בדרך לעשור אבוד? הפסדי הענק של הכלכלה הישראלית מתחילת המלחמה

דוח בנק ישראל לשנת 2025 מתייחס להשפעות המלחמה - מלחמה שנמשכת למעלה משנתיים וחצי, ושסופה לא נראה באופק. המגמה, על פניו, מדאיגה - וניתן לראות סימנים של תחילתו של ״עשור אבוד״ לכלכלה הישראלית.

בנק ישראל מציין בדוח כי אמנם שנת 2025 הסתיימה בצמיחה גבוהה מהצמיחה בשנת 2024, אך הצמיחה הזו עדיין נמוכה מהיכולת של הכלכלה הישראלית. למעשה בנק ישראל מציין כי מאז פרצה המלחמה, איבדה הכלכלה הישראלית כ-8.6% תוצר. במונחים כספיים, מדובר ב-177 מיליארד שקל. וכאן מזהירים בבנק ישראל: צמיחה שאבדה, כבר לא תחזור.

התמתנות או מיתון?

לפי הדוח, מה שגרם יותר מכל לאובדן הצמיחה לא היה היעדר ביקוש לעובדים אלא מחסור בהיצע של עובדים. את המחסור ניתן לייחס את לכמויות חיילי המילואים שגוייסו. בסך הכל שיעור האבטלה עמד על 3%, כששיעור המשרות הפנויות עמד על 4.5%, מספר גבוה יחסית.

אחת ההתפתחויות הבולטות של 2025, היתה ההתמתנות בלחצים האינפלציוניים. האינפלציה בשנת 2025 עמדה על 2.6%, קרוב מאוד למרכז טווח יעד יציבות המחירים. זאת לאחר שבשנת 2024 עמדה האינפלציה על רמה של 3.2%, מעבר לגבול העליון של יעד יציבות המחירים. בבנק ישראל מציינים כי רק לאחר הסכם הפסקת האש בעזה ועם התמתנות הציפיות האינפלציוניות, הפחיתה הוועדה המוניטרית את הריבית ל-4.25% ובינואר 2026, הפחיתה אותה שוב לרמה של 4%.

הגורם המרכזי שתרם לירידה בסביבת האינפלציה היה ייסוף השקל מול הדולר. השקל התחזק גם בשל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, שנבעה מהשיפור הביטחוני וצעדי ריסון פיסקלי, וגם בשל היחלשות הדולר ברחבי העולם.

בצד הפיסקלי של הדברים, התמונה מורכבת יותר. הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם ל-4.9% - ירידה משמעותית בהשוואה לגירעון בשנת 2024, שהושגה הודות להעלאת מיסים גבוהה ומפתיעה. אלא מאי, החוב ממשיך לטפס. יחס החוב-תוצר עלה מ-67% תוצר ל-68.5% תוצר. העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה מאז אוקטובר 2023, מוערכת בכ-350 מיליארד שקל עד סוף 2026, מתוכם כ-116 מיליארד הוצאו ב-2025 בלבד. כמחצית מעלויות אלו מומנו באמצעות גיוס חוב.

פרק ייחודי בדוח עוסק בבינה מלאכותית כמנוע צמיחה עתידי. בנק ישראל מזהיר שאם ישראל לא תגבש מדיניות לאומית בתחום, היא עלולה לפספס רכבת שכבר יצאה מהתחנה.

החדשות הטובות בדוח בנק ישראל, הן כי ישראל מדורגת במקום גבוה בהשוואה בינלאומית במספר חברות ה-AI החדשות שהוקמו ובאיכות המחקר. מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות רבות פועלים כאן ותורמים ליזמות ולתשתיות. בסוף 2025 הוקם המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, ובפברואר 2026 אישרה הממשלה החלטה להקמת חוות שרתים כתשתית לאומית. צעד מבורך, אם כי מאוחר.

שאלת ההגירה: האם הישראלים באמת עוזבים?

אחת התיבות הרגישות בדוח, עוסקת במאזן ההגירה. הנתונים מראים שבשנים 2024–2025 הפך מאזן ההגירה הבינלאומי לשלילי, ועמד בממוצע על כ-20 אלף בני אדם בשנה לעומת הגירה חיובית של כ-20 אלף בשנים שלפני הקורונה - פער של 40 אלף נפש לשנה.

בנק ישראל מסייג את הדברים ואומר כי חלק ניכר מהעוזבים הם עולים שהגיעו לישראל כמקלט זמני בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ועזבו לאחר סיום חשיפתם הישירה לאיום. בניכוי קבוצה זו, הפער מצטמצם לכ-20 אלף נפש לשנה - נתון מדאיג כשלעצמו, גם אם קצת פחות.