בשביעי באוקטובר, מייד עם קבלת הידיעות על האסון שמתחולל בעוטף עזה, יצא אסמעיל אלקרינאווי מביתו ברהט ויחד עם עוד שלושה מבני משפחתו מיהר לכיוון בארי על מנת לחלץ תושבים מהתופת. יוסף אלזיאדנה, גם הוא תושב העיר הבדואית, הציל תחת אש את חייהם של כשלושים משתתפים ממסיבת הנובה, למרות הסכנה לחייו, וסארי אלקרנאווי, שוטר שעבד באותו בוקר כשומר במסיבה, חילץ מבלים מן המתחם. מחמד אבו נאג'ע, עובד חברת הניקיון בנובה, נתקל במחבלים ומייד הזעיק כוחות ולאחר מכן עצר רכבים חולפים ומנע מהם לנסוע לכיוון התופת ובכך הציל חייהם.
אותה שבת שחורה כתבה מחדש את הברית בין האוכלוסייה הבדואית לבין אזרחי ישראל היהודים, בדומה לברית עם הדרוזים. האוכלוסייה שנחשבה בעיני חלק מהציבור ל"אחות חורגת" והייתה מזוהה, שלא בצדק, בעיקר עם פשיעה והשתלטות לא חוקית על קרקעות, הוכיחה שהיא חלק בלתי נפרד מהמרקם הישראלי.
עמר זקיק איבד את חתנו, אחמד אבו לטיף, אשר נפל בקרב בעזה. "אני מקווה שמקבלי ההחלטות יהפכו את ברית הדמים בנגב לברית אחים. אנחנו והיהודים תמיד היינו שכנים בנגב", אמר לאחר האסון שפקד אותו, "שילמנו מחיר כבד וצריך שהברית הזו תקבל את התייחסות הראויה".
הוכחה נוספת לשינוי הנדרש ביחס לאוכלוסייה הבדואית קיבלנו בתחילת החודש, כאשר כמה מתושבות רהט, בהן גם ילדה בת שלוש, הותקפו באבנים בידי יהודים לאחר שטעו בדרכן לעיר שכם ונכנסו עם רכבן למאחז גבעת רונן שבשומרון.
האם הסולידריות שהתגלתה ב־7 באוקטובר בין בדואים לבין יהודים תקבל ביטוי גם בחקיקה שתיתן תקווה לנגב כולו? "נדל"ן היום" חושף את פרטי החוק החדש להסדרת הבדואים בנגב - "חוק ריפמן" - שעולה שלב אל בימת הכנסת. טיוטות כבר מוחלפות בין נציגי מכון המחקר ריפמן לבין נציגי השר עמיחי שיקלי לקראת דיון שצפוי להתקיים בוועדת הנגב והגליל בכנסת בראשות ח"כ מיכאל ביטון, וגם היזמים התחילו לגלות עניין.
תמריץ להתחדשות כפרית
הצעת החוק, שגיבשו אנשי משפט ועמיתי המחקר של מכון ריפמן, מסדירה את מצב האוכלוסייה הבדואית מתוך תפיסת עולם ציונית לפיה אי-שגשוג והותרת הבעיות על כנן מהוות חסם לפיתוח הנגב כולו, גם עבור היהודים. בשבוע שעבר פנה חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, יו"ר הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, אל ראש הממשלה והשרים בכדי לקדם את החקיקה וציין כי המכון בראשותו יקיים שיתוף ציבור על העקרונות המוצעים בחוק, כדי שיוכלו להוות את הבסיס ליצירת שינוי מציאות.
על פניו, הגוף האמון על הסדרת הקרקע הינו הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אך למעשה היא נטולת סמכות בחקיקה. החוק מציע מתן סמכות להסדרה פנים-רשותית, לצד הקמת ועדת תכנון עצמאית שתוכל להעניק היתרים זמניים וקבועים.
החוק אף יציג מנגנון ירוק להסדרת תביעת בעלות על ידי מתן תמריצים שונים. בהקשר זה יש לציין, כפי שכבר פורסם ב"נדל"ן היום", את קבוצת "צים אורבן" שנכנסה להשקעה והיא עומדת לקראת הפקדה של 4,000 יחידות דיור ומסחר מתקדם בצמוד ליישוב אבו תלול.
איל הנדלר, יזם, מבעלי קבוצת כנען המתמחה בהתחדשות עירונית: "אנו רגילים שרוב מכריע של הבנייה במגזר הבדואי נעשה ללא היתר ואף על אדמות מדינה, כלומר – פלישות. המדינה לא אוכפת עבירות כאלו וכנראה גם לא פועלת לפתרון בעיות הקרקעות של המגזר באופן כללי. אני לא מאמין שיש מקום להתערבות של המגזר הפרטי במקום שבו המדינה נכשלת כבר יותר מעשרים שנה, אבל בהחלט נבחן זאת בחיוב בתנאים מסוימים".
התאמות בתחום ההוראה
בתחום המוניציפלי מבקש החוק לתקן את המצב הנוכחי המתאפיין פעמים רבות בניהול כושל ברשויות המקומיות. במסגרת החוק יתאפשר למנות מנהל מלווה שישאב סמכויותיו מהרגולטור, יהיה בעל סמכויות רחבות ויוכל לקדם את הרשות על-פי חוק ובהתאם למדיניותה. עוד מציע החוק להעביר אחוז מההכנסות בגין מכירת קרקעות מדינה כמקור למימון שירותים מוניציפליים ארעיים לטובת תושבים החיים על קרקע שאינה מוסדרת.
בנושא החינוך - חלק גדול מהחינוך הבדואי נעשה על-ידי אנשי הוראה שקיבלו השכלתם בערים פלסטיניות וערכים אלה מוטמעים בתכני הלימוד במקום חיזוק הזהות הישראלית לבדואים אזרחי ישראל. לכך מתווספות בעיות הנובעות מהעדפת הזהות המשפחתית על פני טובת התלמיד בפדגוגיה, הסעות ועוד. החוק מציע הקמת רשות חינוך ייעודית שתאפשר אספקת שירותי חינוך לאזורים לא מוסדרים ואף התערבות במקרים שבהם מינהל החינוך המקומי אינו מתפקד דיו. עוד מציע החוק לבנות רפורמה בהשכלת עובדי ההוראה לחברה הבדואית, תוך עידוד ושילוב ליווי אקדמי ישראלי ושלילת כניסת עובדי הוראה עם "חינוך שטחים".
בתחום הפיתוח הכלכלי מציע החוק לקבוע תמריצים להשקעות הון, אזורי מלאכה, חינוך מקצועי והכשרות מקצועיות, ויצירת מענה חקלאי ושימוש במשאב הקרקע לטובת העלאת העושר המוניציפלי והאישי של החברה הבדואית.
בנושא הביטחון האישי והמשילות מציע החוק הטמעת שיטור פדרלי על-תחנתי, אשר יפעל כמרחב ייעודי במחוז הדרומי של המשטרה; הגדלת תקנת השיטור העירוני אשר יהווה כוח משולב שיטורי ואזרחי; שימוש במעצרים מנהליים לעבירות נשק וטרום פח"ע, ובמידת הצורך יעורב שירות הביטחון הכללי; הגבלה עד כדי מתן איסור עתידי להיתרי אזרחות לתושבים פלסטיניים; חיזוק הזהות הישראלית באמצעות מכינות ומסגרות לימוד אחרות; טיפול ברף הענישה וייעול הטיפול בעבירות חוזרות ומתן עידוד ותמריץ להתגייסות לצה"ל או לשירות לאומי/אזרחי.
"בנגב חיים יותר מ־300 אלף בדואים, מחציתם באזורים שאינם מוסדרים פיזית וחברתית ומתקיימת בהם הזנחה רבה, בכל תחומי החיים. זה הזמן לשינוי אמיתי", אומר רזניק. עמר זקיק, שבמסגרת עבודתו כיהן כמהנדס המועצה המקומית תל שבע והיה מעורב בגיבוש כלי החקיקה, מוסיף: "כבדואים זו זכות גדולה שמתחילים לדבר על חקיקה שתיתן הזדמנות לפיתוח משותף בנגב. העובדה שעד היום אין שום ניסיון חקיקה אמיתי בנושא לא מוסיפה כבוד לקיום המשותף שלנו בנגב".
חגי רזניק: "מחצית מהבדואים בנגב חיים באזורים שאינם מוסדרים פיזית וחברתית ומתקיימת בהם הזנחה רבה, בכל תחום. זה הזמן לשינוי אמיתי"
איל הנדלר, קבוצת כנען: "המדינה לא אוכפת עבירות בנייה וכנראה גם לא פועלת לפתרון בעיות הקרקעות של הבדואים באופן כללי"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)