כשרומן פרס, ראש עיריית יקנעם-עלית, פותח את חלון לשכתו שעל הגבעה, הוא רואה את העתיד מתהווה מול עיניו. למרגלותיו משתרע כביש 6 – סמל לשינוי שהפך את העיר לנגישה, מקושרת ולגיטימית במפת המרכז. באופק, מצביע פרס על שני בניינים מרשימים של ענקית השבבים האמריקנית אנבידיה (Nvidia), ועל השלישי שנמצא בימים אלו בבנייה. על הכביש ממול קיבלה תוקף לא מכבר תוכנית ענק להתחדשות עירונית בשכונת "נוף כרמל", שתהפוך שיכונים ישנים למגדלים מודרניים. פרס כבר מתכנן להקים מנחת לרחפנים של שליחויות על גגות המבנים, ומפנטז לשלב כבישים לרכבים אוטונומיים.
"כשבאו אליי ראשי איגוד ושאלו מה צריך לעשות כדי למשוך אנשי הייטק ליקנעם, עניתי: אין צורך. אנחנו מגדלים פה את דור העתיד בעצמנו", הוא מספר. "לא מדובר בסיסמה – בעיר לומדים בינה מלאכותית כבר מכיתה ב'. זה אולי נשמע כמו קפיצה עתידנית, אבל למי שזוכר את שנות ה-80, אז למדו כאן ריתוך ומסגרות, בין היתר כדי להכשיר תלמידים לעבודה במפעלי סולתם, ובקיץ עבדו במפעל וחלמו לייצר תותחים לאיראן של השאה, מבין שמדובר בגלגול מתבקש של אותו חזון יצרני".
הבחירה של הגדולות
אין ספק, ליקנעם יש אופי ייחודי. כיום, כשיישובי הצפון נאבקים על הזכות לארח את הקמפוס החדש והגדול ביותר של אנבידיה בישראל, שבדרכה להפוך למעסיק הפרטי הגדול ביותר במחוז הצפוני, פרס לא מסתיר את שביעות הרצון. "היו לנו כבר דיונים עם הנהלת אנבידיה כדי שיישארו כאן ויתרחבו. זה הבית שלהם. יש עדיפות ליקנעם, כולל הקמת מחשב העל במבוא כרמל, פרויקט שאנחנו שותפים לו עם מגידו, דליית אל-כרמל ועוספיא", הוא אומר. ענקית השבבים, שהחלה את דרכה בעיר במשרד של 94 מ"ר, מעסיקה היום מעל 5,000 עובדים בישראל – פי שלושה מאז רכשה את מלאנוקס ב-2019 תמורת כ-7 מיליארד דולר. כיום שוויה נאמד בכ-3.9 טריליון דולר – הגבוה בעולם.
אך אנבידיה היא רק סמן למגמה רחבה. ביקנעם פועלות כיום למעלה מ-240 חברות טכנולוגיה, ואחוז הצעירים בעיר גבוה במיוחד – כ-60% מהתושבים מתחת לגיל 40. מחזורי הפעילות כבר חצו את רף ה-10 מיליארד דולר, עם שמות בולטים כמו מארוול, אלביט ולומניס.
מסיביר ללשכת ראש העיר
מאחורי המספרים עומד סיפור אישי לא פחות יוצא דופן. פרס, בן 55, נשוי ואב לשלושה, נולד בבאקו, אזרבייג'ן. בצעירותו שירת בצבא הרוסי בסיביר, שם גם פיקד על מחלקה במחנה צבאי ועל בית כלא אזורי. כשהחליט לעלות ארצה בתחילת שנות ה-90, פנה אל שליח הסוכנות בבאקו וביקש להגיע לעיירה צפונית קטנה – את שמה שכח, אך הוציא מכתב אהבה שקיבל מארוסתו, שכבר עלתה והתיישבה ביקנעם. כשציין את שם העיר, ניסו לשכנעו במשך 45 דקות שהוא נפל על הראש ואין מה לחפש בעיירה הזו. כשאמרו לו שיש שם רק 5,000 תושבים, חשב ששכחו אפס...
הציעו לו עבודה במפעל תותחים, ביסקוויטים או בהדבקת מדבקות על תפוזים. הוא בחר באסם, כפועל אריזה. השירות הציבורי הפך למסלול חייו. תוך כדי לימודיו נבחר לחבר מועצה, ובהמשך שימש כמנהל חמישה יישובים במועצה האזורית מעלה עירון. לאחר בחירות 2008 שימש סגן ראש העיר בפועל במשך שלוש קדנציות, עד שנבחר לפני כשנה לראשות העיר, במקומו של סימון אלפסי הוותיק.
בין חינוך לחידוש
מה מניע אותו? לדבריו, החזון ברור: "אנחנו לקראת חתימה על הסכם גג לבניית 5,700 יחידות דיור, הכפלה של העיר, כולל מגה-שכונה בעירוב שימושים בצומת אליקים עם אזור תעסוקה ענק חדש. כל רשות מקומית שרוצה להיות רלוונטית חייבת להיות חדשנית, יזמית ושיתופית". לצד זאת, מקודמת תוכנית אב להתחדשות עירונית – פרויקט שמרגש את פרס במיוחד. "חילקנו את העיר ל-15 מתחמים. שכונת נוף לכרמל, שאושרה כעת, חשובה לנו אפילו יותר מהשכונות החדשות, כי אלה השיכונים הראשונים שנבנו בעיר, בידי עולים מהמעברות".
במקביל, כמי שרואה עצמו קודם כול כאיש חינוך, פרס מספר כי הוא מקדם חזון חינוכי ארוך טווח יחד עם אנשי חינוך ומנכ"לי הייטק: "אנחנו בונים את מערכת החינוך של 2040. אף אחד לא יודע איך היא תיראה בעוד 15 שנה, אבל ברור לכולנו שהיא לא תיראה כמו היום", הוא אומר. במסגרת החזון החינוכי שפרס מוביל בעיר, פועלות מעבדות הייטק כבר מכיתות א', עשרות מעגלי שיח חינוכיים, וגם בית ספר אזורי יחיד מסוגו שנפתח השנה בתחום החינוך המיוחד, ונותן מענה לילדים עם לקות תקשורתית. "החלום שלי הוא ללוות את הילדים המיוחדים האלה מהלידה ועד גיל 21", הוא אומר.
"אנחנו בונים את מערכת החינוך של 2040. אף אחד לא יודע איך היא תיראה בעוד 15 שנה, אבל ברור לכולנו שהיא לא תיראה כמו היום"
לא פריפריה ולא במקרה
ולבסוף, לשאלה המתבקשת: איך הוא מגדיר את מיקומה של יקנעם – פריפריה או מרכז – משיב פרס בלי להתבלבל: "אנחנו לגמרי מרכז. 45 דקות מתל אביב בלי פקקים. מה שטוב ביקנעם הם האנשים. לא משנה כמה תתפתח פה הקדמה – תמיד נשאר משפחה עם חום לבבי ועם הפנים קדימה".
בסופו של דבר, המהפכה של יקנעם אינה רק תוצאה של כבישים מהירים, קמפוסים נוצצים או הסכמי גג מרשימים – אלא בעיקר שיקוף של גישה ניהולית שרואה בתושבים שותפים, בילדים יזמים לעתיד, ובעיר עצמה מוקד אזורי של חדשנות עם נשמה. רומן פרס אולי מדבר על רחפנים ומחשבי-על, אבל לא פחות מזה – על חמלה, חינוך ותחושת קהילה. בין אם יקנעם תיחשב בעתיד כ"מרכז החדש" של הצפון או לא – ברור שהיא כבר מזמן הפסיקה להיות שוליים.
רומן פרס, ראש עיריית יקנעם:
"מה שטוב ביקנעם הם האנשים. לא משנה כמה תתפתח פה הקדמה – תמיד נשאר משפחה עם חום לבבי ופנים קדימה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו