונים – הכפר החדש בעיר

שרה אילין, סמנכ"לית השיווק של חברת שרביב: "גבעת אלונים מתוכננת כך שתיצור סביבה קהילתית אמיתית".

גבעת אלונים צילום:אלדר אלדדי/ויקיפדיה,

על הגבעות הירוקות שבצפון קריית אתא צומחת אחת השכונות המרשימות והמדוברות באזור חיפה והקריות – גבעת אלונים. השכונה משלבת בין אווירה קהילתית חמה, תכנון מודרני ונוף פתוח, והפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור משפחות צעירות ומשפרי דיור מכל אזור הצפון. עם גישה מהירה לכביש 6, קרבה לקריון ולמחלף סומך, היא מצליחה להציע שילוב נדיר של נוחות עירונית לצד שקט, ירוק ותחושת כפר.

התכנון האורבני של גבעת אלונים נשען על עקרונות קהילתיים מובהקים: שבילי הליכה בטוחים המחברים בין בתי המגורים למוסדות החינוך, אשכול גנים ובית ספר יסודי במרכז השכונה, וגינות ציבוריות רחבות ידיים המעודדות מפגש ופעילות קהילתית. הטופוגרפיה ההררית מאפשרת בנייה מדורגת השומרת על הנוף גם עבור הבניינים הפנימיים, בעוד החורשה הסמוכה מקיפה את השכונה ויוצרת תחושת טבע אמיתית בלב המטרופולין.

גבעת אלונים מתוכננת לכלול כ-2,100 יחידות דיור בתמהיל רחב – מבתים צמודי קרקע ועד מגדלים בני 20 קומות. חלק משמעותי מהשכונה נבנה על ידי חברת שרביב, שמובילה כיום את שלב הבנייה השני ומעצבת את האופי הייחודי של המתחם.

לדברי שרה אילין, סמנכ"לית השיווק של חברת שרביב, "גבעת אלונים מתוכננת כך שתיצור סביבה קהילתית אמיתית – עם שבילי הליכה, גינות ופעילויות משותפות שמחברות בין התושבים, לצד מרחבים פרטיים ושקטים. המגדלים החדשים כוללים גם שטחים ציבוריים פונקציונליים שמעניקים איכות חיים גבוהה: חללי עבודה משותפים, חדר משחקים לילדים וחדר כושר בכל מגדל".

אחת מנקודות המשיכה הבולטות של גבעת אלונים היא גם האיזון הכלכלי שהיא מציעה: דירת 4 חדרים חדשה בשכונה נמכרת כיום החל מ-1.88 מיליון שקל, נתון שהופך אותה לאחת האפשרויות האטרקטיביות ביותר באזור הקריות. עם מיקום מצוין, תכנון מוקפד וקהילה הולכת ומתחזקת, גבעת אלונים מוכיחה שאפשר ליהנות מחיים קהילתיים ונוף ירוק – מבלי לוותר על נוחות עירונית מודרנית.

  1. ירושלים: קריית יובל – מהפכה עירונית

בימים אלה עובר הפארק הקהילתי שדרוג מקיף בהיקף של כ-70 מיליון שקל, שמטרתו להחזיר את הלב הירוק של השכונה למרכז הבמה.

קריית יובל, ירושלים -צילום :חזקי מוזס ויקיפדיה,

לאורך עשורים ארוכים נחשבה קריית יובל לאחת השכונות הירושלמיות האהובות והוותיקות בעיר – מקום שבו ההיסטוריה, התרבות והקהילה נשזרים יחד. כעת, בשנים האחרונות, היא חווה מהפכה עירונית וקהילתית של ממש, כשהלב הפועם של השינוי הוא רחוב טהון, הציר המרכזי המחבר בין צפון השכונה לדרומה.

רחוב טהון הפך לסמל של קהילה מתחדשת ששומרת על אופייה המיוחד. האייקון העירוני הידוע – "המפלצת" שבפארק גוננים, הפך ממיתולוגיה ילדותית לסמל תרבותי-קהילתי של ממש. לידו פועל פאב "המפלצת", מוסד ירושלמי שכבר שנים מהווה מוקד מפגש לתושבים, אמנים וצעירים, וממחיש את הדרך שבה ההתחדשות העירונית בקריית יובל נבנית מלמטה, מתוך הקהילה עצמה.

בימים אלה עובר הפארק הקהילתי שדרוג מקיף בהיקף של כ-70 מיליון שקל, שמטרתו להחזיר את הלב הירוק של השכונה למרכז הבמה. במקומות שבהם עמדו בעבר "מעברות האסבסטונים" מוקמות כיום גינות קהילתיות, מתחמי מגורים חדשים, שטחי מסחר ותעסוקה, ופרויקטים של דיור להשכרה – כולם בתכנון שמדגיש חיים עירוניים נגישים ואנושיים.

על פי מינהל התכנון, ההתחדשות בקריית יובל מתבססת על עקרונות "עיר ה-15 דקות" – גישה עירונית חדשנית שלפיה כל תושב צריך למצוא במרחק הליכה את כל צורכי היומיום שלו: חינוך, תעסוקה, תחבורה, תרבות ופארקים. כך נוצרת שכונה חיה, תוססת ומקיימת, המשלבת בין אורח חיים מודרני לאופי הירושלמי המוכר והחם.

פרויקטים נוספים מדגימים את השילוב בין שימור לפיתוח: בית גיורא, אחד המבנים ההיסטוריים בשכונה, ישומר ויהפוך למרכז קהילתי חדש בשטח של כ-100 מ"ר, ואילו בית ספר אגרון יורחב לגובה של שמונה קומות, תוך שימור החזית המקורית. בכך, נשמר הרצף בין עבר לעתיד – בין זהות קהילתית מושרשת לבין חזון עירוני מתקדם.

קריית יובל של 2025 מוכיחה שאפשר לחדש בלי למחוק, לצמוח בלי להתנתק, ולבנות עירוניות חדשה שמבוססת לא רק על מבנים ותוכניות, אלא על אנשים, סיפורים וחיים משותפים.

  1. נתניה: חוף הזהב – העיר החדשה על קו הים

שרית סבן שליט, מנהלת חטיבת המגורים בויתניה: "אנחנו יוצאים לדרך מתוך אמונה שחוף הזהב תהפוך למקום האידיאלי לגור בו"

ויתניה חבצלת 7השרון צילום :(הדמיה):ישר אדריכלים,

בין הגלים הכחולים לשדות הירוקים שבצפון נתניה נולדת בימים אלה שכונה שמגלמת את רוח הזמן – חוף הזהב. זוהי אחת השכונות החדשות והשאפתניות בישראל, שנועדה לשלב בין מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי, וליצור למעשה "עיר קטנה בתוך העיר". המגמה הזו, של מיני-ערים עירוניות-קהילתיות, מתפשטת בשנים האחרונות ברחבי הארץ, וחוף הזהב היא מהבולטות שבהן: שכונה שנבנית סביב רעיון של חיים שלמים במקום אחד.

השכונה ממוקמת בצפון נתניה, בסמוך לחבצלת השרון, ומתהדרת במיקום אסטרטגי במיוחד: סמיכות ישירה לשמורות טבע ולחוף ים שקט, לצד גישה מהירה לכביש החוף דרך מחלף חבצלת החדש. השילוב בין חיבור תחבורתי מצוין לבין סביבת מגורים ירוקה ורגועה הופך אותה ליעד מבוקש עבור משפחות צעירות, משפרי דיור ותושבי חוץ המחפשים איכות חיים גבוהה במרחק קצר מתל אביב.

התכנון של חוף הזהב מתבסס על עקרונות של קיימות ואורח חיים בר-קיימא: בנייה ירוקה, שמירה על שטחים פתוחים, ושילוב בין טבע לעירוניות מתקדמת. בלב השכונה יעבור סטריפ ירוק רחב – פארק אקולוגי פתוח המחבר בין מוקדי הפנאי, הכיכר העירונית, מתחמי המסחר והדיור, ויוצר רצף אורבני מזמין להולכי רגל ורוכבי אופניים.

בין החברות הפועלות בשכונה בולטת ויתניה מגורים, שזכתה במכרז להקמת פרויקט רחב היקף הכולל שני מגדלים בני 23 קומות ובהם 160 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר ומשרדים. תמהיל הדירות מגוון – מדירות 3 חדרים ועד פנטהאוזים מרווחים, כולן עם מרפסות שמש רחבות וחניה תת-קרקעית.

לדברי שרית סבן שליט, מנהלת חטיבת המגורים בחברת ויתניה, "אנחנו יוצאים לדרך מתוך אמונה שחוף הזהב תהפוך למקום האידיאלי לגור בו. המטרה שלנו היא לתכנן מרחב שנעים לחיות בו לאורך זמן – עם דגש על סביבה ירוקה, נגישות גבוהה וביטחון למשפחות".

השכונה החדשה מבקשת להגדיר מחדש את איכות החיים העירונית: עיר חוף מודרנית המשלבת טבע, קהילה וקדמה. נתניה, שמזמן הפכה לבירת קו הים הישראלי, מקבלת כעת רובע נוסף שמוכיח כי העתיד של המגורים בישראל נמצא על התפר שבין העיר לגל.

  1. אשדוד: קרית איתנים – הסוהו החדש של הדרום
הפרויקט בלב 7 אשדוד תכנון אמיר מן עמי שנער אדריכלים צילום :(הדמיה): סטודיו AA,

מתחם עירוב שימושים חדשני שנועד לטשטש את הגבולות בין מגורים לעבודה, בין יום ללילה, וליצור רובע שחי, נושם ופועל 24 שעות ביממה.

בצפון אשדוד הולך ומתהווה אחד המיזמים העירוניים המסקרנים בישראל: קרית איתנים, אזור תעשייה ותיק שעובר בימים אלו התחדשות מקיפה והופך לרובע עירוב שימושים חדשני. המתחם, שנחשב לאחת מעתודות הקרקע המרכזיות שנותרו בלב העיר, מתוכנן לשלב בין מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי – מודל עירוני שמייצג את הדור הבא של הפיתוח העירוני בישראל.

החזון שמובילה עיריית אשדוד הוא להפוך את קרית איתנים לאבן שואבת לצעירים, אנשי חינוך, יזמים וקהילות יצירתיות, וליצור מרחב אורבני שוקק עם נגישות תחבורתית מצוינת, קרבה לצירי התנועה הראשיים, וחיבור ישיר למרכז העיר ולחוף הים. מדובר בסנונית הראשונה בתוכנית פיתוח כוללת שהעירייה מקדמת לצפון העיר, שבמרכזה עומד מתחם "הסוהו" – מיזם רחב היקף בהיקפים שטרם נראו באשדוד. מתחם הסוהו עתיד לכלול 1,100 יחידות דיור לצד אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, בהם: משרדי הייטק, מכוני כושר, מרכזי פנאי, בתי קפה ומסעדות. זהו אחד הפרויקטים הגדולים בישראל בתחום עירוב השימושים, שנועד לטשטש את הגבולות בין מגורים לעבודה, בין יום ללילה, וליצור רובע שחי, נושם ופועל 24 שעות ביממה.

את תכנון המתחם מוביל משרד האדריכלים מן-שנער, מהבולטים בישראל, אשר שואב השראה ממתחם הסוהו הניו-יורקי ומתרגם אותו להקשר המקומי של אשדוד. התוצאה היא מתווה עירוני חדשני הכולל רחובות רחבים להולכי רגל, כיכרות עירוניות, שטחי תרבות קהילתית ותכנון אדריכלי המעודד מפגש אנושי במרחב הציבורי.

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה רואה בקרית איתנים הזדמנות יוצאת דופן: רובע מעורב שימושים שיחזק את הכלכלה העירונית, ייצור מקומות עבודה חדשים ויוסיף היצע משמעותי של דירות איכותיות בעיר. כל זאת תוך שמירה על המרקם התעשייתי הוותיק, שנשמר כחלק מה-DNA של אשדוד – עיר נמל תעשייתית עם נשמה אורבנית מתחדשת.

חזון קרית איתנים מסמן פרק חדש בהתפתחות הדרומית של ישראל: רובע צעיר, דינמי ומעורב-שימושים, שבו חיים, עבודה ופנאי משתלבים לכדי סיפור עירוני אחד: הסוהו של אשדוד.

  1. באר שבע: שכונה ג' – הלב הוותיק שמתחדש
התחדשות במתחם שזר בבאר שבע תכנון ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים צילום:(הדמיה): פרייס הדמיות,

ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ': "הזדמנות להעצים את הקיים, לחזק את תחושת השייכות ולהרחיב את ההזדמנויות עבור הדור הבא"

באמצע שנות החמישים, כשגלי העלייה שטפו את מדינת ישראל הצעירה, נולדה בבירת הנגב שכונה ג' – שכונה קטנה אך רבת פנים, שהייתה לביתם של עולים מצפון אפריקה, מזרח אירופה וממדינות נוספות. במשך עשורים היא שימשה מיקרוקוסמוס ישראלי מרתק – רב-תרבותי, חם ואמיתי. כיום, כמעט שבעים שנה אחרי, השכונה ניצבת בפתחו של פרק חדש בתולדותיה: התחדשות עירונית וקהילתית רחבת היקף, שמחזירה לה את מרכזיותה בעיר.

שכונה ג' נבחרה באחרונה להשתתף במיזם הלאומי "שכונה מתחדשת", ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, קרן יד הנדיב וקרן שחף. מדובר במודל חדשני להתחדשות עירונית כוללת, פיזית, חברתית וקהילתית, המבוסס על שותפות ייחודית בין הממשלה, הרשות המקומית וגורמים פילנתרופיים. המיזם נועד להניע תהליך עומק בשכונה ולחבר בין פיתוח פיזי, הכולל תוספת של כ-8,000 יחידות דיור חדשות, לבין חיזוק המרקם החברתי והקהילתי בתחומי השכלה, רווחה, תעסוקה וחוסן חברתי. לצורך כך יוקם צוות שכונתי ייעודי ותגובש ועדת היגוי מקומית, שתגדיר את יעדי ההתחדשות בהתאם לאופייה ולצרכיה הייחודיים של השכונה.

בנוסף, יוקצה תקציב ייעודי להעסקת מומחים ויועצים מקצועיים, שילוו את התהליך בשטח ויבנו תשתית אמיתית לשינוי ארוך טווח. מעבר לתוספת המבנים והדירות, מדובר במהלך שמבקש להחזיר את הרוח הקהילתית לשכונה, לטפח את תחושת השייכות של התושבים הוותיקים ולמשוך אליה משפחות חדשות. החזון הוא ליצור שכונה שבה תכנון חדשני וחוסן חברתי הולכים יד ביד – שכונה שמתחזקת לא רק בבטון, אלא גם בלבבות.

לדברי ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', "שכונה ג' היא חלק בלתי נפרד מהסיפור של באר שבע, שכונה עם זהות, שורשים וקהילה חזקה. ההתחדשות העירונית כאן היא הזדמנות אסטרטגית להעצים את הקיים, לחזק את תחושת השייכות ולהרחיב את ההזדמנויות עבור הדור הבא. אנו מובילים תהליך חשוב שיטמיע תכנון חדשני לצד חוסן קהילתי, יחד עם התושבים ובעבורם".

במילים אחרות, שכונה ג' מתחדשת, אבל נשארת נאמנה לעצמה: שכונה עם נשמה, שמביטה קדימה מבלי לשכוח מאיפה הגיעה.

  1. נוף הגליל: שכונת הבוטיק שמביטה אל התבור
נוף הגליל, צילום: מיאס

ראש העיר נוף גליל, רונן פלוט: "נוף הגליל ממשיכה לצמוח, להתחדש ולהיות יעד אטרקטיבי לאיכות חיים"

על הגבעות הירוקות של נוף הגליל, במרחק נגיעה מהר התבור, הולכת ומתרקמת אחת השכונות היפות והמבוקשות בצפון: רמת שמיר (הר יונה ד'). זוהי שכונת בוטיק חדשה ואינטימית, המשלבת בין נוף הררי עוצר נשימה לתכנון עירוני מוקפד שמותאם לחיים מודרניים.

השכונה משתרעת על פני כ-150 דונם בלבד, ומציעה קצב חיים רגוע ואיכותי עם 350 יחידות דיור, מהן כ-200 שכבר אוכלסו והשאר צפויות להתאכלס בקרוב. היא נבנתה בתמהיל מגוון – 55 בתי קרקע מדורגים לצד בניינים בגבהים של 5 עד 8 קומות, מה שמאפשר ליהנות מתחושת מרחב פתוח לצד קהילה מגובשת ופעילה.

רמת שמיר מיועדת לשרת זוגות צעירים, משפחות ודיור בר-השגה, והיא תוכננה סביב עקרונות של קיימות, נגישות ואיכות חיים. לצד יחידות המגורים, מוקצים שטחי ציבור נרחבים: גני ילדים, מגרשי משחקים, שטחים ירוקים ופארק קהילתי רחב ידיים – פארק האירוסים, שנמצא במרחק הליכה קצר מכל בית. השילוב בין נוף, קהילה וירוק יוצר שכונה שמצליחה לשלב בין חיי פרברים לבין קצב עירוני מתון.

לדברי ראש העיר נוף הגליל, רונן פלוט, "מדובר בפרויקט בנייה גדול נוסף שמצטרף לתנופת הבנייה העצומה בעיר, הכוללת למעלה מ-7,000 דירות במסגרת הסכם הגג, חלקן כבר בבנייה מתקדמת, ועוד אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית. בין היתר אנו מקדמים את פרויקט ההתחדשות הראשון בצפון, שנמצא בשלבי אישור אחרונים וצפוי לצאת לפועל עוד השנה. נוף הגליל ממשיכה לצמוח, להתחדש ולהיות יעד אטרקטיבי לאיכות חיים".

רמת שמיר מסמלת את פניה החדשות של נוף הגליל, עיר ההולכת וממצבת את עצמה כמרכז מגורים איכותי וירוק בגליל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו