טכנאים מחו"ל סירבו להגיע, הקוטג' נעלם: מאחורי הקלעים

״חזרנו לאספקה שגרתית של הקוטג' ואנו מקווים שבשבועות הקרובים נצליח להגדיל את המלאי ואת הגיבוי, כדי לתת מענה מספק לביקושים הגבוהים", כך אמרה ל"היום" ענת גרוס שון, משנה למנכ"ל תנובה, בהתייחסות ראשונה לתקלה במפעל שגרמה למחסור חריף בקוטג' בשבועות האחרונים.

לדבריה, מדובר בתקלה במערכת הלוגיסטית של מחלבת אלון תבור, האחראית על האיסוף מקווי הייצור, השינוע למחסן והעמסת המשאיות. "ברגע שחל עיכוב באחת מהנקודות, הדבר עלול להשפיע על קצב האיסוף מקווי הייצור ולגרום לעיכובים באספקה. בניגוד לרושם שנוצר, לא היה יום אחד שבו לא סופק קוטג'. מדי יום סופקו מאות אלפי גביעי קוטג' לשוק".

מדובר בתקלה במערכת הבקרה הטכנולוגית של המחסן האוטומטי במחלבה, האחראית על הוצאת המשטחים והעברתם לשינוע. מערכת המידע היא של חברת Dematic, ותיקונה דורש הגעת טכנאים מחו"ל, שנמנעים להגיע לישראל בשל המצב הביטחוני. בעקבות התקלה, חלק מתהליך השינוע בוצע באופן ידני, מה שגרם למחסור משמעותי.

כעת ניתן למצוא קוטג' בסניפי רשתות המזון, אך עדיין בכמויות קטנות משמעותית מהרגיל. נציין כי עד לאחרונה הורגש מחסור שהוגדר על ידי הקמעונאים כחריג, כזה שלא נראה במשך שנים.

על כך אומרת גרוס שון: ״כאמור, חזרנו לספק את הביקושים שבשגרה. יחד עם זאת, לאור המחסור שהיה, הביקושים כעת גבוהים אף יותר מהביקושים הגבוהים ממילא לקוטג'. בשנים האחרונות ראינו צמיחה משמעותית בצריכת הקוטג', בין היתר בזכות טרנד החלבון והטרנד הקולינרי, שהוא גלובלי וגם בישראל. נתנו מענה לביקושים האלה, ובכל שנה ייצרנו יותר מבשנה שקדמה לה. גם במחצית הראשונה של 2026 סיפקנו 4.5% יותר קוטג' מאשר בתקופה המקבילה ב-2025.

"תנובה מעולם לא עצרה. לא בקורונה ולא במלחמות של השנים האחרונות. גם בשבועות האחרונים, שבהם הורגש המחסור, סיפקנו מדי שבוע מיליוני יחידות. המחסור פשוט פגש ביקושים גבוהים מאוד והסתערות על המוצרים שהגיעו למדפים״.

יש לציין כי לאחרונה נוצר מחסור משמעותי גם בגבינות הלבנות המפוקחות, בין היתר בעקבות המחסור בקוטג' ובשל מחסור נקודתי בחברת שטראוס.

לדברי גרוס שון, ״גם בגבינה הלבנה הצלחנו לספק בשבועות האלה את הכמויות הרגילות, אך לא את המלאים הנוספים״.

לשאלה כיצד תוקנה התקלה והאם מקרה כזה עלול לחזור בעתיד, השיבה: ״צוות ההנדסה של תנובה, יחד עם תמיכה מרחוק של הטכנאים מהחברה שייצרה וסיפקה את המערכת, יצר מספר פתרונות שאפשרו לנו לחזור בהדרגה לאספקה סדירה.

"כאמור, תנובה מעולם לא הפסיקה לייצר ולספק גם לאחר שהתקלה התרחשה. עם זאת, חשוב להבין שבתעשייה בכלל, ובתעשיית המזון בפרט, גם בתנובה - למרות מאות קווי הייצור בכל מפעליה ומערכי הלוגיסטיקה מהמתקדמים בעולם - תקלות יכולות לקרות, והן אכן קורות. אפשר להניח שגם ימשיכו לקרות. זו טבעה של התעשייה. ברוב המקרים הציבור כלל אינו מרגיש בכך, משום שהכול מטופל 'מאחורי הקלעים' במקצועיות וביעילות. חשוב לנו לתת מענה לצרכנים שלנו, חשוב לנו להדביק את הביקושים, וחשוב לנו למכור, ממש כך.

"אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, במציאות חסרת תקדים אפילו למדינה הזו, בשיאן של מלחמות ואירועים מהקשים ביותר, תנובה סיפקה בכל שנה יותר מוצרים. בשיא הלחימה, כשהישראלים היו נצורים בבתיהם, סיפקנו כמויות עצומות של מוצרים, תוך תעדוף מתמיד של מוצרים מפוקחים ומוצרי יסוד. תנובה הוכיחה ששום מצב ביטחוני לא עוצר אותה ואת עובדיה המסורים. מספיק להיזכר במלחמה האחרונה עם איראן - במבצע 'שאגת הארי' - כשמיליוני ישראלים ישבו בבתיהם וצרכו את המוצרים. האם היו חוסרים של גבינה לבנה, קוטג' או חלב? התשובה היא לא״.

לשאלה האם לא ניתן להכשיר טכנאים ישראלים לתחום זה, והאם תנובה הייתה ערוכה מספיק לתרחיש שבו ישראל הופכת למדינה שחברות זרות חוששות להגיע אליה, השיבה: ״לתנובה יש כמובן צוותים טכניים מצוינים, שמטפלים ביום-יום בתקלות ברחבי מפעלי החברה. תקלות הן חלק מכל תעשייה יצרנית מורכבת, ורובן המכריע כלל אינו מורגש על ידי הציבור בזכות אותם צוותים. צריך לזכור שהמערכות של תנובה הן מהמתקדמות בעולם ומיוצרות על ידי חברות בינלאומיות. אין בארץ יצרנים של מערכות כה גדולות ומתוחכמות, ולכן מעת לעת נדרשת הגעתם של אנשי התחזוקה מטעמן, המחזיקים בידע הייחודי הנדרש״.

גורמים במשרד האוצר אומרים כי הציבור נתקל שוב בבעיה המבנית בשוק המזון בישראל - היעדר תחרות מספקת, הנובע מריכוזיות גבוהה ומתלות במספר מצומצם של שחקנים גדולים.

לדברי גרוס שון, ״תנובה מצרה על כך שהפכה כמעט לשחקנית היחידה במוצרים המפוקחים ובמוצרי היסוד, כאשר מדי שנה היא משקיעה מאות מיליוני שקלים בתשתיות ובקווי ייצור כדי לעמוד בביקושים הגדלים. היינו שמחים לראות יותר שחקנים ויותר ייצור של חברות נוספות בחלב המפוקח, בשמנת המפוקחת, בגיל, באשל ובמוצרים דומים, ואנו מקווים שהמדינה תעודד זאת״.