הדולר ממשיך לאבד גובה: המשמעויות וההשפעה על המשק הישראלי

אתמול נרשמה היסטוריה בכלכלה הישראלית כאשר הדולר ירד מתחת לרמת 3 השקלים. גם הבוקר נמשכת מגמת ההיחלשות, כאשר המטבע האמריקני נסחר סביב 2.98 שקלים. במקביל, בבורסה המקומית נרשמת יציבות, בעוד החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק ממשיכים להצביע על עליות.

ברקע, מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול עלה ב-0.4%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. המשמעות היא כי נותר מדד גבוה נוסף לפני שהאינפלציה צפויה להתייצב סמוך למרכז יעד יציבות המחירים.

עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרמיום מקבוצת קלי, אומרת כי בשלב זה לא ניכרת השפעה דרמטית של המלחמה על המדד. עם זאת, היא מזהירה כי "המדד הגבוה צפוי לדחות את תהליך הורדת הריבית של בנק ישראל", שכן לדבריה הדבר מחזק את החשש שהאינפלציה טרם התכנסה ליעד, ולכן הבנק צפוי להעדיף זהירות ולבחון נתונים נוספים לפני שינוי במדיניות.

בין התחזקות השקל לסיכונים

פלג מוסיפה כי המלחמה מעלה את הסיכונים האינפלציוניים בישראל ובעולם, ומשפיעה גם על הגירעון הממשלתי ועל פרמיית הסיכון. להערכתה, "מדד אפריל וגם מדד מאי יהיו גבוהים אף יותר", בין היתר בשל עונתיות והחגים, אך גם משום שהם ישקפו באופן מדויק יותר את השלכות המלחמה על יוקר המחיה.

לדבריה, התמונה מושפעת ממגוון רחב של גורמים, בהם המצב הגיאופוליטי, מחירי האנרגיה, שוק המט"ח שבו השקל ירד מתחת ל-3 שקלים לראשונה מזה עשרות שנים, וכן מחירי השכירות, התיירות והטיסות. היא מציינת כי גם הזירה הצפונית מוסיפה לאי-ודאות, כאשר במקביל למגעים מדיניים מול לבנון נמשך ירי מצד חיזבאללה.

עוד היא מדגישה כי ריבוי הדיווחים הסותרים מקשה על גיבוש תחזית ברורה: "לא ברור לאיזה בליל של מידע אפשר להאמין", אמרה, והוסיפה כי "השבוע הקרוב ילמד מעט יותר על העתיד לבוא - נדע אם השקט היחסי יימשך או שנחזור ללחימה".

דרור קרני, מנכ"ל קרני פמילי אופיס, מתייחס לשבירת רף 3 השקלים לדולר ומסביר כי מעבר לנקודת ציון פסיכולוגית, מדובר באירוע מאקרו-כלכלי משמעותי. לדבריו, "הירידה החדה בערך הדולר בתוך שנה אחת משקפת שילוב בין חולשה מבנית של המטבע האמריקני לבין התחזקות משמעותית של השקל".

קרני מציין כי אחד הגורמים המרכזיים למגמה הוא צמצום בפרמיית הסיכון של ישראל, לצד התפתחויות גיאופוליטיות חיוביות יחסית, המעודדות הזרמת הון זר. "לכך יש להוסיף את העודף בחשבון השוטף ופערי הריבית שמותירים את השקל אטרקטיבי", אמר.

עם זאת, הוא מזהיר מפני השלכות שליליות על המשק: "הצרכן הישראלי נהנה מכוח קנייה גבוה, אך במקביל מגזרי הייצוא והטכנולוגיה נפגעים", שכן לדבריו התחזקות השקל שוחקת את הרווחיות. לדבריו, ייתכן כי הבנק המרכזי יידרש לפעול כדי לאזן בין בלימת יוקר המחיה לבין שמירה על התחרותיות של התעשייה המקומית.