האזהרה: ביטחונה האנרגטי של ישראל בסכנה

הגז הטבעי הפך בשנים האחרונות למשאב המרכזי במשק האנרגיה הישראלי, והוא מהווה כיום כ-70% מהדלקים המשמשים לייצור חשמל וכ-45% מצריכת האנרגיה הראשונית בשנת 2024. אולם דוח מבקר המדינה לשנת 2026 מעלה שורה של כשלים מהותיים בניהול משק הגז, ומזהיר כי בהיעדר קבלת החלטות ארוכות טווח - ביטחונה האנרגטי של ישראל עלול להיפגע באופן משמעותי.

לפי הדוח, סך עתודות הגז הטבעי המוכחות של ישראל מוערך בכ-850 עד 870 BCM, המופקות משלוש אסדות פעילות. במקביל, בשנת 2024 כמעט מחצית מכמות הגז שהופקה בישראל - כ-49% - יוצאה למצרים ולירדן. על אף היקף העתודות והיצוא, המדינה טרם עדכנה את היקף הגז המיועד לשמירה עבור המשק המקומי.

הדוח מזכיר כי ועדות צמח ואדירי, שפעלו בשנים 2013 ו-2019, קבעו כי יש לעדכן את חובת השמירה למשק המקומי אחת לחמש שנים. למרות שעתודות הגז גדלו בכ-126 BCM, ועדת דיין - הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז - בחרה שלא להמליץ על הגדלת הכמות השמורה, שנותרה ברמה של 440 BCM. המשמעות היא שכ-105 BCM של גז פנוי עשויים להיות מופנים ליצוא.

מבקר המדינה מצביע גם על כך שהתחזיות שעל בסיסן גובשה המדיניות אינן משקפות במלואן את הביקושים העתידיים. התחזיות אינן כוללות תוספת צריכה של כ-41.5 BCM, הנובעת מהקמת חוות שרתים ומהשפעות אקלימיות. לפי הדוח, משמעות הדבר היא שכמות הגז שנשמרת כיום תספיק ל-20 שנים בלבד, ולא ל-25 כפי שהוערך.

עוד מותח המבקר ביקורת על התמשכות עבודת ועדת דיין, שהוקמה בפברואר 2024 ועדיין לא גיבשה המלצות סופיות, אף שחלפו כמעט שנתיים. בתקופה זו התקבלו החלטות מהותיות בנוגע ליצוא גז, ללא מדיניות מעודכנת ומאושרת.

הדוח מדגיש גם את היעדר תוכנית האב למשק האנרגיה, אף שמאז 2012 ניתנו המלצות חוזרות לגביה. לצד זאת, ישראל עדיין אינה מחזיקה בתשתיות אחסון גז טבעי, וקיבולת האחסון שלה עומדת על אפס BCM.

המשמעות, לפי המבקר, חמורה במיוחד על רקע הכוונה להקים 13 תחנות כוח חדשות מבוססות גז עד 2040. ללא תשתיות אחסון וללא תכנון ארוך טווח, כל פגיעה באספקת הגז עלולה לשבש את ייצור החשמל ולפגוע ברציפות האספקה למשק כולו. מבקר המדינה קורא למשרד האנרגיה לגבש מדיניות ברורה כדי להבטיח את עתיד האנרגיה של ישראל.