"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סקר: האוכלוסיה הבדואית אדישה למהפכה המשפטית
שמונים אחוזים מהאוכלוסיה הבדואית בנגב אינם מכירים כלל את פרטי הרפורמה המשפטית, כך עולה מסקר שערך לאחרונה מכון ריפמן לפיתוח משותף בנגב.
בלעדי

סקר: האוכלוסיה הבדואית אדישה למהפכה המשפטית

שמונים אחוזים מהאוכלוסיה הבדואית בנגב אינם מכירים כלל את פרטי הרפורמה המשפטית, כך עולה מסקר שערך לאחרונה מכון ריפמן לפיתוח משותף בנגב.

עופר פטרסבורג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

13 אחוז מכירים מעט את תוכניתו של השר יריב לוין ו־6 אחוזים בלבד השיבו כי מכירים היטב את הפרטים.

אחוז גדול אף יותר - 83 - טענו שאינם עוסקים ברפורמה כלל, 13 אחוז אמרו כי הם מתנגדים לה ו־2 אחוז בלבד תמכו בקידומה.

קרוב ל־90 אחוז טענו שאין בכוונתם להשפיע על דעת הקהל הציבורית בנושא על ידי נקיטת פעולות שונות, 8 אחוז ישפיעו בהתאם לעמדתם רק באם תהיה התארגנות סביבם, ו־5 אחוז בלבד ינקטו בפעולה אקטיבית על מנת לקדם את עמדתם הציבורית.

לסיום נשאלו הנסקרים אם הרפורמה תיטיב או תרע את מצב הבדואים בנגב. 83 אחוז ענו כי היא לא תשפיע עליהם כלל מתוך הנחה כי הציבור הישראלי מגלה בהם עניין פחות. 14 אחוז טענו שהרפורמה תרע את מצבם וכ־3 אחוז בלבד טענו כי הרפורמה תיטיב את מצבם.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן: "התוצאות ממחישות כי האוכלוסיה הבדואית בנגב, המונה מעל 300 אלף איש ומורכבת כולה מאזרחי ישראל, חשה חוסר שייכות לחברה הישראלית בכללה ללא קשר לעמדה פוליטית, וזאת גם כאשר מדובר בנושאים הבוערים ביותר. אי שגשוג האוכלוסיה הבדואית מהווה חסם לפיתוח הנגב כולו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...