הדולר בדרך לקידומת 2? בנק ישראל יצטרך להתערב

הדולר ירד בשבוע שעבר לשפל של יותר מ־30 שנה, אירוע בעל משמעות היסטורית לכלכלה הישראלית. ביום חמישי נסחר המטבע האמריקני סביב 3.06 שקלים, רמה שלא נראתה מאז ספטמבר 1995. ביום שישי נרשם תיקון קל של 0.35% והמסחר ננעל על 3.091 שקלים, אך המגמה הכללית נותרה ברורה: השקל מתחזק בעקביות.

מאחורי המהלך עומדים כמה גורמים מרכזיים: בראש ובראשונה, ירידה מתמשכת בפרמיית הסיכון של ישראל. חרף הטלטלה הביטחונית של 7 באוקטובר, בחודשים האחרונים חלה התייצבות יחסית במצבה הגיאו־אסטרטגי של המדינה והשווקים מתמחרים זאת בירידת פרמיית הסיכון, מה שתומך בשקל חזק יותר.

במקביל, התפתחויות בזירה הבינלאומית תרמו גם הן למגמה. לפני כשבועיים טלטלה חברת אנת'רופיק את שוקי ההון כשהציגה מודל בינה מלאכותית מתקדם המאפשר כתיבת קוד במהירות וביעילות גבוהות. המשקיעים פירשו זאת כאיום פוטנציאלי על מודלים עסקיים של ענקיות התוכנה, וגל מכירות שטף את מניות הטכנולוגיה בוול־סטריט. אלא שלאחר בחינה מחודשת, הגיעו אנליסטים למסקנה כי הירידות יצרו תמחור אטרקטיבי יותר, והשווקים שבו לעלות.

הקשר לשער הדולר־שקל אינו מקרי. הקורלציה בין שוקי המניות בארה"ב לבין שער החליפין גבוהה במיוחד: כאשר המדדים בניו יורק עולים, הגופים המוסדיים בישראל נדרשים לבצע התאמות גידור, למכור דולרים ולהקטין חשיפה למט"ח - מה שמפעיל לחץ נוסף כלפי מטה על הדולר.

ואכן, המוסדיים הפכו לשחקן המפתח בגל הנוכחי. עליית שווי הנכסים בחו"ל חייבה אותם לעדכן מדיניות גידור ולהמיר מט"ח לשקלים בהיקפים משמעותיים. לכך מתווספות עסקאות אקזיט והשקעות גדולות במשק, ובראשן עסקת Wiz שאושרה לאחרונה. עסקאות מסוג זה מייצרות ציפייה להמרות דולרים רחבות לשקלים, כולל רכיב מיסוי משמעותי המוערך בכ־10 מיליארד שקלים, ומגבירות את הלחץ על השער.

השאלה המתבקשת היא אם הדולר עשוי לרדת מתחת לרף הפסיכולוגי של שלושה שקלים ואם בנק ישראל יתערב. לפי גורמים כלכליים בכירים, בבנק ישראל בוחנים שלושה תנאים לפני התערבות בשוק המט"ח: קיומו של כשל שוק, סכנה לדפלציה והיקף יתרות המט"ח.

נכון לעכשיו, לא מתקיים כשל שוק, יש קונים לדולרים, גם אם במחירים נמוכים יותר. גם סכנת דפלציה אינה נראית מיידית. יתרות המט"ח של ישראל עומדות על כ־233 מיליארד דולר, קרוב ל־%40 מהתוצר - רמה שבבנק ישראל רואים בה נוחה ואינה מחייבת רכישות חריגות.

במקביל, עיני השוק נשואות למדד המחירים לצרכן ולהחלטת הריבית הקרובה. תחזיות מצביעות על אינפלציה מתונה, סביב %1.7 בשנה הקרובה. אם כך יהיה, בנק ישראל עשוי להותיר את הריבית ללא שינוי. עם זאת, קיימת הערכה כי הפחתת ריבית נוספת עשויה לשמש כלי עקיף לבלימת התחזקות השקל, מבלי להתערב ישירות במסחר במט"ח.

בינתיים, המגמה ברורה: שילוב של יציבות ביטחונית יחסית, ראלי בשווקים הגלובליים ופעילות אגרסיבית של המוסדיים מציב את הדולר בשפל היסטורי. השאלה שנותרה פתוחה היא לא אם נראה את הספרה 2 בתחילת השער - אלא מתי.