ועדת המשנה של מנהל התכנון אישרה בימים האחרונים תקנות היסטוריות, לחיוב הקמת מתקני ייצור ואגירת אנרגיה במבנים חדשים. במילים אחרות: התקנות יאפשרו לבעלי המבנים לחסוך בהוצאות החשמל ואף להכניס כסף ולצרוך אנרגיה גם בשעות חירום.
"התקנות שיחייבו התקנת מתקני ייצור ואגירה על גגות המבנים הן צעד היסטורי, ופעולה נוספת שאנו מבצעים על מנת לעמוד ביעדים שלנו להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות", אמר ל"נדל"ן היום" שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, "המהלך הזה יחסוך כסף לתושבי המבנים, יגדיל את העצמאות האנרגטית של ישראל ויפחית את זיהום האוויר. אני מתכוון לפעול להרחבת התקנות כך שבכל בניין משותף למגורים, ובכל מבנה שבו הדבר אפשרי, תוקם מערכת ייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות".
אז אילו מבנים בדיוק יחויבו בתקנות החדשות, כמה כסף תוכלו להרוויח ולמשך כמה שנים תוכלו ליהנות מהחסכון באנרגיה? יחד עם משרד האנרגיה והתשתיות עשינו לכם סדר.
אילו מבנים יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות?
כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג של לפחות 250 מ"ר, ובתי מגורים צמודי קרקע חדשים עם גגות של לפחות 100 מ"ר.
מה ההספק המינימאלי הנדרש למערכות הסולאריות בבתי מגורים צמודי קרקע?
בתי מגורים צמודי קרקע יחויבו בהתקנת מתקן סולארי בהספק של לפחות 5 קילו וואט.
מה ההספק המינימאלי הנדרש למערכות הסולאריות במבנים שאינם למגורים?
מבנים שאינם למגורים יחויבו בתקנות החדשות בהקמת מתקן סולארי מינימאלי לפי המסלול הירוק של חברת חשמל שיהיה בתוקף באותה עת (כיום 15 קילוואט) או במערכת בגודל של מחצית שטח הגג, הקטן מביניהם.
מהן התועלות הצפויות מהמהלך?
מיצוי פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת, חיסכון בקרקע, הפחתת פליטות וזיהום אוויר, מקור הכנסה יציב ורווחי לאזרחים, ביזור משק האנרגיה, קירוב יצור החשמל לצריכה וחסכון בהקמת קווי מתח, הגדלת החוסן של המבנים להפסקות חשמל בשגרה ובחירום ושיפור ההיערכות למעבר לתחבורה חשמלית.
מה היתרונות הכלכליים של המהלך?
המהלך צפוי להביא להשקעות של מיליארדי שקלים בתחום האנרגיה המתחדשת, ליצור מקומות עבודה חדשים, ולאפשר לציבור ליהנות מהשקעה כלכלית אטרקטיבית ובטוחה.
אני מתכנן לבנות בית פרטי עם שטח גג של מעל 100 מ"ר, האם זה ישתלם לי מבחינה כלכלית?
מאוד. תכנון המערכת הסולארית, בד בבד עם תכנון הבית, יוזיל את עלויות ההקמה וישלב באופן אופטימאלי את המערכת הסולארית על גג הבית. עלות מערכת של 5 קילוואט נאמדת בכ־24 אלף שקלים (כולל מע"מ).
השר אלי כהן: "אני מתכוון לפעול להרחבת התקנות כך שבכל בניין משותף למגורים, ובכל מבנה שבו הדבר אפשרי, תוקם מערכת ייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות"
מערכת זו צפויה לייצר כ־8,400 קוט"ש בשנה. על פי אסדרות רשות החשמל, ההכנסה השנתית תעמוד על כ־4,000 שקלים. החזר ההשקעה יהיה בתוך כשש שנים. יש לציין כי מערכות סולאריות פועלות למשך 25 שנים ולכן, בטווח הבינוני והארוך, הן ייצרו לבעל הנכס הכנסה שנתית קבועה שתכסה את מרבית הוצאות החשמל. כמו כן, ניתן בקלות לקבל מימון בנקאי לעלות הקמת המערכת, כך שבעל הבית יידרש להשקיע הון התחלתי קטן או שלא בכלל.
לכמה שנים מובטחת ההכנסה?
רשות החשמל מתחייבת על פי האסדרות שלה לתשלום בגין החשמל המיוצר למשך 25 שנים ממועד החיבור לרשת החשמל.
כיצד מערכת סולארית יכולה לחזק את החוסן באנרגיה של המבנה?
מבנה שמקים מערכת סולארית מגדיל את החוסן האנרגטי שלו בכך שבעת הפסקת חשמל הנובעת ממקרה חירום או תקלה, המבנה ימשיך לקבל את החשמל שלו מהמערכת בשעות היום וככל ותוקם גם מערכת אגירה, הוא יוכל להמשיך לקבל חשמל גם בשעות החשיכה. חלופה זו עדיפה בהרבה מגנרטור, שכן היא בטוחה יותר, לא מזהמת ומייצרת הכנסה בטוחה עם תשואה נאה לבעל המבנה בשגרה.
האם הדרישה להתקנת מערכת סולארית תעכב את אכלוס המבנה?
לא. גודל המערכות הנדרשות בתקנות החדשות נופלות תחת המסלול המהיר של חברת החשמל. מדובר במסלול בו ניתן אישור אוטומטי להתחלת התהליך. כדי לקבל את האישור יש להירשם באתר של חברת החשמל. מדובר בהליך פשוט ומהיר. יתרה מכך, חברות המתמחות בהקמת והתקנה של מערכות סולאריות מסייעות לרוב בהליך כחלק מהשירות שהן מעניקות. מעבר לכך, תנאי לקבלת אישור אכלוס, יהיה הקמת המערכת על הגג. האישור לא יותנה באישור חח"ילחיבור לרשת החשמל על מנת למנוע עיכובים באכלוס המבנה.
האם צריך לדווח למס הכנסה או למע"מ על המתקן בצורה כלשהי?
אין צורך להתקשר כלל עם מס הכנסה ומע"מ. בעקבות תיקוני חקיקה שאושרו בוועדת הכספים של הכנסת לגבי צרכנים ביתיים, קיים פטור ממס הכנסה למערכת סולארית להכנסות שיגיעו עד 27 אלף שקלים לשנה, ופטור מדיווח למע"מ עד 120 אלף שקלים לשנה.
האם המערכת פולטת קרינה?
מערכות סולאריות עומדת בהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה לקרינה בלתי מייננת. למעשה, מדובר בקרינה מאוד נמוכה וכיום מתקינים מערכות סולאריות בבתי חולים, בתי ספר וגני ילדים, כשהבטיחות והבריאות היא מעל הכל. לממיר יש תו תקן אירופי, אמריקאי וישראלי של מכשיר חשמל ביתי והוא לא מסוכן בכלל.
מה עם מבנים שאינם ביתיים, כמו מבני ציבור או מפעלים?
מבנים שאינם מיועדים למגורים, יחויבו בהקמת מערכת בגודל הרף המקסימלי, שתיקבע במסלול המהיר של רשות החשמל (כיום עומד על 15 ק"ו). מערכת בגודל זה, צפויה לעלות כ־63 אלף שקלים. במערכות סולאריות קיים יתרון לגודל וככל שהמערכת גדולה יותר, כך העלות לק"ו צפויה לרדת.
מערכת זו מייצרת יותר קוט"ש בממוצע בשנה, בין 25-23 אלף קוט"ש, עליהם יינתן תשלום של 48 אגורות לקוט"ש, קרי הכנסה שנתית ממוצעת של כ־11 אלף שקלים. גם במקרה הנ"ל, מערכת אשר תוקם ביישוב אורבני תהיהזכאית לפרמיה נוספת של שש אגורות לכל קוט"ש. בהינתן אלו, המערכת תחזיר את עצמה לאחר חמש-שש שנים, ואף תייצר רווח לאורך יתרת חיי המתקן.
כמה מתקנים נוספים צפויים לקום בעקבות התקנות החדשות?
המשרד מעריך כי יוקמו עשרות אלפי מתקנים נוספים בהספק מותקן כולל של עד 3,500 מגה ואט עד שנת 2040.
כמה שטח קרקעי צפוי להיחסך בעקבות המהלך?
צפוי חיסכון של כ־35,000 דונם בשטחים קרקעיים. שווה ערך לחיסכון של שתי תחנות כוח קונבנציונאליות גדולות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו