קניתם נכס סמוך למוקד תיירות? תשלמו יותר

תיירות תורמת לערך הכלכלי-שיווקי של אזורי מגורים באותם יעדים. התהוותם של מקומות כבעלי ערך תיירותי, לצד פיתוח תיירותי, משפיעים באופן ישיר על מיתוג המקום - ובעקבות כך על הביקושים והמחירים בשוק הנדל"ן למגורים. בדיקה שנערכה בתשע ערי תיירות מובילות בארץ מאששת את הסברה הזו. נמצא כי הפערים במחירי הנדל"ן בין האזורים התיירותיים לשאר חלקי העיר לרוב גבוהים מאוד – במיוחד בירושלים, הרצליה ובת"א - יכולים להגיע עד ל-130%.

לכתבות נוספות בנושא - היכנסו לערוץ הנדל"ן

אלון גרינברג, מתכנן ערים ואזורים ומנכ"ל סביבות מגורים, אומר כי"דוגמה טובה נוספת היא העיר נהריה, בה מחירי הנדל"ן הם מהגבוהים במרחב הסובב, בין השאר הודות לערך המוסף התיירותי. הפיתוח התיירותי בנהריה מצוי בתנופה, ובעיר כבר פועלים מספר בתי מלון הכוללים כיום כ-450 חדרים, נתון שצפוי לגדול משמעותית בעתיד. בחוף אכזיב לבדו, למשל, מתוכננים שני בתי מלון שיכללו 550 חדרים. האזורים היקרים בעיר הם כצפוי אלו הסמוכים לים ולבתי המלון".

"תושבי אזורים תיירותיים נהנים, ברמה כזו או אחרת, מהאטרקציות הייחודיות למקום: חופי ים, עירוניות תוססת, אתרי דת ומורשת, שטחים פתוחים ייחודיים ועוד. אך מעבר לתועלת המוחשית, מגורים בתוך או סמוך ליעדי תיירות נחשקים, כמו העיר העתיקה בירושלים, לרוב נחשבים גם לסמל סטאטוס חברתי", אומר גרינברג.

בדומה לסקטורים אחרים בכלכלה, גם שוק הנדל"ן עובר תהליך של גלובליזציה. יהודים מחו"ל רוכשים דירות בישראל – למגורים, השקעה או "יום סגריר", במקומות שבהם עברו חווייה חיובית כתיירים. הצריכה של שירותי התיירות יוצרת נאמנות למקום ומשפיעה על נכונותם לשלם יותר בעבור דירות למגורים.

זהו אחד מהשורשים של פעילות הצרפתים בשוק הנדל"ן בנתניה ובאשדוד, ושל תושבי חוץ ממדינות נוספות בתל אביב וירושלים. ההיכרות שלהם עם המקום מביקוריהם כתיירים מכשירה עבורם את הקרקע לנחיתה רכה כבעלי דירות ולעיתים כתושבי קבע.

אך לא רק תושבי חוץ. כיום, ישנה תופעה הולכת וגוברת של זוגות ישראלים, לרוב בשנות החמישים והשישים לחייהם, שמעוניינים להרגיש תיירים כל השנה. לאחר התבססות כלכלית ועזיבת הילדים את הקן הם משכירים או מוכרים את ביתם, ועוברים להתגורר במקומות בעלי ערך תיירותי כמו מרכז תל אביב, נווה צדק, יפו ועיר ימים בנתניה.