רגע לפני פרסום התחזיות המעודכנות של בנק ישראל, מפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר תחזיות מעודכנות לכלכלה הישראלית בראי התמשכות המלחמה, יעדיה והמחירים הכלכליים שהיא גובה.
הנתון המעודכן והמשמעותי ביותר עוסק בהתכווצות הכלכלה הישראלית, שברבעון הראשון של השנה צנחה ב-9.5% במונחים שנתיים. בהתאם לתרחישים השונים הנוגעים להתפתחות המלחמה, הצמיחה צפויה לעמוד השנה בטווח של 3.3% ל-3.8%, ובשנת 2027 סביב טווחים של 5.3% ל-6.1%.
צריך לומר ביושר כי התחזית המעודכנת של הכלכלן הראשי מציבה מראה בפני הציבור, שאינה נוחה בהכרח לדרג הפוליטי. על פי התחזית, שנת 2026 הופכת כבר ברבעון הראשון שלה לשנה כלכלית אבודה. בהתחשב בנתונים שהצטברו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, עולה כי 3 השנים האחרונות היו שנים אבודות מבחינה כלכלית, בדרך לעשור אבוד.
מאפייני התקופה הזו מזכירים את התנהלות הכלכלה הישראלית במשבר הגדול שהגיע אחרי מלחמת יום הכיפורים. כשמסתכלים על ההתכווצות המחרידה של הכלכלה הישראלית ברבעון הראשון, ניתן לומר שכל עוד מגמה זו תימשך לתוך הרבעון השני, הצמיחה וההתאוששות יבואו רק בסוף 2027 וזו כבר בשורה לא פשוטה.
הכלכלן הראשי מייצר שורה של תרחישים מעודכנים על בסיס הערכות שונות הנוגעות להתפתחות המלחמה. למרות זאת, חשוב לציין כי השורה התחתונה בכלל התרחישים היא התאוששות - ללא מועד ברור נכון לעכשיו.
התחזית מגיעה ברקע אישור הכנסת בלילה האחרון (בין ראשון לשני) את תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית. במהלך ליל ההצבעה על התקציב, הצביעה מליאת הכנסת על שורת ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה ברצף, אחת אחרי השנייה.
בשלב מסוים עלו ההסתייגויות של הקואליציה, במסגרתו הועברו המילונים לחרדים - והאופוזיציה הצביעה אוטומטית בעד ההסתייגות והעברת הכספים. למעשה, רק כעבור כמה הצבעות - כשבאופוזיציה שמו לב לרוב החריג שנוצר במליאה ולכך שהם מצביעים עם הקואליציה, הבינו באופוזיציה את המבוכה, והחלו לגנות את המחטף הלילי.