לא מרוצים מהמצב הכלכלי ונגד הכספים הקואליציוניים: עמדות הציבור נחשפות

הציבור מביע חוסר שביעות רצון מתפקוד הממשלה בשירותי רווחה לפרט, ביטחון אישי, חינוך ומתן מענה וסיוע לאוכלוסיות ולעסקים שנפגעו במלחמה.

מחצית מהציבור אינו מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה, ורוב הציבור (כשני שלישים) סבור שיש לבטל לגמרי את הכספים הקואליציוניים או לקצץ בהם.

כך עולה מהסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על עמדות כלכליות בציבור שנערך על ידי פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר; הכלכלנית דפנה אבירם־ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון; והחוקר רועי קנת־פורטל. הסקר, שהגיע לידי "ישראל היום", יוצג בכנס בנוגע לסדרי עדיפויות בתקציב שעורך המכון ביחד עם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) היום. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1,000 איש.

הציון הממוצע שהציבור נותן לממשלה ברוב התחומים הוא מתחת ל־3 מתוך 5. את הציון הנמוך ביותר (2.5) קיבלה הממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות שנפגעו מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה. נראה שמיותר להסביר לקוראים את הקשר שבין תפקוד הממשלה (או חוסר התפקוד) בשבועות שלאחר אירועי 7 באוקטובר לבין ציונים נמוכים אלו.

נגד משרדים "מיותרים"

כיצד על הממשלה לממן את הגידול הצפוי בתקציב המדינה לשנת 2024 עקב עלויות המלחמה? 69% סבורים כי יש לקצץ את תקציבי ההסכמים הקואליציוניים ולסגור משרדים "מיותרים". 64% סבורים כי יש לבטל את תקציבי הכספים הקואליציוניים או להקטינם.

לדברי פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, "רוב הציבור, כשני שלישים, סבור שיש לבטל לגמרי או לקצץ בכספים הקואליציוניים, ושיעור דומה מצביע על קיצוץ הכספים הקואליציוניים ועל סגירת משרדים 'מיותרים' כאחד המקורות למימון צורכי המלחמה".

לדבריה, "החלטת הממשלה לביטול מקסימלי של המושג 'כספים קואליציוניים' החל מתקציב 2025 לא נועדה לבטל את הקצאת הכספים המגזריים שאינם עומדים באמת מידה מקצועית, אלא לטשטש את העובדה שהם לא עברו בקרה מקצועית. מובן ש'הלבנת' הכספים הקואליציוניים והכנסתם לבסיס התקציב הן חמורות במיוחד, שכן היא הופכת הקצאות סקטוריאליות ושאין להן הצדקה מקצועית לפרמננטיות".

בתשובה לשאלה "באיזו מידה אתה מרוצה מהמצב הכלכלי במדינה?" - השיבו מחצית מהמשיבים (50%) כי אינם מרוצים, מהם 21% שאינם מרוצים כלל.

דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הציבור (81%) סבור שיש להגדיל את השירותים האזרחיים שהמדינה מעניקה לאזרחיה, אולם כמחציתם לא מוכנים לשלם עבור הגדלה זו יותר מיסים, ורק 31% מוכנים".