סקר מיוחד : איך מחזירים מדינה לשגרה?

“להוסיף ולשדרג תשתיות"

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

“אנו פועלים במטרה לדאוג לרווחתם המלאה של הזכאים לסל הכלים של משרד הבינוי והשיכון, כגון סיוע בשכר דירה, קידום פתרונות דיור לטווח ביניים עבור קהילות יישובי עוטף עזה והקצאת תקציב של עשרות מיליוני שקלים עבור השמשת מקלטים במבנים משותפים בצפון ובדרום. במקביל, אני מאמין כי על מנת לדאוג שתושבים יחזרו לביתם ואף לייצר מצב בו יגיעו תושבים חדשים לאזורים אלו, עלינו כמדינה לנקוט בצעדים יצירתיים שיכללו חיזוק ותמיכה לקהילות בנוסף לשיקום הפיזי של האזור. בחודשים האחרונים המשרד פועל בנושא ודואג שהבית שיחכה לתושבים יהיה משודרג ובהתאם לשיח השוטף עם נציגי היישובים. בשבועות האחרונים התחלנו בעבודת תכנון כדי לשקם את מה שניזוק ואף להוסיף ולשדרג תשתיות".

“התחדשות עירונית היא המפתח"

אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
“לצד החזרה לשגרה של תושבי הדרום והצפון, אנו רואים צורך לאומי בחיזוק חבלי ארץ אלה בשעה זו, והפיכתם למוקד משיכה למשפחות חדשות. התחדשות עירונית היא המפתח לכך. חידושם של מרכזי הערים הוותיקות בחבלי ארץ אלה, והפיכתן לשכונות חדשות ותוססות, הינה משימה לאומית העומדת בימים אלה בראש סדר העדיפות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. השגתה מחייבת תמיכה ממשלתית רחבת היקף בסבסוד מתחמי פינוי בינוי, אשר ברובם המכריע אינם כלכליים באזורים אלה. התחדשות עירונית תבטיח לערים אלה לא רק תקומה, כי אם גם צמיחה ושגשוג שלא ידעו קודם לכן. זו התשובה ראויה ביותר למי שביקש להמיט חורבן על ערינו, ויראה כעת בפריחתן."

“מרכיבי ביטחון הם תנאי הכרחי"

רפי אלמליח, ראש מינהל תכנון
״מינהל התכנון פועל בשיתוף פעולה מלא עם מינהל תקומה ומשרד הבטחון, המובילים תהליך מוסדר, בשיתוף עם הקהילות, בכל הנוגע לנושא החזרה ליישובים הללו בזמן הקצר ביותר. מרכיבי ביטחון הם תנאי הכרחי לקיום אורח חיים נורמלי ביישובי הצפון והדרום. מינהל התכנון אישר את התמ״א למיגון להקמת מרחבים מוגנים במוסדות ציבור ובבתי אב במסלול ירוק, אישר הקמת בתי ספר זמניים והוציא צווים להקמת בתי ספר עורפיים ביישובי העוטף. כדי שמוסדות החינוך יחזרו לפעילות מלאה יש לוודא כי קיים בהם מיגון בהתאם להנחיות פיקוד העורף. באופן דומה, כדי שהחיים הקהילתיים יתקיימו, קיומם של מרחבים מוגנים הכרחי בשטחים הציבוריים ובמרכזים בהם שוהים אנשים״.

“המצב הגרוע ביותר מקום המדינה"

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
“מצב הענף הוא הגרוע ביותר מקום המדינה ותהליך החזרה ליישובי הגדר מצריכה מהמדינה להשקיע הרבה יותר ולפעול מהר יותר. המחסור בעובדים יקבל פתרון, אבל אנחנו נראה חזרה להיקף עבודה סביר בעוד חודשים, כלומר באיחור של כמעט שנה. המשמעות של אורך הזמן הזה הרת אסון. הרעיונות האוויליים של הבאת חברות שיחליפו אותנו, קבלני ישראל, הם בגדר בגידה נוספת בתעשייה המפוארת שלנו ובעם בישראל. לא פחות מזה. הממשלה חייבת לפתוח את שערי המדינה להבאת עובדים, ולייצר תמריצים מיידים למשקיעים ויזמים בהפחתת נטל המס. הממשלה גם צריכה לשחרר חסמים בירוקרטיים בתכנון כמו שלא עשו שנים. גולת הכותרת חייבת להיות שיקום יישובי הגדר".

“פתרונות מחוץ לקופסה"

מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים
“בראש ובראשונה ממשלת ישראל חייבת לקחת על עצמה אחריות ולייצר מרחב גדול ובטוח באזורים הסמוכים לגבול מצפון ומדרום. מרחב כזה יאפשר לתושבים תחושת ביטחון מלאה וייצר באמצעות הצבא הרתעה. יתרה מזו, לאחוז גבוה מהבתים באזורים הללו אפילו אין ממ"דים. הממשלה מבקשת מהתושבים להמשיך ולהתגורר בביתם ומאידך, לאורך שנים רבות היא לא מיגנה את אותם אזורים, מה שגרם למציאות מורכבת מאוד.

פרדוקסלית, חוסר הכדאיות הכלכלית פוגע בערים שזקוקות להתחדשות יותר מכל. כדי לקדם התחדשות עירונית המדינה צריכה להתערב ולהבטיח כדאיות כלכלית ליזמים באמצעות פתרונות “מחוץ לקופסה". בנוסף, המדינה והרשויות המקומיות חייבות לאפשר קידום תכניות במסלול מהיר, כך שליזם יהיה תמריץ נוסף להיכנס לפרויקטים".

״חומה ומגדל 2024״

תמיר כהן, מנכ״ל קבוצת שיכון ובינוי
״החזרה לצפון ולדרום מתחילה בתשתיות. לאחר שיבנו מחדש את הבתים, יחדשו את הגינות, יקימו את חדרי האוכל, גני הילדים ובתי הספר יהיה צריך לבנות מכשול תשתיתי שלא יאפשר מעבר פיזי של מחבלים לתוך היישובים. אלפי שנים בני אדם הקיפו עצמם בטירות, חומות, תעלות ושאר מכשולים פיזיים, מפני אויבים. לצד הקידמה והטכנולוגיה, יהיה צורך להשקיע בתשתיות הגנה פיזיות כדי שטבח כמו שקרה ב-7 באוקטובר לא יקרה שוב לעולם. זה כולל גדר היקפית, מכשול ממוקש, תעלות הגנה, חרכי ירי ועמדות תצפית. חומה ומגדל 2024״.

״עדכון הטבות המס״

אבי זיתוני מ"מ יו"ר ארגון הקבלנים
והבונים מחוז ת"א והמרכז
“הנוסחה פשוטה מאוד, בכדי להחזיר את הביקושים והרוכשים הפוטנציאליים לצפון ולדרום, מעבר להיבט הביטחוני שהוא המהותי ביותר, יש צורך מובהק בעדכון הטבות המס. ברגע שמעבר מאזור המרכז ליישובי הפריפריה ישתלם ברמה הכלכלית, יותר אנשים יעשו זאת. בכדי לגבות את המיסוי, יש גם צורך בשיפור משמעותי של איכות החיים: חייבים תשתיות נלוות, מחלפי נסיעה, תחנות רכבת עם תדירות גבוהה של רכבות למרכז, מוסדות רפואה וחינוך, פארקים ירוקים ועוד. מהלך נוסף העשוי לעזור בעידוד ההגירה הפנימית ליישובים הללו יכול לבוא לידי ביטוי בהטבות מימוניות במשכנתאות שאנשים לוקחים, כמו ריבית מועדפת ואטרקטיבית, פריסה לכמות שנים נרחבת, וכיוצא בזה".

״המדינה צריכה לספק רוח גבית״

רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים
“במידה ואכן תחושת הביטחון תוחזר, המדינה צריכה לייצר תכנית דיור ונדל"ן מקיפה ולהשקיע בה תקציבים ומשאבים. זה צריך לקרות כבר עכשיו כתכנית שצופה פני עתיד. לא מדובר רק בחיזוק מבנים ובבניית ממ"דים, אלא בתכנית פיתוח מאסיבית המתמרצת את הרשויות בצורה הנכונה בקידום של מתחמי התחדשות עירונית גדולים הכוללים פיתוח תשתיות, הקמה של שכונות גדולות ובתוכן מבני ציבור וחינוך ממוגנים, מסחר ועוד. הרצון של תושבי הצפון והדרום לחזור ליישובים קיים וחזק מאי פעם. המדינה צריכה לספק רוח גבית ולשים את פיתוח הפריפריה בעדיפות לאומית ראשונה. בטווח הארוך, המדינה גם תרוויח מזה כלכלית".

״לשדרג את כיתות הכוננות״

גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי
ואדריכלי הערים
“לשם הגברת הביטחון של התושבים, יש לשדרג את כיתות הכוננות ואת נגישות המענה הצבאי הישיר. מעבר לכך, צריך ליצור סביבה ורקמת חיים מיטבית לתושבים, הכוללת השקעה כספית במוסדות חינוך מעולים עם מורים מצוינים, מערכת רווחה וחוסן קהילתי, מרכזי חוסן, לגייס עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי קהילה במשכורות טובות.

בנוסף, חשוב לדאוג לתעסוקה ביישובים, לשדרג אזורי תעשייה ומבני תעסוקה עם מסלול ירוק עוקף בירוקרטיה לעסקים. ודבר אחרון – מערכת רפואה מתקדמת, לרבות זירוז הקמת מרכז רפואת חירום בקרית שמונה, שכרגע בהליכי בנייה, והבאת רופאים טובים. זה בעיקר לגבי הצפון, בעוטף יש את מנהלת תקומה שדואגת לשיקום האזור בהתאם לתכנית סדורה שאושרה בממשלה".

״הקלות ותמריצים להגברת הביקושים״

יגאל דמרי, בעלים של י.ח דמרי
“המלחמה החלה לפני כארבעה חודשים, ולמרות זאת אין עדיין תכנית ממשלתית שתיתן פתרון אמיתי עבור חזרה לשגרה ביישובי הצפון והדרום. ברור לכל שהמצב הביטחוני קריטי בהחלטת התושבים לחזור, ליישב ולנהל חיי שגרה ביישובים.

כדי להתחיל לאפשר לתושבים ולמשפחות לחזור לביתם, ואף להחזיר את מגמת הביקוש הגבוה מצד אוכלוסיות חדשות, כפי שראינו טרום המלחמה, יש צורך לפני הכל לייצר מצב שיבטיח שקט ביטחוני לשנים רבות. לאחר מכן, יש לוודא כי התשתיות וכלל התנאים ביישובים, הכוללים מענה מוניציפלי, אכן קיימים. פיתוח יישובי הדרום והצפון הינו אינטרס לאומי ולרשויות וגופי הממשלה ישנה אחריות גדולה בהשגת המטרה של החזרה לשגשוג ופריחה".

״לקדם מגה תוכניות תחבורתיות״

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
“מבלי להתייחס להיבט הביטחוני, אחד הדברים המרכזיים ביותר שיש לקדם בפריפריה בכדי למשוך אליה אוכלוסייה חדשה הוא נגישות תחבורתית. הממשלה חייבת להתחיל ולקדם מגה תוכניות תחבורתיות שיחברו את הצפון והדרום אל מרכז הארץ.

אנחנו מדינה קטנה ואין סיבה שהתשתיות יהיו לוקות בחסר באזורים שמחוץ למעגלי המרכז. מלבד זאת, יש צורך בתמיכה ממשלתית בפרויקטי פינוי בינוי ללא כדאיות כלכלית. זה כולל מתן פטורים או תמריצים כלכליים ליזמים שמוכנים לבוא ולקדם את הנושא מחוץ לאזור המרכז. במקביל, חשוב לייצר מסלולי תכנון מהירים של אפס בירוקרטיה, פטור מהיטל השבחה, פטור מתשלומים לרמ"י ועוד בכדי לחזק את היישובים והיקפי הבנייה למגורים ותשתיות תומכות."

״לסגור פערים בתחום הבריאות"

שחר רז, בעלי קונטמפו נדל״ן
"קיים עדיין מחסור של כ-10,000 ממ"דים לתושבי קו העימות בצפון, זה פער שצריך להיסגר מיידית. בטווח הארוך, הדרך הנכונה לשפר את רמת המיגון בערי הצפון והדרום היא באמצעות התחדשות עירונית, תוך התערבות של המדינה כדי להבטיח כדאיות כלכלית. לצד זאת, על המדינה לסגור פערים בתחום הבריאות בצפון ובדרום. לא יתכן שתוחלת החיים בצפון נמוכה בשנתיים מהממוצע הארצי, על רקע הזנחה ותת תקצוב.

בנוסף, כדי להבטיח לא רק את חזרת המשפחות אלא גם עתיד להתיישבות בצפון ובדרום, עלינו לזרז חיבור ונגישות תחבורתית למרכז ולפעול לתיעדוף מעבר חברות גדולות לפריפריה בתמורה להטבות מס. רק עם נגישות תחבורתית ותעסוקה – הלב הפועם שלנו ישוב לפעול בצפון ובדרום״.

״לתת לקבלנים לעשות את שלהם"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי
“בשביל להחזיר אנשים חזרה הביתה צריך שיהיה להם את הבטחון שהתופת שקרתה לא תחזור. ברמה הביטחונית יש לייצר לאנשים בטחון שלא יקרה מה שקרה ב-7/10. מעבר לשיקום האמון, צריך לייצר מקומות עבודה, תחבורה נגישה, חינוך איכותי.

בהקשר של בניית הדרום והצפון, המדינה צריכה לצאת מהקופסה ולתת לקבלנים לעשות את שלהם, כי הקבלנים בישראל יודעים לבנות ומהר וטוב. כדי שהקבלנים ילכו לבנות באזורים האלה, המדינה צריכה להוריד חסמים ולייצר תמריצים וכדאיות כלכלית עבורם. השוק הפרטי יידע לבנות מחדש את האזורים האלה, צריך רק שהמדינה תאפשר לנו לעשות את זה, תתמרץ ותעודד את הקבלנים ובעיקר לא תפריע להם".

“לקדם הטבות כלכליות"

אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן
“ראשית, ללא תחושת ביטחון מלאה בגבולות, אין דרך להחזיר את האנשים לבתיהם. לאחר שהשגנו את הביטחון, בשביל לתמרץ תושבים להגיע ולחזור, ניתן לקדם הטבות כלכליות כדוגמת הגדלת הטבת המס הקיימת ביישובים הללו, פיתוח וקידום משמעותי של תשתיות נלוות לדיור: מחלפי תנועה, מוסדות חינוך למצוינות, קידום מרכזי תעסוקה, מסחר, פנאי, תרבות וספורט. ברגע שניתן לתושבי הגבולות את כל מה שניתן לקבל באזור המרכז ובמחיר מסובסד, יהיה הרבה יותר קל להוביל לביקושים חדשים. במקביל ניתן גם לאפשר הלוואות מקום במימון חלקי של המדינה, שתעזור לתושבי הסביבה".

“מינהלת אחת לכל אזור"

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען
“המדינה צריכה להקים שתי מינהלות, מינהלת אחת לכל אזור, להסדרת כל הצרכים שנוצרו ביישובים המפונים, לרבות ממ"דים בכל דירה ומוסד ציבורי כמו בית ספר, העמדת התקציבים הנדרשים לשיפוץ ושיקום מלא של כל ההרס, ובנוסף הרחבת כל היישובים שנפגעו וחיזוק תשתיות. המדינה גם צריכה לדאוג לשיקום כל העסקים והתעסוקה, כולל מפעלים, תיירות, והעברת פעילות ומאות חברות ממשלתיות לאזורים אלו, דרך מתן הקלות מיסוי ותמיכות בכל תחום אפשרי מכל משרדי הממשלה ל-10 שנים הקרובות וליווי אישי לכל התושבים. חשוב ביותר גם שיתוף של נציגים מכל רשות מקומית בכל התהליכים, צמצום בירוקרטיות ושחרור תקציבים מיידי. הדברים האלו חייבים להיעשות תוך שנה".

״ממ"דים בלי בירוקרטיה״

שמגר ואקנין, מבעלי גשם החזקות
“במטרה להחזיר תושבים לאזורי ההפגזה, צריך לתת מענה מקומי לכל הצרכים של התושבים. באזורים של שכונות ישנות בעיירות הגבול נדרש במיידי להוציא לפועל בניית ממ"דים בלי בירוקרטיה מיותרת, דרך הוראת שעה לתקופה מוגבלת הכוללת תמריצים כלכליים להוצאה לפועל של הפרויקטים.

כך, האוכלוסייה תרגיש שביתה הוא מבצרה, ויהיה לה ביטחון לשהות במרחב המסוכן. הממ"דים החדשים הנ"ל צריכים לכלול מרחב גדול יותר מהקיים, הכולל גם שירותים, מקלחת וכיור. 20 מ"ר נטו, במקום 9 מ"ר כיום, המקשים על שהייה ממושכת של משפחה רגילה בת 5 נפשות. בטווח זמן מאד קצר יהיה ניתן להכשיר כך עשרות אלפי בתים מסוכנים ולהגביר את תחושת הביטחון של התושבים"

“חובה לאומית לתמוך בעסקים"
אייל גרין, מנכ״ל פארק עתידים תל אביב
“חזרת האנשים לצפון ולדרום מתחילה בסיוע מיידי כשהם עוד מפונים במרכז. יש לתת להם פלטפורמות ומקום לעבוד, להמשיך לייצר עשייה והכנסה לצד תמיכה כספית, גם אם זה בשינוי לוקיישן. אנחנו למשל הרגשנו חובה לאומית לתמוך בעסקים, ויחד עם הרוח הגבית של עיריית תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב, פתחנו את שערינו לבעלי עסקים וחברות מהצפון ומהדרום ואפשרנו לעבוד במשרדים וחללי עבודה משותפים, ולחקלאים ואומנים ובעלי תוצרת אפשרנו למכור במרחבי המסחר ללא עלות. התנועה והעשייה תעזור להם בהמשכיות גם כשיחזרו הביתה".

״מעטפת משולבת"

פולי טטרו, שותף מייסד חברת המימון טופ קפיטל
״על מנת להשיב את תושבי עוטף ישראל בדרום ובצפון לבתיהם, על ממשלת ישראל לספק להם מעטפת משולבת הכוללת ביטחון אישי, הטבות כלכליות והבטחה לתפעול מלא של השירותים הקהילתיים, הכוללים בין היתר את מערכת החינוך, תחבורה ציבורית ושירותי הרפואה. בשלב זה אני מתקשה לראות כיצד התושבים חוזרים לבתיהם, חלקם, נזכיר, לבתים הרוסים. להערכתי בשלב הראשון ישובו לבתים בעיקר אוכלוסיות מבוגרות יותר. על מנת להשיב משפחות ואוכלוסיות צעירות, יהיה על המדינה לתמרץ אותם בהטבות כלכליות הכוללות בין היתר הטבות מיסים והשקעה בפיתוח תעסוקה אזורית. המדינה צריכה להשקיע כלכלית וביטחונית שנים רבות בעוטף על מנת להשיב את התנאים הנכונים להתפתחות ההתיישבותית באזורים אלו".