לא מעט ביקורת הופנתה כלפי בנק ישראל בעקבות העלאת הריבית במשק. ח"כ ד"ר שלמה קרעי (הליכוד) קרא למהלך "צעד קל, שהציבור ישלם עליו את המחיר" - והציבור אכן ישלם מחיר: המשכנתא תתייקר, זוגות צעירים יתקשו לקחת משכנתאות חדשות ומשקי הבית יתקשו עם הקיימות.
אלא שאי-העלאת הריבית תגבה מחיר גבוה באופן משמעותי. נסביר: המהלך של בנק ישראל נועד בראש ובראשונה להילחם באינפלציה - עליית המחירים במשק שכבר הגיעה ל-3.5%, וכן בגובה מחירי הדירות, שזינקו ב-13% בשנה האחרונה.
כ-40% של משכנתא ממוצעת נמצאים במסלול ריבית צמודת מדד, שכבר עלתה לאחרונה באופן ניכר. כלומר, אם בנק ישראל לא יפעל לריסון האינפלציה, מסלול הריביות צמודות המדד ימשיך לעלות. מעבר לכך, האינפלציה הגבוהה משפיעה גם על הוצאות שכר הדירה הצמוד למדד של רבים ממשקי הבית.
סביר להניח כי יידרש זמן עד שהריבית תתחיל להשפיע על הורדת האינפלציה, וכדי באמת להילחם ביוקר המחיה, על הממשלה לסיים את התנעת הרפורמות שמגדילות את התחרות על ידי ההקלות ליבואנים.
הפחתת המחירים בעקבות העלאת הריבית היא תהליך איטי והדרגתי המבוסס על הורדת הביקוש: כשריבית במשק עולה, לציבור מתווספת אלטרנטיבה חדשה, סולידית יותר, לשימוש בכסף, כמו חיסכון. הריבית האפסית, שהונהגה בישראל בשנים האחרונות, גרמה לרבים לחפש פוטנציאל השקעה בנדל"ן, ובכך תדלקה את הביקוש בשוק זה.
סוף עידן הריבית האפסית מסמל את החזרה לנורמליות, ליציאה מן המשבר. אין עוד סיבה לעודד את הביקוש כאשר המחירים עולים בקצב גבוה. לפיכך, הצעד של בנק ישראל היה שקול ומתבקש.
ומה בנוגע למשקי הבית שיתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא מדי חודש? בנק ישראל הציג את תחזית הריבית שלו לעוד שנה מהיום, והיא אמורה לסייע למשקי הבית להיערך בהתאם להוצאה שעומדת לגדול ואולי לחשב מסלול מחדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו