"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל מזהיר: הסיכונים לפעילות הכלכלית גדלו בעקבות "שאגת הארי"

בהודעה רשמית מטעם הבנק נמתחה ביקורת כי ההחלטה להגדיל את הוצאות הביטחון ב-32 מיליארד שקלים, לצד הקצאת מיליארדים למטרות שאינן תורמות לצמיחה ארוכת טווח • הכלכלן הראשי עדכן את תחזית הצמיחה במשק כלפי מטה

,עודכן
0השמעה
נתניהו וסמוטריץ' במסיבת עיתונאים. צילום: ללא

בנק ישראל הזהיר היום (רביעי) כיהחלטת הממשלה להגדיל את הוצאות הביטחוןב-32 מיליארד שקלים מעלה את הסיכונים לפעילות הכלכלית בטווח הקצר, ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית

בהודעה רשמית מטעם הבנק נכתב "בשלב זה חשוב להימנע מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות, שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי ובפרט כאלה שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח, וכך גם מהפחתות מיסים".

בדברים ניתן לראות ביקורת מרומזת על החלטת הממשלה להקצות מיליארדים בתקציבים קואליציוניים למסגרות הלימוד החרדיות, וכן לחשש מצעדי "כלכלת בחירות" שעשוי להוביל שר האוצר סמוטריץ' בסוגיית המיסים.

הוצאות ביטחון גבוהות לצד הוצאות למטרות שאינן תורמות לצמיחה. פעילות לוחמי יהל״ם,צילום: דובר צה"ל

הצמיחה במשק צפויה להתכווץ

על פי ההודעה, הבנק מעריך את מבצע "שאגת הארי" כאירוע ביטחוני כבד משקל נוסף, שהשפעותיו ניכרות הן בחזית הצבאית והן בעורף הכלכלה הישראלית". בעקבות ההוצאות הנוספות, עדכן הכלכלן הראשי בחצי אחוז את תחזית הצמיחה במשק, ולהערכתו היא אף עלולה להיות חמורה יותר.

הבנק התייחס גם ליעד הגירעון המעודכן שאושר לשנת 2026 (5.1% תוצר) וטען כי הוא עלול להוביל לעלייה ל-70% תוצר ב-2026. ערב המלחמה עמד יחס התוצר של ישראל על 60%, נתון דומה לזה של מדינות קטנות, פתוחות ומתקדמות, שמאפשר להן מרחב פיסקלי בשעת משבר.

בחלק ההמלצות מייעץ הבנק להפחית מהתקציבים הקואליציוניים ולוותר על התוספות התקציביות שאושרו השנה, וכן להימנע מריווח מדרגות המס ומהרחבת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר