אשקלון מניפה את דגל ההיי טק

בשיתוף עיריית אשקלון

ישראל מדינה קטנה, אבל נחשבת בעולם לאומת הסטארטאפ. חברות כחול-לבן נמכרות במאות מיליוני דולרים, השמות הגדולים ביותר בעולם הקימו סניפים פה בארץ, והחדשנות הטכנולוגית הישראלית הפכה שם נרדף להצלחה. כדי לאפשר את המשך ההצלחה הזו גם בעתיד, פועלים ברחבי המדינה פארקים המאכלסים תעשיות היי-טק מגוונות, וכעת מצטרפת למשחק גם אשקלון, עם TERA PARK - פארק ההיי-טק הגדול בישראל.

הפארק - המשתרע על פני שטח של 340 דונמים בסמוך לשכונת "עיר היין" באשקלון - צפוי לשנות את מפת התעסוקה הלאומית ויציע אלפי מקומות עבודה חדשים לתושבי העיר ומחוצה לה בתחומי ההיי-טק, הביוטק, הטכנולוגיה, הרפואה והמחקר. בנוסף, הוא יאפשר קשת רחבה של אפשרויות תעסוקה כגון תעשייה נקייה, מחקר ופיתוח, משרדים, מסחר ועוד.

העובדה שהוא ממוקם בכניסה לעיר מנגישה אותו לאוכלוסיה המקומית ולמאות אלפי תושבים המתגוררים בערים הסמוכות, וכך הוא יהפוך לא רק למוקד תעסוקה, אלא גם לציר בילוי ופנאי.

צורך לאומי

"הפארק - שמוקם על ידי עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון - עונה ראשית על הצורך של מרכז תעסוקה איזורי", מסבירה עינת אלימלך, מנהלת אגף פיתוח תעשייה בחברה הכלכלית, "כיום אין באיזור הזה מרכז תעסוקתי משמעותי עם מפעלי עוגן וחברות גדולות. אשקלון היא עיר מאד צעירה, אחוזי ההצלחה של התלמידים פה בבחינות הבגרות גבוהים מאד ובכלל - האוכלוסיה משכילה ויש פה דור צעיר אקדמאי ואיכותי. אלא שרבים מבני אותו דור עובדים במרכז הארץ וראוי שיהיו גם באשקלון מקומות עבודה איכותיים עם שכר מתגמל. בנוסף, אשקלון היא עיר בצמיחה וכדי לקלוט בהצלחה את התושבים החדשים צריך לייצר גם עבורם מקומות חדשים באיזור.

"מעבר לצורך המקומי, פארק ההיי-טק של אשקלון ייתן מענה לצורך לאומי של מדינת היי-טק הולכת ומתפתחת שזקוקה לעוד מקומות עבור חברות ועובדים בענף - בין אם מדובר בשלבים של פיתוח או בשלבי ייצור".

לדברי עינת אלימלך, "האתגר הגדול במהלך העבודה המקדימה היה מציאת דרכים למשוך מעסיקים מהמרכז לאשקלון. שלוש הנקודות העיקריות שעליהן הושם דגש הן איכות תכנון הפארק, התמריץ הכלכלי והכשרות עובדים טרם ההקמה, כדי לחבר את היזמים אל הפרויקט.

"לא רק הגודל של הפארק תקדימי בנוף הישראלי, גם התכנון ייחודי והושקעה בו מחשבה רבה: זה מתחיל בנגישות שלו - הקירבה לצירי תנועה ראשיים (40 ק״מ מתל אביב, 15 ק״מ מכביש 6), המרכז התחבורתי המיוחד שיוקם במתחם, הקירבה במרחק הליכה אל שכונות המגורים החדשות סביב הפארק. לא מדובר באיזור מבודד משכונות מגורים אלא בחלק ממרקם עירוני שקיים. המתחם יוקם במתכונת של עירוב שימושים - משרדים ומפעלים, איזורי תעסוקה לצד בילוי ופנאי, חדרי כושר, מסעדות וכדומה. הפארק לא יפעל רק בשעות העבודה של חברות ההיי-טק אלא גם בשעות הערב והלילה וישמש גם את תושבי השכונה והעיר בכלל, לא רק את העובדים.

"בנוגע לנושא התחבורה - חשוב להדגיש כי במתחם הפארק תוקם תחנת רכבת שתאפשר לעובדים ממרכז הארץ להגיע באמצעות רכבת בתוך כחצי שעה, וזה מעניק אפשרות לעוד אלפי אנשים למצוא כאן מקום עבודה. חברות שיחליטו להצטרף יודעות שהן יוכלו להביא הנה עובדים ממקומות רבים, ולא רק מהאיזור".

על התמריץ הכלכלי שמעורר כבר בימים אלו התעניינות רבה מצד מעסיקים וחברות, מסבירה עינת אלימלך: "הפארק הוכרז כאיזור עדיפות לאומית ונהנה מכל ההטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון ומארנונה מהנמוכות בארץ, לרבות הטבה במס חברות, הכרה בפחת מופחת, הכרה במס על דיבדנדים ועוד".

אסטרטגיה משולבת

עינת אלימלך מציינת כי מה שמייחד עוד את תכנון הפארק והקמתו הוא מודל השיווק, שבו הקרקעות עבור החברות אינן משווקות במכרז פומבי אלא בהקצאה למבני שכירות להיי-טק: "היתרון בפארק באשקלון הוא שהקרקע נמצאת בבעלות רמ"י (ראשות מינהל מקרקעי ישראל) ולא בבעלות פרטית, ועובדה זו מאפשרת לנו לגבש אסטרטגיה שיווקית כוללת. אנו מגבשים יחד עם משרד הכלכלה מודל שיווק ייחודי שיאפשר לנו להקצות קרקע ליזמים גדולים בעלי ידע ונסיון בהקמת פארקי תעסוקה מתקדמים, ובעלי יכולת לאכלס את המקום בחברות מהמובילות בשוק".

תמריץ משמעותי נוסף עבור המעסיקים להגיע ולקבוע את מרכז הפעילות שלהם בפארק באשקלון, הוא הכשרות ייעודיות למקצועות ההיי-טק, בשיתוף עם היזמים עצמם. מדובר במסלולים בני שנה וחצי עד שנתיים של הכשרות עובדים מראש ביחידה ללימודי חוץ הפועלת בעיר. "אנחנו פועלים באשקלון מזה 12 שנה ואני יכולה לומר בהתרגשות אמיתית שזו הפעם הראשונה שאנחנו מקיימים כאן הכשרה טכנולוגית למקצועות ההיי-טק", אומרת מנכ"ל ובעלי היחידה ללימודי חוץ, דקלה אבוטבול.

"הרעיון הוא לחבר בין מעסיקים שמתעתדים לאייש את הפארק החדש לבין תושבי המקום שרוצים להיות חלק מכוח האדם שלהם. כגוף היחיד שעוסק בהכשרות מקצועיות בשנים האחרונות באשקלון, הכשרתי עד היום עובדי הנהלת חשבונות ומזכירות רפואית, וההתרגשות העצומה היא מכך שהצלחנו לחנך את הדור הזה לכוון הרבה יותר גבוה, לעולמות ההיי-טק.

"זה לא מובן מאליו, כי רבים מאד בפריפריה עדיין חושבים על מקצועות מיושנים שלא תמיד יש להם ביקושים ובוודאי שלא מקום בתעשייה הטכנולוגית. ההכשרה הנוכחית - שבה לוקחים חלק כיום כ־600 סטודנטים - תמשוך לכאן מעסיקים, ותבטיח להם כוח אדם מקומי, מבלי שיידרשו להביא איתם עובדים מהמרכז. יש כאן צעירים שהוכשרו ומחכים כבר להתחיל לעבוד, יש מעסיקים שהביא לכאן ראשי צוותים כדי לקלוט כוח אדם. מדובר בבשורה מדהימה".

במסגרת תוכנית השיווק האסטרטגית נמצאת החברה הכלכלית במהלך השנתיים האחרונות במגעים גם עם חברות ויזמים פרטיים, ובמקביל גיבשה גם נוהל ייחודי במשרד הכלכלה בהתאם לחזון העיר, ובזמן הקרוב הוא אמור להתפרסם וצפוי להגביר את הביקוש עוד יותר.

"עשינו עבודת מטה מקצועית כדי להביא תעשייה ותעסוקה איכותית לעיר", מסכמת עינת אלימלך, "הקרקע כבר מוכנה לשיווק, עבודות התשתית התת קרקעית בכל אתר הפארק הסתיימו והצוותים המקצועיים במשרד הכלכלה נמצאים בישורת האחרונה של ניסוח הנוהל, טרם פרסום המכרז. ההתעניינות גדולה ואנו מזמינים יזמים וחברות לפרויקט ייחודי זה".

עינת אלימלך, החברה הכלכלית: "האתגר הגדול במהלך העבודה המקדימה היה מציאת דרכים למשוך מעסיקים מהמרכז לאשקלון. שלוש הנקודות העיקריות שעליהן הושם דגש הן איכות תכנון הפארק, התמריץ הכלכלי והכשרות עובדים טרם ההקמה"

בשיתוף עיריית אשקלון