הפגיעות הישירות במרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) בתל אביב ובפתח תקווה, הציבו בסימן שאלה את יעילותם של מרחבי ההגנה שהפכו לסטנדרט הישראלי לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. עתה, כאשר איראן מפגינה יכולות בליסטיות שלא התמודדנו עימן בעבר, עולות שוב לדיון חלופות מיגון שננטשו לפני שלושה עשורים.
הקמת ממ"דים קודמה כחלק מהתקנות בעקבות מלחמת המפרץ כאלטרנטיבה למקלטים הציבוריים, שדרשו זמן הגעה ארוך מאחר שהיו מחוץ לבנייני המגורים, אך הייעוד המקורי לא היה התמודדות עם טילים כבדים. "הממ"דים התגלו כיעילים ביותר מול האמל"ח של חמאס וחיזבאללה, שהיה בעוצמות נמוכות בהרבה מאלו של הטילים מאיראן", מסביר המהנדס הבכיר ישראל דוד, "אבל לא רבים יודעים שבהגדרתו, הממ"ד לא מתוכנן לפגיעה ישירה של אמל"ח כבד. במלחמת המפרץ הראשונה, בעקבות המסקנות שעלו מאופי ההתמגנות, הונחו הקבלנים לבנות ממ"דים, משום שהם מאפשרים לדיירים להיכנס למרחב המוגן בתוך 90 שניות.
"גם בפגיעה השבוע בפתח תקווה, שבה נהרגו שלושה בני משפחה, וגם בתל אביב, מדובר היה בממ"דים בקומות התחתונות. אפשר להסיק מזה שהם לא מסוגלים תמיד לעמוד בסוג של טילים כבדים כאלו, אבל מצד שני כל 'מגדל' הממ"דים נשאר יציב, וזה מאוד חשוב".
ככל שישראל ניצבת מול טילים מדויקים, כבדים וארוכי טווח – כמו אלו ששוגרו מאיראן – מתברר שמערך המיגון הקיים לא נועד לעמוד בעוצמות כאלו. דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ציין כבר ב-2023 כי ממ"דים אינם מתוכננים לספוג פגיעה ישירה מטילים בליסטיים וכי מדובר בפער תכנוני חמור, במיוחד בערים שבהן אין מקלטים זמינים לכלל האוכלוסייה. במהלך מבצע "שומר החומות" ב-2021 ספגו בתים באשקלון פגיעות ישירות, וכתוצאה מכך נפגעו דיירים שהיו בממ"דים, וגם במלחמת לבנון השנייה נרשמו אירועים דומים בגליל העליון. בפברואר 2022 נהרג הילד עידו אביגל ז"ל משדרות מפגיעת רסיס בפברואר 2022 ובנובמבר 2024 נהרגה אשת החינוך ספאא עוואד במטח רקטות שנורה לעבר שפרעם. שניהם שהו בממ"ד במהלך הירי הקטלני, ומקרים אלה מדגישים עד כמה למיגון הביתי יש מגבלות וכי פגיעה ישירה של קליע או רסיס אומנם לא צפויה לחדור לתוך המרחב המוגן, אבל הסיכון עדיין קיים.
המומחים מציעים כיום חלופות למודל הממ"ד המסורתי. "מקלט הוא מרכיב מיגון חזק יותר ומסוגל לעמוד יותר טוב בפגיעה, גם אם לא באופן אבסולוטי", מסביר דוד, "בשעתו זנחו את פתרון המקלט בגלל אופי האירוע, אבל המקלט נועד לשהייה ארוכה בזמן מלחמה, כנגד הפצצות אוויריות".
צחי עומר, מנכ"ל קבוצת ים סוף נדל"ן, מציע פתרון ביניים: "תכנון של ממ"קים - מרחבים מוגנים קומתיים - כחלק מגרעין הבניין, בדומה לגרעין המדרגות או פיר המעלית, עדיף היום על פני ממ"ד דירתי. תכנון ממ"קים כחלק אינטגרלי מגרעין המבנה מגביר את הבטיחות ויוצר חיזוק מבני משמעותי לכלל הבניין. נוסף לכך הוא גם מהווה חיזוק משמעותי לרעידות אדמה - נושא לא פחות חשוב בהיבט הבטיחותי של המבנה".
צחי עומר, ים סוף נדל"ן: "תכנון ממ"קים (מרחב מוגן קומתי) כחלק אינטגרלי מגרעין המבנה מגביר את הבטיחות ויוצר חיזוק מבני משמעותי לכלל הבניין"
מומחים במערכת הביטחון מעדיפים חד משמעית ממ"ד על פני מקלט ציבורי. "מאז תחילת מלחמת אוקטובר נורו 40 אלף טילים ואפשר לספור מקרה אחד או שניים של הרג", אומר מומחה במערכת ל"נדל"ן היום", "ברור שהעובי והעומק של מקלט ציבורי עדיפים, אבל גם שטח החשיפה הרבה יותר גדול, עם מאות מטרים פגיעים לעומת 9 מ"ר בממ"ד. בנוסף, מי שבוחר ללכת למקלט ציבורי למרות שיש לו ממ"ד תופס מקום של אדם ללא מיגון ובמגדל של 50-20 קומות לא ריאלי שכל המשפחות ירדו ביחד למקלט וייצרו פקק במעליות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו