הדיבידנד בתל אביב - כל מה שחשוב לדעת

מדובר בחברות שהניבו תשואה עודפת משמעותית לעומת השוק: תשואת המניות בחברות הללו עמדה בעשור האחרון בממוצע על 350%, לעומת 56% בלבד במדד ת"א 125 באותה התקופה. ב־75% מהחברות התשואה היא תלת־ספרתית, ורק שבע מניות (11% מהחברות ברשימה) הניבו תשואה נמוכה מזו של מדד ת"א 125.

הסבר אפשרי לתשואות העודפות הוא ששמירה על חלוקת דיבידנד באופן רציף לאורך שנים מהווה איתות חיובי בנוגע לחוסנה של החברה. כשחברה מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווח לבעלי המניות כדיבידנד, ולשמור את היתרה בחברה לשימושה.

דיבידנד מחולק בדרך כלל מרווחים שנצברו בחברה כעודפים ראויים לחלוקה, אך לעיתים אפשר לחלק דיבידנד גם מקרנות הון (פרמיה על מניות וכדומה). הדיבידנד משולם בדרך כלל במזומן, אך ניתן גם לחלק "דיבידנד בעין", שמשמעותו חלוקה של נכס כגון מניות.

חלוקת הדיבידנד נעשית לרוב פעם או פעמיים בשנה, לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברה. הסכום שמחולק כדיבידנד נקבע בידי דירקטוריון החברה.

החלוקה כוללת כמה מועדים: יום ההכרזה - היום שבו החברה מודיעה על ההחלטה לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה; "יום הקום" או היום הקובע - היום שבו המחזיקים במניות יהיו זכאים לדיבידנד; ו"יום האקס" - שחל לאחר "יום הקום", ובו סכום הדיבידנד מנוכה מיתרת הרווחים ומחיר המניה יורד בהתאם.

יחיד תושב ישראל חייב במס על דיבידנד בשיעור של 25%, למעט מקרים שבהם הוא בעל מניות מהותי בחברה (מחזיק ביותר מ־10% ממניותיה) - אז הוא חייב במס בשיעור של 30%.

לשם השוואה יחיד המקבל תשלום ריבית על אגרת חוב שאינה צמודה למדד חייב במס בשיעור של 15%.

החלוקה של תיק ההשקעות המשפחתי בין הרכיבים כגון מניות לסוגיהן אגרות חוב ועוד היא החלטה אישית שהסתייעות בבחירתם באנשי מקצוע יכולה לסייע.

אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ השקעות ולייעוץ מס אישי