"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכת האינטרנט המהיר: נסללה הדרך לפריסת הסיבים האופטיים

לפי המתווה של שר התקשורת הנדל, קרן מיוחדת תממן פריסת התשתית במקומות מרוחקים • ב־3 השנים הקרובות יחוברו 25 אלף משקי בית • פילבר: המתווה מיטיב יותר מהצעתי

,עודכן
סיבים אופטיים, צילום: GettyImages

באיחור של כמה שנים יקרות, מהפכת הסיבים האופטיים בדרך לשטוף את ישראל, בדגש על יישובים מרוחקים הסמוכים לגבולות.

לדברי שר התקשורת יועז הנדל, החלטתו נבעה מ"ציונות", במטרה להגדיל את האטרקטיביות של יישובים מרוחקים מהמרכז - לרבות שדרות, אילת, בית שאן, קריית שמונה ועוד. הנדל מעניק למעשה פטור לבזק והוט מפריסת סיבים בכל רחבי הארץ, על מנת להעניק תמריצים לחיבור מיידי של מספר רב ככל הניתן של בתים של אזרחי ישראל לסיבים האופטיים.

השר יועז הנדל // צילום: אורן בן חקון
השר יועז הנדל // צילום: אורן בן חקון

הסיבים האופטיים צפויים להחליף בקרוב את סיבי הנחושת, ובכך להעניק חוויית גלישה המהירה פי כמה מזו שאנו מכירים כיום. זאת, לאחר שעד עתה לא השתלם לבזק לפרוס את הסיבים האופטיים בשל הדרישה מהמדינה ל"פריסה אוניברסלית". כעת בזק משוחררת לפרוס סיבים אלו כראות עיניה. באזורים שלא כדאיים לה כלכלית, תיפרס התשתית על ידי חברות אחרות באמצעות קרן בשווי כ־100 מיליון שקלים בשנה, שתוקם במיוחד לצורך טיפול בסוגיה, ותמומן מהפרשה של מחצית האחוז מכל אחת מהמפעילות - פרטנר וסלקום.

על פי התכנון של הנדל, 25 אלף משקי בית ביישובים מרוחקים ייהנו מתשתית אינטרנט איכותית כבר ב־3 השנים הקרובות - במקום שימתינו מספר רב יותר של שנים עד לפריסת הסיבים באזורים בעלי ביקוש גבוה יותר - כפי שקרה בזמנו עם כניסת שידורי טלוויזיה בכבלים. לדברי הנדל, כבר בתום 2021 תושלם הפריסה ב־15% ממשקי הבית באזור הגבולות.

שלמה פילבר // צילום: יוסי זליגר
שלמה פילבר // צילום: יוסי זליגר

יצוין כי כבר כעת כ־60% ממשקי הבית מרושתים לסיבים אופטיים, אך כאמור החיבור בפועל טרם נעשה בשל אי־כדאיות כלכלית. במשרד התקשורת ממליצים גם לאפשר להוט לחכור את תשתיות הסיבים של המתחרות - פריבילגיה שלא תתאפשר לבזק - במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

הצרכנים הפסידו 3.5 שנים

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, המשמש עד מדינה בתיק 4000, טען אתמול כי המתווה הנוכחי "מיטיב מזה שהצעתי בסוף 2016. ו'גורמי המקצוע' התנגדו, מבקר המדינה קטל, ו'דה מרקר' חגג כשחיתות. הצרכנים הפסידו 3.5 שנים". עוד הוסיף פילבר: "אצלי המתווה היה שבזק תפרוס 76% עד סוף 2019 ותשלים ל־100% בתוך פרק זמן שיוחלט. כלומר, גם אצלי בזק היתה מממנת את הפריסה של היתרה, רק על פני תקופת זמן ארוכה יותר". דבריו עשויים לשרת דווקא את טענותיו של רה"מ בנימין נתניהו, לפיהם לא קידם דבר המנוגד לאינטרס הציבורי.





טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר