לאחרונה התבשרנו כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להעביר את תכנית המתאר הלאומית למערכת הבריאות (תמ”א 1/ 20) של משרד הבריאות ומינהל התכנון – להערות הוועדות המחוזיות. זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה, בה התכנסו הגורמים לעבודה רחבת היקף ובנו תכנית לטווח הארוך, שתפתח ותחזק את מערכת הבריאות הקיימת והעתידית.
זו אכן הייתה יכולה להיות בשורת ענק. עם זאת, בימים אלו קצת קשה לנו לחגוג, שכן אנחנו מתמודדים עם בעיה לא פחות גדולה – כשהמילה המפחידה ביותר בחודשים האחרונים, ‘רילוקיישן’, מרחפת מעלינו, רלוונטית מאי פעם ומאיימת יותר מתמיד, שכן משמעותה היא בריחת המוח היהודי אל מחוץ למדינת ישראל.
למה קשה לנו לחגוג? נסביר
מצד אחד: לראשונה בישראל, על פי תכנית מתאר ארצית אסטרטגית של משרד הבריאות ומינהל התכנון, 9 בתי חולים כלליים חדשים צפויים לקום, חלקם הגדול בפריפריה: כרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא (כעת בספק), בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע (בי״ח פרס) וחריש, וכן הרחבה של בית החולים איכילוב.
זאת, בנוסף ל-20 מוסדות אשפוז גריאטרי שיוקמו בין היתר בערים ירושלים, עכו, מגדל העמק ונתיבות; 5 בתי חולים שיקומיים שיוקמו בין היתר בכרמיאל ובבאר שבע; 11 מוקדי חירום רפואי שיוקמו בין היתר בקצרין, קריית שמונה ומצפה רמון.
מצד שני: אם המצב ימשיך כך, בעוד כמה שנים לא יהיה כח עבודה רפואי. למעלה מאלף רופאים מאיימים ברילוקיישן, מאות סטודנטים ישראלים לרפואה נאלצים לעבוד בחו״ל ורובם לא רוצים בכלל לחזור ארצה;
מדברים הרבה, אבל מה קורה בפועל?
בסוף, כמו כל דבר בארץ, מדברים הרבה, ובפועל ילד בפריפריה או חולה אנוש נאלץ להגיע למרכז לטיפולים. התוכנית שקודמה על ידי מינהל התכנון, בשיתוף משרד הבריאות, וצפויה לתת מענה לשנת ה-100 של ישראל (2048) נערכה לאחר עבודה מקצועית ומעמיקה לבחינת מערך מוסדות הבריאות בראיה ארוכת טווח. במסגרת העבודה התקיימו התייעצויות נרחבות עם בעלי תפקידים במערך הרפואה וכן תיאומים עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופים שונים נוספים.
בבית שמש, צריך לציין, הודיעה לאחרונה הוועדה המחוזית ירושלים על קידום התוכנית להקמת בית חולים בעיר. התוכנית כוללת כ-770 מיטות שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-360 אלף תושבים בעיר בית שמש ובמרחב מטה יהודה. מלבד בית החולים עצמו, התוכנית כוללת מחלקות אשפוז, בית חולים חירום, שירותי רפואה, מרפאות ומכונים רפואיים, מעבדות, מבנים למעבדות ומחקר רפואי והכשרה צוותי רפואה, מלונית, מנחתי מסוקים ועוד. אבל, שוב – נכון לעכשיו מדובר בתכניות על הנייר, כשבסופו של יום צריך גם מימוש.
אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול עד לכ-15 מיליון איש בשנת היעד, וחלקו של הגיל השלישי והרביעי עתיד לגדול משמעותית. התכנית, מציגה את הפריסה המרחבית ומסמנת את השטחים הנדרשים לפיתוח מערך האשפוז במדינה, מתוך מטרה לענות על צרכיה של האוכלוסייה החזויה, לרבות שירותי אשפוז גריאטרי, פסיכיאטרי ושיקומי. התוכנית מטמיעה עקרונות כגון צמצום אי-שוויון מרחבי בנגישות לשירותי בריאות, מעבר משמעותי של מתן שירותים מבתי חולים לקהילה (לקופות חולים ואשפוז ביתי) ואת הצורך בהתאמת המערכת לשינויים העתידיים.
לדברי יו”ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נתן אלנתן, “התכנית היא רפורמה של ממש בנושא התכנון של מערכת הבריאות לקראת 2050 ואני שמח ומברך על קידומה. התכנית תכלול תשתית תכנונית להקמתם של 9 בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, בתי חולים גריאטריים, שיקומיים ופסיכיאטריים והקמת 11 מוקדי חירום רפואי מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום ותיתן מענה ראשוני מציל חיים במקומות אלה”.
בתי חולים על הנייר
ניקח דוגמה אקטואלית, בית החולים שתוכנן בקרית אתא. מדובר בבית חולים הנמצא בתוכנית של מינהל התכנון. כמו שאמרנו, תכניות לחוד, חלומות לחוד ומציאות לחוד – כשהחולים בקריות יצטרכו כנראה להמשיך להמתין.
לאחרונה פורסם כי בית המשפט העליון קיבל את הערר של מרכז השלטון האזורי והתנועה הקיבוצית נגד תכנית הוותמ”ל – והחליט לצמצמם את תוכנית הבנייה לרובע חדש בקרית אתא, שהציעה לקדם הקמת בית חולים מטרופוליני בעיר חדש לתושבי הקריות. כחלק מהחלטת העליון לצמצום התכנית, הוחלט גם כי לא יילקחו שטחי חקלאות מכפר ביאליק.
התכנית אליה התייחס בית המשפט העליון קודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף עיריית קריית אתא ושטחה הוא כ-6,400 דונם. טרם התערבות בית המשפט העליון, התוכנית המקורית הקצתה שטחים להקמת מוסד להשכלה גבוהה וכן בית חולים אזורי בשטח של 180 דונם, האמור היה לכלול כ-2,200 מיטות אשפוז, מתוכן יוקצו מיטות לבית חולים גריאטרי ומיטות לבית חולים פסיכיאטרי.
ושוב, לא נקלקל את השמחה. מדובר אכן בבשורה גדולה למדינת ישראל בכלל ולפריפריה בפרט. עם זאת, אנחנו, למודי הניסיון, יודעים שתוכניות בינוי המתוכננות לעוד 25 שנה לפחות, כרגע, הן לא יותר מדיבורים באוויר, ועם כל הסכנות הנוכחיות שמרחפות מעלינו בימים אלו – תרשו לנו להשאיר את השמפניות בצרפת.