"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לפקק: מתווה הסיבים האופטיים לאישור הממשלה

מהירות הגלישה באינטרנט על סיב גבוהה דרמטית מזו שבתשתיות הישנות • השר כץ: "צמיחה טכנולוגית" • השר הנדל: "תשתיות תקשורת הן לא מותרות" • הדיון – מחרתיים

,עודכן
סיבים אופטיים, צילום: GettyImages

בקרוב - אינטרנט מהיר: שר האוצר ישראל כץ ושר התקשורת יועז הנדל יביאו לאישור הממשלה ביום ראשון את מתווההסיבים האופטיים, שנועד לפתוח ולהאיץ את פריסת תשתיות התקשורת של ישראל.

טכנולוגיית הסיבים האופטיים נחשבתלדור הבא של תשתיות התקשורתשתספק אינטרנט מהיר, וצפויה להביא לצמיחה כלכלית ולהתפתחות של שימושים מתקדמים על גבי הרשת. מהירות הגלישה על גבי סיבגבוהה דרמטיתממהירות גלישה בתשתיות הישנות. הרשת החדשה מאפשרת פיתוח טכנולוגי ותעסוקתי בכל מקום בארץ.

לאחר השלמת הליך החקיקה תבחר חברת בזק את אזורי הפריסה ותחויב לפרוס באזורים אלו את כל משקי הבית בתוך זמן מקסימלי של חמש שנים.

כדי להבטיח שלכל בית יגיעו תשתיות מתקדמות, לצד שמירה על התחרות בשוק, יחויבו חברות התקשורת בתשלום של 0.5% מהכנסותיהן לקרן ייעודית. כספי הקרן ישמשו לפריסה של חברות מתחרות באזורים שבהם אין מחויבות פריסה. הכסף יוקצה במכרז שחברת בזק לא תוכל להשתתף בו.

מהיר הרבה יותר. סיב אופטי // צילום: רויטרס
מהיר הרבה יותר. סיב אופטי // צילום: רויטרס


באזורים שבהם תבחר בזק לא לפרוס סיבים אופטיים, ייאסר עליה לפרוס למשך פרק זמן של חמש שנים. בנוסף, היא לא תוכל ליהנות מכספי התמריצים לפריסה באזורים אלו.

תיקון החקיקה הנדרש יובא על ידי שר האוצר לאישור הכנסת במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. ההצעה תובא במקביל להליך המכרזי של הדור החמישי.

שר האוצר ישראל כץ מסר: "אני רואה חשיבות רבה בפיתוח תשתיות רחבות בכל חלקי הארץ שיביאו להתפתחות ולצמיחה טכנולוגית ותעסוקתית".

שר התקשורת יועז הנדל אמר: "זוהי בשורה אדירה למדינת ישראל, פקק של עשור נפתח. גלישה באינטרנט ותשתיות תקשורת הן לא מותרות אלא הכרח".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר