חיישן לכל פועל

לראשונה באירופה, בית שהודפס כולו במדפסת תלת ממד אוכלס בהולנד. הדפסת הבית, ששטחו 94 מ"ר, נמשכה 120 שעות בלבד, בסך הכל 5 יממות.

זוג הפנסיונרים שמתגורר בבית החדש קיבל מפתח דיגיטלי – אפליקציה שמאפשרת להם לפתוח את הדלת בלחיצה אחת. בית זה הוא הראשון מבין 5 שמתוכננים להיבנות בעיר איינדהובן בשיטה דומה, במסגרת פרויקט לו שותפות האוניברסיטה לטכנולוגיה של איינדהובן וחברת הדיור ההולנדית וסטדה. פרויקט זה מצטרף למבנים שכבר הוקמו בארה"ב ובצרפת, שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיית הדפסה בתלת ממד כחלק מתהליך הבנייה.

לצד ניצנים של בנייה בתלת ממד, ברחבי העולם תופסת תאוצה בשנים האחרונות גם הבנייה המתועשת ((prefabricated. בנייה זו, שמבוססת על ייצור במפעל והרכבה באתר הבנייה, נחשבת לבת קיימא, יעילה יותר, מהירה יותר ובטוחה יותר.

בבריטניה, למשל, הוגבר היצע הדירות שהן תוצר של בנייה מתועשת. כך גם בהולנד, בעיר ניימיכן, פנתה הרשות המקומית למשרדי אדריכלים כדי לבנות מבני מגורים מעוצבים וידידותיים לסביבה ברמת גימור גבוהה וברי השגה בטכנולוגיה זו.

בשורת החדשנות בבנייה, שהחלה לפני כמה שנים ברחבי העולם, כבר מראה סימני התקדמות. בישראל, למרות שהתחום מהווה כ-11.2% מהתמ"ג, שיטות הבנייה הנהוגות מיושנות, מסורבלות ומזהמות. זמן הבנייה הממוצע לבית מגורים עומד בארצנו על כשנתיים וחצי.

ברמת הממשלה, רק בשנה שעברה חתם שר הפנים אריה דרעי על תקנה שמחייבת בנייה ירוקה ברחבי הארץ, שקובעת כי החל ממרץ 2022 כל בנייה למגורים, מסחר, משרדים, מבני ציבור, מרכזים רפואיים ועוד תחייב בידוד תרמי, מערכות מים ואנרגיה חסכוניות ומחזור של פסולת. יחד עם זאת, זה מעט מדי וענף הבנייה, לצד התשתיות, ימשיכו להיות המזהמים הגדולים ביותר.

תנאים אופטימליים

יוגב קציר הוא מנכ"ל INFRALAB, מעבדת החדשנות המשותפת לשיכון ובינוי ולקונצרן האנרגיה העולמי ENEL, שמאפשרת כיום ל-20 סטארטאפים בתחומי הבנייה, התשתיות והאנרגיה לפתח מוצרים שישנו את התחומים המסורתיים הללו מהיסוד.

קציר, ששימש כמנהל החדשנות של  שיכון ובינוי, אומר שכדי לראות בישראל את החידושים להם אנו עדים בעולם, יש לתת לסטארטאפים בתחומי הבנייה, התשתיות והאנרגיה מרחב לפרוח בו: "הסטארטאפים בתחום הבנייה עובדים בסביבה קשה. רוב קרנות ההון-סיכון מתקשות לנתח את השוק הזה, ומתעסקות בעיקר עם חברות מתחומים של תוכנה. מדובר בפספוס של ממש, כי למוצרים שהחברות הללו מפתחות יכולה להיות השפעה מכרעת על תחומים שהכלכלה הישראלית והעולמית במידה רבה מושתתת עליהם. בנייה, תשתיות ואנרגיה הם תחומים מאד שמרניים, ולסטארטאפים קשה להצליח בהם, אם אין שיתוף פעולה של גורמים משמעותיים בתחום. המעבדה מייצרת עבור הסטארטאפים את שיתופי הפעולה האלה באמצעות פרויקטים בארץ ובעולם".

המעבדה, שממוקמת ברובע הנמל בעיר התחתית בחיפה, מאפשרת לחברות סטארטאפ תנאים אופטימליים לפיתוח טכנולוגי, בחינה בתנאים סטריליים והדגמה בשטח. כל זאת על מנת להגביר את רמת התיעוש של תכנון והקמת מבנים ותשתיות.

המעבדה הוקמה בעידוד רשות החדשנות, שמימנה שליש מעלות הקמתה. היא מחזיקה בפורטפוליו של 20 סטארטאפים בתחומים של תכנון, בנייה, תפעול ותחזוקת מבנים ותשתיות ומיכון אוטונומי של כלי בנייה כבדים.

קציר מספר: "יש לנו במעבדה חברות כמו RoadRadar, שפיתחה רדאר הממוקם על דחפור כדי לזהות היכן יש תשתיות תת קרקעיות וכך לחסוך פגיעות במאות מיליוני דולרים. SWAPP פיתחה עבור יזמי נדל"ן חברות בנייה ואדריכלים, פלטפורמת תכנון מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת הורדה משמעותית של זמני התכנון ואופטימיזציה של החזר ההשקעה (ROI) של פרויקט הבנייה. GREENVIBE מפתחת חיישנים לבדיקת חוזק בטון באתרי בנייה בזמן אמת ישירות לטלפון הסלולרי. StructurePal מפתחת כלי מבוסס בינה מלאכותית לחיסכון בכמויות הבטון באתר הבנייה. המהפכה כבר התחילה, ועולמות הבנייה, התשתיות והאנרגיה צמאים לשינויים טכנולוגיים משמעותיים".

קציר טוען כי דווקא כעת נכון לסטארטאפים בתחום לפתח ביתר שאת: "היקפי הביקוש לבניית מבנים והקמת תשתיות רק עולה, אבל השיטות בשטח לא משתנות. החברות שיפתחו פתרונות יעילים שיספקו ערך ברור לחברות נדל"ן, קבלנים, אדריכלים ובעלי מקצוע נוספים בתחום הענק הזה, צפויים להרוויח ובגדול. גם חברות שיציעו פתרונות של בנייה מתועשת, ויחסכו כמה שיותר בנייה מאתרי הבנייה עצמם, יתרמו רבות לנושא הבטיחות, לצד מהירות הביצוע".

 חוסכים בטון

יונתן לזובסקי, מנכ"ל חברת הסטארטאפ Structure Pal, שמפתחת כלי מבוסס בינה מלאכותית (AI) לחיסכון בכמויות הבטון באתר הבנייה ופועלת ב-INFRALAB, אומר כי לפי דו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית McKinsey, ענף הבנייה הוא האחרון ברשימה ארוכה של ענפים בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות דיגיטליות.

לדבריו, דווקא בישראל ישנה התפתחות מעניינת: "יש יותר מ-200 סטארטאפים שעובדים על פיתוחים חדשניים לענף הנדל"ן והתשתיות. החל מצד הלקוח, דרך המתכנן ועד הביצוע בשטח, למעשה יש הרבה טכנולוגיה בשלבים ראשונים וגם קצת בשלבים מתקדמים, ולכן יש הרבה אופטימיות שמישראל תצא הבשורה הבאה".

לזובסקי, שהסטארטאפ בניהולו מתמקד בייעול תכנון שלדי בטון, מאיר את אחת הבעיות התכנוניות הגדולות: "כיום ישנו בזבוז גבוה של בטון בפרויקטי בנייה, בגלל שבעולם ההנדסה האזרחית – מי שאחראי על תכנון שלדי הבטון, חסר כלים שיסייעו בתכנון רזה ויעיל. ישנם מהנדסים מעולים, שמחוללים ניסים בכל פרויקט, אבל הם קורסים תחת העומס ולוחות הזמנים, ולא מסוגלים להעביר משאבי זמן לייעול התכנון. Structure Pal נכנסת בדיוק למקום הזה, על ידי כלי מבוסס בינה מלאכותית, שמאיץ את תהליך התכנון ומסייע למהנדס להשיג תכנון רזה וכלכלי עם כמויות בטון מופחתות".

כלים יעילים

נושא נוסף שמצריך התייעלות הוא בתכנון חללים ומבנים. SWAPP, חברת סטארטאפ נוספת שפועלת במסגרת המעבדה של INFRALAB, פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית עבור יזמי נדל"ן, חברות בנייה ואדריכלים.

מנכ"ל SWAPP, איתן צרפתי: "יזמים וחברות בנייה בארץ ובעולם משוועים לכלים שיהפכו את תהליכי התכנון והבנייה ליעילים יותר. השיטות הנהוגות בתהליכי התכנון לא השתנו זמן רב, ולעיתים קרובות ההחלטות המתקבלות אינן מבוססות נתונים אלא נשענות על כללי אצבע, הנחות ודעות.  כאשר משלבים את התשתיות הטכנולוגיות הזמינות כיום עם המוחות הטובים ביותר של תעשיית ההייטק הישראלי, ניתן לחולל מהפכה אמיתית בחיסכון בזמני התכנון והביצוע, בקבלת החלטות מבוססות נתונים ובמיקסום ההחזר על ההשקעה הפוטנציאלי של פרויקט הבנייה. SWAPP עונה בדיוק על צרכים אלו וממנפת בינה מלאכותית וכלי אופטימיזציה מורכבים, על מנת לקדם את התעשייה".