"אין צורך בהפחתת ריבית – חשוב לשמור על היציבות הפיננסית"

חצי שנה עברה מאז הטבח הנורא בתולדות ישראל - ועדיין לא ברור מתי תסתיים המלחמה. המצב הביטחוני משפיע ישירות גם על המצב הכלכלי, ואם עד לא מזמן סברו מרבית הכלכלנים כי בשלו התנאים להורדה נוספת של ריבית בנק ישראל, כיום, כאשר גוברת הדריכות מהתקיפה האיראנית, הדברים נראים אחרת. לקראת החלטת הריבית הצפויה של בנק ישראל מחר (שני) בשעה 16:00 פנינו לאחד מבכירי כלכלני המאקרו בישראל, פרופ' ליאו ליידרמן כדי לקבל תמונה מאקרו כלכלית ערב ההודעה.

ליידרמן משמש כיום כ היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ובעבר היה מועמד מוביל לתפקיד נגיד בנק ישראל.

מה ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות שהכי הפתיעו אותך עד כה?

"בחצי הכוס המלאה - בולטת ההתאוששות המהירה יחסית בהוצאות לצריכה פרטית בהשוואה לירידה החדה בשבועות הראשונים של המלחמה, זאת על סמך הביטוי של הוצאות אלה בעסקות כרטיסי אשראי. מובן שחלק מהגידול בהוצאות, מרמות השפל של הרבעון האחרון של 2023, משקף את מיעוט הנסיעות לחו"ל של ישראלים יחסית לשנים קודמות. גם הנתונים האחרונים של המדד המשולב של בנק ישראל מאותתים על צמיחה מהירה יחסית של המשק ברבעון הראשון השנה".

האם אתה סבור שמעתה ואילך ההתאוששות המשקית תימשך?

"אנחנו משק במלחמה, הפועל תחת אי־ודאות גדולה, ואני לא ממליץ להסיק מסקנות ממה שקרה ברבעון הראשון לגבי ההמשך. חשוב להדגיש כי מדובר בהתאוששות יחסית למצב העגום של שלושת החודשים האחרונים של 2023. המבחן העיקרי יהיה בהמשך השנה, ורבות יהיה תלוי בהתפתחויות בזירה הצבאית והביטחונית. ההתאוששות בענפי הבנייה וההייטק עדיין רחוקה".

ומה חצי הכוס הריקה בהסתכלות שלך על חצי השנה של מלחמה?

"אנחנו עמוק במלחמה, ומקבלי ההחלטות בממשלה טרם גיבשו אסטרטגיה כלכלית־חברתית כוללת להתמודדות עם המלחמה ולהכנת המשק לשיקום ולהתאוששות ביום שאחרי. הרי ישראל של אחרי 7 באוקטובר תצטרך להתמודד עם גידול משמעותי מאוד בהוצאות הביטחון, בו בזמן שגם נושאים אחרים (כגון השקעות בחינוך ובתשתיות) ידרשו משאבים רבים.

"במקביל, צורכי המשק מחייבים שינוי מהותי בהרכב הוצאות הממשלה תוך הדגשת אותם סעיפים שיתרמו לצמיחה ולשיקום. את הגידול הנדרש בהוצאות הביטחון, ואת קביעת דרכי המימון של אלה, רצוי לתכנן במסגרת רב־שנתית שמאזנת בין צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות לבין יעדי מדיניות אחרים המופיעים במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי".

חרף הדאגה שלך מהיעדר אסטרטגיית מדיניות רב־שנתית, נראה כי שוק ההון מפגין חוסן יחסי.

"נכון ששוק ההון שלנו יציב, יחסית לזעזוע של המלחמה המפתיעה, אולם גם כאן חשוב להיות זהירים. מדאיגה מאוד העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בשוקי החוב הבינלאומיים. כיום, אג"ח בדולרים של ישראל נסחרות בתשואות גבוהות מאוד יחסית לדירוג הרשמי שלנו, או במילים אחרות - דירוג האשראי של ישראל ירד בפועל בשוק הבינלאומי בכמה רמות והדבר יעיב על תשלומי הריבית של הממשלה בהמשך. משיחות עם משקיעים גלובליים ברור שהם מודאגים מהיעדר אסטרטגיה רב־שנתית כלכלית אמינה לשנים הבאות".

לסיום, מה דעתך על החלטת ריבית בנק ישראל מחר?

"לאור סיכוני האינפלציה, שהתעוררו לאחרונה לגבי מדדי המחירים הצפויים, ולאור החרפת הסיכונים הביטחוניים, טוב יעשה בנק ישראל, לעניות דעתי, אם ישאיר את הריבית ללא שינוי".