מול מצוקת היצע הדיור והמחירים הגואים ועולים במהירות, בשנים האחרונות צצו בישראל חברות סטארט-אפ שמנסות להבטיח עתיד טוב יותר בענף הבנייה והנדל"ן ומקדמות פיתוחים לבנייה מהירה יותר, בטוחה ואיכותית יותר. שלא לדבר על אפליקציות ותוכנות שמתערבות בתהליך השיווק ממש, עסקאות שמתבצעות ללא לקיחת עמלה ומכירות פומביות המתאימות היצע לביקוש.
טרנד הקונטק והפרופטק (Proptech - Contech) מתחזק ברמה הגלובלית וכך גם בישראל. מדובר בשם כולל לטכנולוגיות ופתרונות חדשניים שהפכו בשנים האחרונות פופולאריים בכל תחומי ענף הנדל"ן: החל משיווק נכסים, תכנון, בנייה, חומרי בנייה, כלים לניהול פרויקט, החזקת נכסים, ניהולם ואופן מכירתם. מדובר למעשה בכל טכנולוגיה שמשרתת את חברות הנדל"ן, הספקים או הלקוחות הסופיים שלהם.
ברבעון הראשון של 2022, כמו גם בשנה הקודמת, תחום הפרופטק והקונטק, היה הסקטור הממומן ביותר בהיבט הגלובלי והוא ממשיך להדביק פערים במהירות שיא לעומת סקטורים אחרים. בישראל פועלים למעלה מ-280 חברות סטארט-אפ המציגות שיפורים טכנולוגים בענף שגייסו למעלה מ-3.6 מיליארד דולר, והתעשיה העולמית מגלגלת כ-14 טריליון דולר בענף.
"אנו רואים כמה סיבות עיקריות להתחזקות ענפי הפרופטק והקונטק בתקופה זו", מסבירה עמליה פז, שותפה-מייסדת במרכז החדשנות בריקס (Bricks). "ראשית, ההייטק באופן כללי במגמת עלייה בשנים האחרונות, ולא פסח גם על הנדל"ן, על אף היותו תחום מסורתי. כאשר תעשיית הבנייה והנדל"ן, כמו תחומים מסורתיים אחרים, נתקל באתגרי מאקרו גלובליים, הוא מוצא עצמו נשען על פתרונות טכנולוגיים״.
כאשר העולם התמודד עם מגיפה הקורונה, גם סקטור הנדל"ן חווה אתגרים ונאלץ להתמודד עם מגבלות תנועה, מגבלות של ריחוק חברתי ושמירה על ניקיון. בתקופה זו, פרחו טכנולוגיות שנתנו מענה לצרכים אלו.
כך למשל, טכנולוגיות כגון Buildots, מאפשרת בקרה מרחוק על הנעשה באתרי הבנייה באמצעות שימוש במצלמה המותקנת על קסדות העובדים והמנהלים בשטח ומעבירה מידע עדכני לדשבורד במשרד. באופן דומה Datumate פועלת עם מצלמות שמותקנות על רחפנים ומעבירה מידע מאתרי תשתיות מרוחקים (כבישים שנסללים או גשרים שנבנים) למסמכים של ההנהלה, כולל ניתוח ומעקבים מדויקים. טכנולוגיות של טיהור אוויר בבניינים, כגון AuarAir, קיבלו משמעות חדשה בצל הקורונה.
בכל הקשור לשיווק דירות, סוכני שיווק נשענו על טכנולוגיות ואפליקציות המאפשרות סיורים וירטואליים מלאים בסביבת הפרויקט בנקודות עניין שונות, המציגות את לובי הבניין, הדירה עצמה, הקומה ואף הנוף הנשקף ממנה בהתאם לכל קומה. כך בין היתר נחסך ביקור של הלקוח באתר הבנייה או משרד המכירות, ומנגיש את הנכסים לרוכשים פוטנציאלים מחו"ל. פיתוחים אחרים אף מאפשרים לסייר בדירה ולסחור בה, באמצעות שריון דיגיטלי.
למרות שישראל, בדומה למדינות העולם, חזרה לשגרת חיים כמעט מלאה, אנו עדים לשינויים מבניים בענף הנדל"ן ואיתם חיפוש אחר טכנולוגיות תומכות. כך למשל, לצד החזרה לעבודה במשרדים, התחזקה המגמה של עבודה היברידית, המשלבת עבודה גם מהבית. ארגונים המאפשרים עבודה מהמשרד רק בחלק מימות השבוע, יישענו בין היתר על טכנולוגיה דוגמת Artishok המאפשרת ארגון נכון של שבוע העבודה במשרד הראשי.
התחממות גלובלית
מטרת מפתחי הטכנולוגיות בתעשיית הפרופטק והקונטק, היא לשנות את חווית הנדל"ן והבנייה באמצעות מינוף פתרונות טכנולוגיים חדשניים לדורות הבאים. בשנים האחרונות אתגר ה-PropTech מתמקד בין היתר בפיתוח ירוק ומתן פתרונות להתחממות הגלובלית במטרה להגיע לאפס הפקה של פחמן. תעשיית הבנייה, בהיותה דומיננטית מאד ובין הגדולות במשק, משפיעה ברמה גבוהה מאד על ההתחממות גלובלית ומכאן נדרשת לשינויים גדולים ומהירים, אשר עשויים להגיע מפתרונות חדשניים.
כאן נמנה למשל, טכנולוגיות מבוססות חיישנים שמטרתן לעקוב אחר תצרוכת החשמל בבניינים, אחר פליטת גזי חממה ובשלב הבא, לנטר תצרוכת זו, בהתאם לנוכחות האנשים בחדר והתאמת הטמפרטורה. הטכנולוגיה של Gauzy, למשל, מאפשרת לשלוט ברמת ההצללה של זכוכית בניינים (וגם בכלי רכב, ע.פ) וזו הופכת כהה במגע עם השמש, בדומה למשקפי שמש. בדרך הזו מנטרת הטכנולוגיה חום שחודר ומאפשרת חיסכון בתצרוכת חשמל של מיזוג אוויר. בארץ, אפשר להתרשם מבניין מיקרוסופט בהרצליה ומבניין אינטל בפ"ת.
מקימים בניין ביממה
בעקבות המחסור החמור בכוח אדם לבנייה בישראל, עולה הצורך בחיפוש שיטות בנייה ודרכי ביצוע איכותיים ומהירים. אחד הפתרונות לכך ניתן למצוא בתחום הבנייה המתועשת - יצירת חלקים עיקריים של שלד הבניין במפעל והרכבה פשוטה יחסית שלהם בשטח המתאפשרת על-ידי מספר מופחת ומצומצם של צוות פועלי בנייה.
פטנט ישראלי של חברת "אינדן" העוסקת בפתרונות יישומיים וטכנולוגיים לענף הבנייה מאפשר ייצור תבניות וקירות פלדה בצורה מתועשת המסוגלות להתמודד עם עומסים גבוהים. לאחר פיילוט של השיטה שנעשה במסגרת הקמת חטיבת ביניים ברחובות, רשמה החברה פטנט על השיטה ולפני כשנה החלה 'קבוצת פדלון לבנייה' לבנות פרויקט ראשון של מעונות סטודנטים בראשון לציון תוך אימוץ שיטת הבנייה בשלמותה. שיטת הבניה הייחודית מקצרת את זמן העבודה בכ-40%, מצמצמת כוח אדם וחוסכת באופן משמעותי גם בעלויות הביצוע. בימים אלה הושלמו מעונות הסטודנטים בראשון לציון. לאחרונה הגישה הקבוצה בקשה למשרד הכלכלה לזכאות למענק עבור הטמעת טכנולוגיית בנייה חדשנית ובמהלך חודש דצמבר ערך משרד הכלכלה ביקורת במקום ואישר את המענק: סך של כ-920 אלף שקלים.
עידו פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת פדלון: "הקירות מגיעים מסודרים על-פי סדר ההרכבה לאתר הבנייה, כאשר בנינו אותם נזקקנו לשני עובדים בלבד אשר יודעים להרים את הקיר ולהציב אותו במקום. בצורה כזו שלושה עובדים בלבד יכולים להרים את כל שלד הבניין. מדובר בחיסכון יוצא דופן בעלויות הבנייה כמו גם בכוח אדם וביטחון בחיי הפועלים. השיטה הזו חוסכת שלבים משמעותיים בבנייה הרגילה, כמו הטיח ופינוי הפסולת. פועל טוב שעובד לפי השיטה הזו בונה בעצם 22 מ"ר ביום, כלומר 4 קירות לשעה".
אלי רוזנטל מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז מציין: "חשיבות השילוב וההחדרה של טכנולוגיות חדשניות בענף הבנייה היא קריטית. כיום מדינת ישראל נמצאת במשבר דיור מתמשך שבא לידי ביטוי בהאמרת מחירים בקצב דו-ספרתי בשנה החולפת ועל-פי כל התחזיות כך יהיה גם בשנה הנוכחית. מכאן שיש חשיבות גבוהה לקדם טכנולוגיות שיקצרו את זמן הביצוע בשטח וככל שנפעל כך, נצליח גם לצנן ולו במעט את עלויות הבנייה״.
מעקב אחר בניינים נופלים
מעבר לאתגרים גלובליים, מעת לעת אנו נתקלים גם באתגרים מקומיים אקטואליים. כך למשל, נשאלנו האם יש טכנולוגיות שיכולות לתת מענה לנושא הבניינים העומדים על סף קריסה.
מבדיקה שנעשתה בקהילת הפרופטק של 'בריקס', מספרת עמליה פז, ממקימות הקהילה, זוהו כמה טכנולוגיות עם נגיעה בתחום. כך למשל, Infrastructure Dynamic - זו טכנולוגיה ישראלית שמנתחת כשלים בבנייה – סדקים, קורוזיה והתפוררות בהתבסס על "אימג'ים" תמונות מכל מכשיר, גם ממכשירים פשוטים כמו טלפון סלולרי.
החברה פעילה בעיקר בארה"ב ובאוסטרליה ולקוחותיה הם בעיקר החברות המתחזקות אך גם מחוזות ומדינות שמבקשות לוודא תקינות מתקנים שבאחריותם. כמו-כן הטכנולוגיה משמשת עבור חברות המנהלות תחזוקה של מתקני תשתיות משמעותיים כגשרים וגבישים ויכולה לשמש באופן דומה גם לבדיקת בניינים. אכן, בשל קריסת המבנה במיאמי לפני כשנה, החלו פעילות מול בעלי בניינים בארה"ב.
טכנולוגיה נוספת מעניינת בהקשר זה, היא "טכנולוגיית מנע" שעתידה להיכנס לשימוש ב"בנייני העתיד". מדובר במיזם הנקרא Greenvibe המשתמש במספר חיישנים מוטמנים בבטון בשלב יציקתו. המטרה היא שחיישנים אלו יתנו חיווי לגבי קשיות הבטון והחוזק שלו מזמן היציקה לכל אורך חיי הבניין וכך במקום שיש התפוררות, סדקים, גם אם אינם נראים לעין, יהיה על כך חיווי ויאפשר טיפול מוקדם.
בניין חכם ודיגיטלי
אחת המגמות החמות בתחום הנדל"ן המסחרי והציבורי הוא אימוץ טכנולוגיות 'בניין חכם (Smart Building). חברת המחקר MarketsandMarkets מעריכה כי היקף השוק העולמי של טכנולוגיות אלו צפוי לגדול מ-72.6 מיליארד דולרים בשנת 2021 ל-121.6 מיליארד דולרים בשנת 2026, קצב גידול של למעלה מ-10 אחוזים לשנה.
אז כיצד הולך להראות אתר הבנייה ב-2050? על-פי ConTech, מרכז חדשנות הפועל לקידום טכנולוגיות בנייה ונדל"ן, עתיד הבנייה ישולב ברובוטיקה ואוטומציה. כך לדברי מנכ"ל מרכז החדשנות, צחי פלאטו, "אחד האתגרים הגדולים של התעשייה הינו ללא ספק המחסור ההולך וגובר בכוח אדם מיומן לאורך כל שרשרת האספקה, החל ממתכננים, מנהלי פרויקטים, פועלים ואנשי שטח מקצועיים. אתר הבנייה 2050 יתבסס על ייצור מתקדם של חלקי המבנה במפעלים חכמים, יכלול כוח אדם מיומן שיפעיל את הרובוטים כשהתקנת החלקים בשטח תבוצע ע״י רובוטים ותפוקח ע״י מפעילים".
עתיד הבנייה יעבוד כך שחלקי המבנה המיוצרים במפעל יכללו בתוכם את התשתיות הנדרשות למבנה, יהיו עשויים מחומרים בעלי טביעת אצבע פחמנית נמוכה (carbon footprint) והפרויקט כולו יהיה מאופס מבחינת פליטות ויעמוד ביעד של NetZero 2050. גם תהליך התכנון, על-פי מרכז החדשנות, ייתמך בטכנולוגיה שתעזור באופטימיזציה של התכנון ביחד עם הכנסת שיקולים סביבתיים וחברתיים.
חברת Axonize בפארק עתידים בתל אביב, למשל, פיתחה מערכת המחברת ומתזמנת מקורות מידע שונים - חיישנים, מצלמות, אפליקציות ולמעשה כל מערכת חכמה במבנה - אל תוך מערכת ניהול אחת, בתוך דקות ספורות, וללא פיתוחי תוכנה מיוחדים. לאחרונה נרכשה על-ידי חברה בת של Schneider Electric בשם Planon, אחת המובילות בעולם במערכות ניהול למבנים חכמים.
[לדברי עזרא כהן, סמנכ"ל אפיון והנדסת בקרת מבנה בשניידר אלקטריק (Schneider Electric) ישראל, "הטמעה של טכנולוגיות דיגיטל מתקדמות בפרויקטים של נדל"ן מניב, מוסדות ציבוריים ואקדמאיים, היא צו השעה והיא מביאה עימה יתרונות תפעוליים, כלכליים וסביבתיים. הטמעה כזו מחייבת עליית מדרגה בכל הנוגע ליכולות התכנון והאפיון של אותן פלטפורמות".
גם דלתות הכניסה לבית משתדרגות. 50 שנה אחרי שהשיקה את דלת ה"פלדלת" ושינתה את פני דלתות הכניסה בישראל, קבוצת "רב בריח" משיקה את מותג הדלתות SMART – דלתות כניסה חכמות ומעוצבות במבחר סגנונות, בעלות מנעול חכם אינטגרלי חבוי בגוף הדלת הנשלט דרך אפליקציה. דלת ה-SMART מציעה כניסה חכמה על-ידי טכנולוגיה שפותחה, נבדקה ומיוצרת בישראל במפעל רב בריח באשקלון.
עידן זו ארץ מנכ"ל קבוצת רב בריח: "כמו שהיום בשוק רכבי היוקרה אין רכב שנמכר ללא פתרון Keyless, כך גם יהיה בשוק דלתות היוקרה. קו ה-SMART הינו חלק מחזון הבית הדיגיטלי שרב-בריח מקדמת בשוק הבנייה".
ישראל כמוקד בינלאומי
מטרת מרכז החדשנות Contech, שנוסד כשיתוף פעולה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה - היא להפוך את ישראל למוקד בינלאומי לטכנולוגיות השונות ולחבר את הטכנולוגיות הישראליות הפועלות בתעשיית הבנייה, הנדל"ן והתשתיות לתאגידים בגזרה המקומית והבינלאומית. "המטרה היא לשנות מן הקצה אל הקצה את התעשייה שמגלגלת כיום כ-14 טריליון דולר"", מוסיף פלאטו, "ישראל היא כר נרחב לטכנולוגיות בנייה ומהווה אבן שואבת לגורמים מהעולם שבאים לבחון, לרכוש ולשתף פעולה. כיום מייצג מרכז החדשנות כ-200 סטארטאפים ישראלים שחלקם אף הונפקו בבורסה". המחזור החמישי של חממת הסטארטאפים של ConTech נפתח במהלך ינואר 2022.
טכנולוגיות העתיד של ענף הבנייה והנדל"ן מעסיקות גם את הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה ששמה לה למטרה לקדם חדשנות ישראלית שתביא לצמצום תאונות באתרי בנייה. לדברי משה בן זקן, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה: ״הראיה העתידנית היא לטכנולוגיות מתקדמות מצילות חיים למניעת תאונות והצלת חיי אדם. בסופו של דבר ישנן טכנולוגיות שבאות לחסוך בכוח אדם ומסייעות בהגברת ביטחון הפועלים באתרי בנייה. לשם אנחנו מכוונים".
עיר חכמה
בעיר תל-אביב-יפו נמצא כיום הריכוז הגבוה ביותר של סטארט-אפים וחממות האצה (אקסלרטורים) במדינת ישראל. העירייה שמה לה למטרה לעודד חדשנות ולקדם את תל-אביב-יפו כעיר חכמה ומבקשת לסייע לחברות הזנק המפתחות שירותים חדשניים לתושבים העיר והמבקרים בה.
שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב מסביר, "כתפיסת עולם, אנחנו בפארק עתידים תל אביב, מאמינים בחיבוריות. אין לי ספק שהחיבור בין עולמות החדשנות בכלל, המוביליטי ועולם הנדל"ן הוא המפתח הכי משמעותי להנעת גלגלי השינוי בשאיפה לאיכות חיים גבוהה יותר. פארק עתידים תל אביב משחק תפקיד משמעותי בכינוס מיטב המוחות בתעשייה לחשיבה משותפת, כדי לייצר יוזמות ושיתופי פעולה בין העולמות הטכנולוגיים השונים מתוך מטרה לשפר את איכות החיים במרחב הציבורי״.
בפארק עתידים שוכנת מעבדת החדשנות CityZone בניהולו של גבי קמינסקי, בשיתוף עיריית תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב והיא מאגדת ומעודדת פעילות של חברות סטארט-אפ פורצות דרך כגון Make my day ,City Transformer ,LumiWeave ,Axonize ,BioShad Radgreen ועוד, המציעות פתרונות לשיפור איכות החיים והחוויה במרחב הציבורי בנדל"ן.
חיסכון עלויות בנייה
יש מזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס), ויש גם מחל"מ – (מנוף חשמלי ללא מנופאי). החידוש הטכנולוגי הדרמטי ביותר הינו המנוף החשמלי המפעיל ממרגלות הבניין באופן ממוחשב את המנוף, כך שאין כלל צורך במנופאי, מה שמייעל את עבודת הבנייה ומקצר את הזמן. לדברי רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת 'מזרחי ובניו', "מחישוב שערכנו, המנוף החשמלי יקצר את זמן הבנייה בכ-12.5 אחוזים, כך שבניין שהיה אמור להיבנות ב-36 חודשים, יוקם תוך 32 חודשים בלבד. כמו-כן אנו מעריכים כי המנוף החשמלי יחסוך כ-8 אחוזים בתקורות הביצוע, מה שישפיע ללא ספק ביכולת לבנות יותר בניינים בפחות זמן ובהמשך יסייע בהתמתנות התייקרות מחירי הדיור".
הסטארט-אפ ConWize מפתח פלטפורמה בענן לענף הבנייה ומעניק פתרון מקצה לקצה לתמחור עלויות של פרוייקטי בנייה כבר בשלב המכרז. כמו-כן מאפשר ניהול התקשרויות עם קבלני משנה וספקים בשלב הביצוע של הפרויקט. המערכת הוכיחה כי היא חוסכת כ-50% מזמן העבודה על תמחור כל מכרז, ממזערת כ-90% מטעויות התמחור ומאפשרת לייעל משמעותית את תהליכי הצעות מחיר מול קבלני משנה.
תחבורה עתידנית
מי שרוצה לדעת כיצד ייראה העתיד התחבורתי או יתבצעו פעולות של הובלה, שינוע ואחסון - מוזמן להגיע לפארק עתידים בתל אביב אשר הופך שדה הניסויים הגדול ביותר לפעילות תחבורתית עתידנית בישראל.
ה-City Transformer, למשל, היא מכונית עירונית חשמלית זעירה ומתקפלת, המיועדת לציי רכב שיתופי. למכונית מימדים זעירים המתאימים לנוסע אחד או שניים, והיא מעניקה בטיחות ויציבות, נוחות והנאה (עד 90 קמ״ש, 4 גלגלים, חלונות, מיזוג אוויר ומערכת שמע), אך במימדים של אופנוע! בעידן שבו מצטמצם תקן החנייה למגורים ולמשרדים בשל הצפיפות הגוברת בערים, נראה ש-City Transformer היא פתרון מושלם ליזמי נדל״ן המעוניינים להציע ערך מוסף ללקוחותיהם.
הסטארט-אפ Power Mobility פיתח משטחי טעינה אלחוטיים לכלי תחבורה זעירים דוגמת קורקינטים, אופניים חשמליים, טוסטוסים אך גם רובוטי משלוחים ואף רחפנים. משטחים אלו מיועדים להיות מותקנים ברחובות הערים, אך גם בלובאים של בניינים עבור ציים שיתופיים פרטיים.
חברת Skylinx תאפשר לבניינים במרכזי ערים לקבל חבילות דרך האוויר ישירות אל מנחת רובוטי ואוטונומי שיוצב על גג המבנה (וגם ברחובות, תחנות מטרו ועוד) וחברת Seamless Vision מפתחת רובוטים המסוגלים לנוע באופן עצמאי בתוך ומחוץ למבנים, ולבצע משימות שונות, דוגמת משלוחים והסעת אנשים.
חניה חשמלית
טירוף המכוניות החשמליות צפוי להיכנס לישראל בשנים הקרובות, מגמה שתלך ותתעצם בעתיד. לפי תחזית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתח השוק לרכבים חשמליים צפוי לעלות ל-26% ב-2025, כך שעד שנה זו, מספר הרכבים החשמליים בישראל צפוי להגיע לכ-228 אלף ובשנת 2030 כ-84% מסך מכירות הרכבים בישראל יהיו של רכבים חשמליים.
על רקע נתונים אלו, קיימת חשיבות בהכנת תשתיות לטעינת רכבים במבני מגורים עוד בשלבי הבנייה. בחברת אלדר שיווק מעריכים כי הביקוש לעשרות אלפי עמדות טעינה יגדל משמעותית בתוך פחות מעשור. "כבר היום", טוען רוני כהן, מנכל 'אלדר שיווק', "כ-15% מהמתעניינים ברכישת דירה חדשה שואלים במעמד המכירה, אם תהיה עמדת טעינה לרכבים חשמליים בחניונים. להערכתנו יהיה מחסור לעמדות טעינה בפרויקטים החדשים למגורים".
כיום הדרישה היא שהקבלן יספק בפרויקטים חדשים למגורים כ-30 עמדות טעינה, ועד כ-50% מקומות חניה (הקצאה שמשתנה מעיר לעיר). לדברי כהן, חלק מהיזמים מעריכים כי כמות החניות החשמליות לא תספיק וכבר נערכים להגדלת האספקה של מקומות חניה לרכבים חשמליים.
חיים קראדי מנכ"ל פרשקובסקי מניבים מסביר: "העולם הולך לקראת חשמול מכוניות ובשנת 2030 הרוב המוחלט של המכוניות בכביש יהיו מכוניות חשמליות, לכן יש להיערך כבר היום לעמדות טעינה בבנייני מגורים בשכונות חדשות. נכון להיום, אנחנו חוששים שלחברת החשמל אין את היכולת לספק כמויות כאלה של חשמל, זו בעיה שיש להיערך אליה כבר מהיום ויפה שעה אחת קודם".
לדברי אודי דרזנר, בעלי חברת 'פרומוט מתקני חניה', "ההתפתחויות הטכנולוגיות המלוות את הענף אינן פוסקות לרגע. בשנה האחרונה נכנסו לשוק הישראלי מתקני חניה אוטומטיים המאפשרים טעינה חשמלית – מאפיין שיהפוך להכרחי בעשור הקרוב. כמו-כן מתקנים המשתלבים כבר בשלבי תכנון הבניין באמצעות שימוש בטכנולוגיית BIM, כך שכבר בשלב מוקדם זה, יכול האדריכל לשלב את מערכות החניה למודל תלת מימד של הבניין".
עבר מול עתיד
דוגמא טובה לאופן שבו מתקני חניה עשויים לפתור בעיות במצבים מורכבים מספק מלון 'The Jaffa' ברחוב יפת ביפו (לשעבר מלון W), שהוקם במבנה מהמאה ה-19 ששימש בעבר את בית החולים הצרפתי בעיר. במקור אמורה היתה להיבנות במקום חניה תת קרקעית קונבנציונלית עבור אורחי המלון, אלא שבחפירות הצלה שהתבצעו סמוך להקמת הפרויקט התגלתה חומת אבן עתיקה בת כ-2,500 שנה לשימור. הדבר הגביל משמעותית את שטח המרתף שניתן היה לבנות. בעקבות זאת, הוזמנה חברת פרומוט מתקני חניה למקום ובמאמץ משותף לצד מתכנני הפרויקט נמצא לבסוף פתרון: חניון אוטומטי בן 145 מקומות חניה, במרתף אשר נפחו קטן בלמעלה ממחצית לעומת שטח המרתף שנדרש עבור חניה קונבנציונלית. יש לציין כי חניון זה אף מחזיק כיום בתואר החניון האוטומטי הגדול בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו