"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חונים על בטוח

יתרונות השימוש במתקני החניה כמענה למצוקה במקומות חניה הביאו בשנים האחרונות לעלייה חדה בשימוש בהם • ראשוני המתקנים הותקנו בישראל כבר במהלך שנות ה-90, והמשתמשים בהם נהנים עד היום משימוש תקין ובטוח, וכמעט ללא תקלות כלל: "צריך יצרן עם קבלות, ותחזוקה שוטפת ורציפה של גוף מקצועי"

,עודכן
0השמעה
מתקן החניה ברחוב רוטשילד, תל אביב. 30 שנות פעילות, צילום: פרומוט מתקני חניה

בשיתוף פרומוט מתקני חניה

בעידן שבו כמעט בכל פרויקט התחדשות עירונית, כמו גם רבים ממיזמי הבנייה החדשה, נדרשים לשלב מתקני חניה, ניצבת בפני היזמים דילמה לא פשוטה: כיצד לבחור מתקן שישרת את דיירי הבניין באופן יעיל ואמין לאורך שנים ארוכות? לא מדובר כמובן בשאלה תיאורטית. העובדה כי רובנו לא זכינו לחנות על מתקן, לצד פרסומים וכתבות על עולם מתקני החניה שבהם נתקלים צרכני העיתונות הכלכלית, יוצרים רתיעה משימוש במתקנים – ממתקנים שהפסיקו לעבוד שנה או שנתיים לאחר ההתקנה (ואף כאלו שמעולם לא עבדו), ועד לספקיות מתקנים שפשטו רגל והשאירו אחריהן מרתפי חניה ריקים ללא מתקן.

מול הסיפורים הללו ניתן למצוא לא מעט דוגמאות למציאות הפוכה לחלוטין, של מתקני חניה שפועלים 20 ו-30 שנה בבטיחות מלאה וכמעט ללא תקלות. ומאחר שאין חכם כבעל ניסיון, פגשנו לשיחה כמה מבעלי הבניינים הראשונים שבהם הותקנו אותם מתקנים, על מנת שישתפו מניסיונם המוצלח.

בבניין משרדים ומסחר בלב שדרות רוטשילד התרחשה בשנת 1995 היסטוריה: הוא הפך לבניין הראשון בישראל שבו הותקן מתקן חניה חצי אוטומטי – המשנע את כלי הרכב החונים בו הן בציר אנכי והן בציר אופקי.

לדברי יעקב שלוש, בעליו של הבניין ונכדו של אחד ממייסדי תל אביב (אשר גם נקרא על שמו), מאז ההתקנה כבר חלפו 27 שנים, וידו של המתקן עוד נטויה. "אם החברה אמינה והמתקן מתוחזק באופן מקצועי ורציף – אין סיבה לדאגה", הוא משתף.

את המתקן רכש שִלוּשׁ מחברת פרומוט מתקני חניה – החברה הוותיקה בישראל בתחום, ונציגתה של ענקית מתקני החניה, חברת WÖHR הגרמנית, אשר גם מתחזקת את המתקן.

"חובה שיהיה טיפול במתקן כל הזמן על ידי חברה יציבה ומקצועית, שגם תערוך בו עבודות תחזוקה סדירות", מסביר שלוש. "בנוסף, אני מקפיד על כך שכל מי שמשתמש במתקן יעבור הדרכה בסיסית על אופן השימוש, ובודק שכלי הרכב שבו הוא משתמש מצוי במידות מתאימות".

אפי מגן, סמנכ''ל ההנדסה של פרומוט. צילום: איציק חתוכה,

כשהזול עולה ביוקר

הבניין ברוטשילד הוא אחד מתוך שורה ארוכה של בניינים במרכז תל אביב שבהם מותקנים מתקני חניה, הפועלים כיום בהצלחה למעלה מ-25 שנה. לדברי אפי מגן, סמנכ"ל ההנדסה של פרומוט, יזמי אותם הבניינים הפעילו היגיון פשוט:

"בדיוק כפי שמכונת כביסה או מדיח כלים מומלץ לרכוש מחברה העומדת בתקינה בינלאומית ולא מחברה שנולדה אתמול ושתיעלם מחר – כך גם עם מתקני חניה. אין פה חוכמות. בהקשר זה, העובדה שאנחנו חלק מקבוצת קומטל, קבוצת חברות ותיקה בתחום ההנדסה והטכנולוגיה, נותנת לנו גב כלכלי ויציבות משמעותית. לכן, בין אם אתה היזם, הקבלן המבצע או רוכש הדירה, כדאי מאוד לוודא שהחברה שהתקינה לך את המתקן היא בעלת ותק וניסיון, וכן בעלת מערך שירות שפועל 7/24. הבעיה היא שקבלנים רבים בוחרים רק לפי מה שזול, רק שאחר כך הזול הזה הופך להיות יקר מאוד".

בקומפלקס משרדים שברחוב אימבר בפתח תקווה מותקנים מזה 20 שנה קרוב ל-400 מקומות חניה על גבי מכפילים של פרומוט, רובם בחניון תת-קרקעי. לדברי דוד הרוש, מנהל חברת הניהול ניבר, כשקיבל את ניהול המתחם לידיו לפני מספר שנים סבלו המתקנים הללו מהזנחה, עד כדי כך שהיוו סכנה של ממש למשתמשים, שכן החברה שקדמה לו העבירה את הטיפול השוטף לידי חברת תחזוקה לא מקצועית.

"אחת הפעולות הראשונות שעשיתי הייתה להחזיר את פרומוט לשירות תחזוקה שוטף עבור המתקנים, והיום אני מאוד מרוצה. החבר'ה באים עם אפודים זוהרים, קסדות וציוד מגן, ועובדים מסודר. רואים את זה בשטח. אם בתקופת חברת התחזוקה הקודמת היו לי שלוש קריאות מדי ערב מצד המשתמשים בשל תקלות, הורדנו אותן עכשיו לאפס. אין לי בכלל קריאות".

החניון התת קרקעי ברחוב אימבר, פתח תקווה. 20 שנות פעילות. צילום: אייל טואג,צילום: אייל טואג

מה הטיפ שלך למי שמזמין היום מתקן?

"קודם כל, לבחור ביצרן אמין עם קבלות. חוץ מזה, אתה חייב להקפיד על טיפול רציף ושהחברה שמתחזקת תדע מה היא עושה. ברגע שאתה מטפל נכון ובזמן - אין סיבה שיהיו תקלות. לעומת זאת, מי שינסה לחסוך ולהשתמש בכל מיני חברות חלטורה, יגלה יום אחד שהמתקן מתמוטט על המשתמשים. זה קרה פה כמה פעמים וזה מאוד לא נעים. מדובר במתקן שצריך להחזיק ארבע מכוניות באוויר, משקל של 6-8 טון, למשך שעות ארוכות. לא משחקים עם מתקנים כאלה".

מהיציבות וממערך השירות האלו נהנים גם לקוחות חברת פארקומות, חברת מתקני החניה האוטומטיים המייצגת בישראל את דונג-יאנג פארק הקוריאנית, שנרכשה על ידי קבוצת קומטל לפני כחודשיים.

בשיתוף פרומוט מתקני חניה

כדאילהכיר