בין פרוטקשן לארגוני פשיעה: ענף הבנייה בישראל, מהתחומים הכלכליים הגדולים והמשפיעים במשק, מתמודד זה שנים עם תופעה שמתרחשת הרחק מהפיגומים והבטון – חדירת ארגוני פשיעה ושיטות סחיטה שונות לאתרי העבודה. המושג "פרוטקשן" מוכר לרבים מבעלי העסקים בארץ: חנויות, מפעלים ואפילו מכולות שכונתיות נאלצים לשלם מדי חודש דמי שמירה לכנופיות מקומיות כדי להבטיח את שלום עסקיהם. אלא שבענף הבנייה התופעה לובשת ממדים אחרים – לא רק גביית דמי חסות, אלא השתלטות של ממש על מכרזים, אתרי עבודה ואף רישיונות קבלן.
עמית גריידי, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, מבקש להבהיר כבר בפתח השיחה: "יש להבחין בין שתי תופעות שונות. האחת היא הפרוטקשן הקלאסי – עבריינים שמגיעים לאתרי בנייה וגובים כסף חודשי על 'שמירה'. השנייה, חמורה בהרבה, היא כניסת ארגוני פשיעה אל תוך הענף עצמו. מדובר בגורמים שמחזיקים ברישיונות קבלן, מתאמים מכרזים ומחירים, ולעיתים אף מאיימים על מתחרים כדי להרחיק אותם מהשוק".
ההבחנה הזו אינה רק עניין סמנטי: בעוד הטיפול בתופעת הפרוטקשן נתון בעיקר בידי המשטרה, הרי שכאשר ארגון פשיעה הופך לקבלן רשום בפנקס הקבלנים – המשמעות היא פגיעה ישירה בענף הבנייה, במי שעוסק בו, בלקוחות, ובעקיפין גם בכספי הציבור. גריידי מתאר את המצב כ"מעין כרטיס לוטו שזוכה בכל יום": רישיון קבלן מאפשר לקבל עבודות בהיקפים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, וכאשר הוא מוחזק בידי גורם עברייני – הדרך לעיוות שוק שלם קצרה במיוחד.
החשכ"ל במשרד האוצר, המשטרה וגופים נוספים הציפו בשנים האחרונות את התופעה באמצעות דוחות ופרסומים, והציבור נחשף לשורת פרשיות מתוקשרות. אך מאחורי הכותרות מסתתרת מציאות יומיומית של קבלנים נורמטיביים הנאלצים להתמודד מול מתחרים שמכתיבים את כללי המשחק בכוח הזרוע. כאן נכנס לפעולה רשם הקבלנים, שהחל בשנה האחרונה להשתמש בכלים חדשים כדי להילחם בתופעה מהשורש.
הכלים החדשים: חקיקה, אכיפה ונטרול מוקדי כוח
עד לא מזמן, המנגנונים שעמדו לרשות רשם הקבלנים כדי להיאבק בארגוני פשיעה היו מוגבלים מאוד. מרבית ההליכים דרשו תלונות מפורשות מצד קבלנים או יזמים, דבר שכמעט ולא התרחש. "קשה לצפות מקבלן מאוים לגשת למשטרה או אלינו ולהגיש תלונה", מודה גריידי. "כשמדובר באיומים מצד ארגוני פשיעה, הפחד הוא מוחשי מאוד. הבנו שאי אפשר לבנות על כך שיגיעו תלונות יזומות".
במשרד הבינוי והשיכון הבינו שיש לייצר כלי חדש, כזה שמאפשר לרשם הקבלנים לפעול מבלי להסתמך על תלונות של גורמים פרטיים. בדצמבר 2024 נכנסה לתוקף חקיקה מהפכנית, המאפשרת לרשם להפעיל סנקציות כלפי קבלנים על סמך מידע מודיעיני שמועבר אליו ישירות מקצין משטרה בכיר. "החידוש הגדול", מסביר גריידי, "הוא שלא נדרשת עוד עדות של קבלן שנמצא תחת איומים. אנחנו יכולים לפעול מול הגורם החשוד על בסיס מודיעין עדכני ואמין שמגיע מהמשטרה".
המשמעות המעשית: במקום הליכים פליליים מורכבים ומתמשכים, נכנס לתמונה הליך מינהלי – קצר, ממוקד ואפקטיבי יותר. כבר בחודש הראשון ליישום החוק הפעיל גריידי את סמכותו החדשה, ולאחר הליך סדור שארך כחצי שנה הורה על שלילת רישיון של קבלן המזוהה עם פעילות עבריינית. "כעת מדובר בהליך של 3-6 חודשים לכל היותר", הוא מציין, "ולא שנים ארוכות כפי שאנחנו רגילים לראות בהליכים פליליים".
הסנקציות מגוונות: החל מהשעיה זמנית של הרישיון ועד למחיקה מוחלטת מפנקס הקבלנים. ההכרעה מתקבלת לאחר בחינת המידע המודיעיני ושימוע לקבלן, שבו ניתנת לו הזכות להשמיע את טענותיו. "אני לא חותמת גומי של המשטרה", מדגיש גריידי, "אני בוחן את המידע, שואל שאלות ומכריע בהתאם. אבל עצם העובדה שיש בידינו את הסמכות הזו היא מהפכה של ממש". לדבריו, זהו גיים צ'יינג'ר אמיתי במאבק בארגוני הפשיעה בענף. "אנחנו משחקים לפי כללים – הם לא", אומר גריידי, "ולכן נדרשנו להתאים את הכללים למציאות בשטח. החקיקה הזו מאפשרת לנו לנטרל קבלנים רשומים הפועלים עבור ארגוני פשיעה, ובכך לסכל העברות של כספי מדינה לאותם ארגונים".
במשרד הבינוי והשיכון מציינים כי בחודש אוקטובר האחרון הופעל הכלי החדש גם נגד שתי חברות נוספות שנמצאו מעורבות בפעילות עבריינית. רשם הקבלנים שלל את רישיונן בעקבות מידע מודיעיני שהועבר ממשטרת ישראל, במסגרת שיתוף פעולה עם ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, רואי כחלון. החברות זומנו לשימוע ולאחר בחינת המידע הוחלט להתלות את רישיונן. שר הבינוי והשיכון חיים כץ ציין כי "המהלך מבטא את מחויבות המשרד לשמור על יציבות הענף ולמנוע חדירת גורמים עברייניים לשוק הבנייה", ומנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן הוסיף כי מדובר בצעד ראשון מתוך שורת הליכים נוספים שנמצאים בבחינה.
מבט קדימה: לנקות את הענף, להחזיר את ההוגנות
הפעולה הראשונה שננקטה בעקבות החקיקה החדשה היא רק תחילת הדרך. במשרד הבינוי והשיכון מבינים שהמאבק בארגוני הפשיעה לא יכול להתנהל בחזית אחת בלבד. לכן פועל גריידי כחלק מצוות בין-משרדי בראשות החשב הכללי במשרד האוצר, שמטרתו להוציא את ארגוני הפשיעה ממכרזי המדינה. "הרישיון הקבלני הוא רק השער הראשון", הוא מסביר, "אבל גם במכרזים הממשלתיים יש חשיבות קריטית לסנן שחקנים עברייניים. אנחנו בונים שוק שמגלגל מיליארדים, והמדינה לא יכולה להרשות לעצמה שגורמים עברייניים ינצלו אותו".
אחד המקרים הבולטים שהגיעו לאחרונה לבתי המשפט הוא "פסק דין חורי", שבו נפסלה השתתפותו של קבלן המקושר לארגון פשיעה במכרז ממשלתי. פסק דין זה מהווה תקדים חשוב וממחיש כיצד המערכת כולה – המשטרה, החשכ"ל ורשם הקבלנים – מתגייסת כדי לסגור פרצות ולאפשר תחרות הוגנת.
גריידי עצמו מביא איתו ניסיון רב שנים בשירות הציבורי. בן 40 מרמת גן, אב לשניים, הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות ושלושה תארים שניים – במנהל ציבורי, לימודי משפט ומדיניות ציבורית. את דרכו החל בשנת 2017 כממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, תפקיד שבו הוביל מהלכים משמעותיים להגנה על כספי רוכשי דירות – ביניהם הגבלת שימוש בהערת אזהרה, פרסום נייר עמדה על קבוצות רכישה והובלת תיקון 9 לחוק המכר. כל אלה סללו את דרכו למינויו כעת לרשם הקבלנים, תפקיד שבו הוא מבקש להוכיח כי אפשר להתמודד גם עם האתגרים הקשים ביותר של הענף.
אתגרי הענף אמנם רבים, אך גריידי מאמין כי הרוח הגבית משר הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרדו, וכן שילוב הזרועות עם המשטרה וראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד רה"מ – מאפשרת שינוי אמיתי. "יש כאן אינטרס ציבורי ברור", הוא מסכם. "אנחנו רוצים לאפשר לקבלנים הנורמטיביים לבצע את העבודות ללא חשש, ולהחזיר לענף את ההוגנות והאמון. זו המטרה, ולשם אנחנו שואפים".
עמית גריידי, רשם הקבלנים: "אנחנו משחקים לפי כללים, הם לא – ולכן נדרשנו להתאים את הכללים למציאות בשטח"
שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "המהלך מבטא את מחויבות המשרד לשמור על יציבות הענף ולמנוע חדירת גורמים עברייניים לשוק הבנייה"
האיום שמסתתר בין הפיגומים
מאחורי המנופים והיציקות מסתתרת חזית חדשה: הפשיעה הכלכלית חודרת לענף הבנייה והופכת לאיום ממשי על הכלכלה והביטחון של ישראל • ליעד וכניש בטור אישי על החזית השקטה שמאיימת על כולנו
אנחנו רואים את המנופים בכל פינה, שומעים את קולות הפטישים ולעתים אף מריחים את ריח הבטון הטרי, אבל מעטים יודעים מה באמת מתרחש מאחורי הגדרות של אתרי הבנייה. מאחורי התמונה של מדינה נבנית לגובה מסתתרת סכנה שקטה שאי אפשר עוד להתעלם ממנה. הפשיעה הכלכלית כבר כאן – והיא לא נעצרת בשערי האתרים, אלא חודרת פנימה, עמוק אל תוך יסודות הענף.
ענף הבנייה והתשתיות הוא עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. כשמאות מיליארדי שקלים מוזרמים לפרויקטים כמו המטרו, קווי רכבת ותשתיות אנרגיה, זו לא רק השקעה בפיתוח, זו הזמנה פתוחה לגורמים עברייניים שמזהים כאן כר פורה. הם כבר לא גובים "דמי חסות" בשטח, אלא משתלטים בשקט על חברות, ניגשים למכרזים ציבוריים, קונים שליטה, מלבינים כספים.
כך הופכת הבנייה, הלב הפועם של המשק, לשדה קרב כלכלי. התוצאה: בטיחות נפגעת, פרויקטים נתקעים, תקציבים מתנפחים והאמון הציבורי נשחק עד דק. זו מלחמה שקטה, בלי יריות, אבל עם הון שחור וחוזים מזוהמים. היקף הסכנה עצום: 234 מיליארד שקל – זה התוצר השנתי של ענף הבנייה והתשתיות, כ-14% מהתמ"ג של המדינה. מתוכם, מאות מיליוני שקלים נשטפים מדי שנה דרך מערכות פיננסיות אפורות. מדובר לא רק באובדן כספי אלא באובדן שליטה.
הגיע הזמן להבין – זה לא מאבק על כסף, אלא על ריבונות. הפשיעה הכלכלית מאיימת על הדמוקרטיה, על הביטחון ועל היכולת שלנו לבנות כאן מדינה יציבה. הפתרון חייב להיות לאומי, לא סקטוריאלי. נדרשת רגולציה תקיפה, אכיפה מתואמת בין המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים ובנק ישראל, ותמרוץ אמיתי לקבלנים נקיים.
החקיקה החדשה שמציג עמית גריידי בשיחה שלי איתו, והאכיפה הנחושה – מסמנים את תחילתו של מהלך ארוך לניקוי הענף והשבת האמון הציבורי; הדרך עוד ארוכה – אבל הפעם, לראשונה מזה שנים, היא הולכת בכיוון הנכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו