המלחמה על הכיס: עשרות מפעלים בסכנת סגירה

עשרות מפעלים בקווי הגבול הצפוני והדרומי נמצאים בסכנת סגירה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בחודש וחצי האחרונים מפעלים רבים מתמודדים עם מחסור חריף בעובדים או היעדר הזמנות, והדבר נותן את אותותיו.

אף שכל העסקים הנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול (כולל אשקלון) זכאים למתן פיצויים בגין 100% מההפסד שנגרם להם, ניכר כי המדינה צריכה לעשות מעבר לכך כדי לדאוג להישרדות התעשייה המקומית, ולא פחות חשוב - לצמיחתה העתידית. מיותר לציין כי שגשוג התעשייה חיוני לצמיחת המשק מכל הסיבות הנכונות: החל ממקומות עבודה שהיא מייצרת ועד לתרומתה ליצוא, לקופת המדינה דרך תשלומי המסים ועוד.

חלק מהמפעלים באזורי הלחימה איבדו לקוחות מחו"ל (כאלה שלא רוצים להסתכן עם ישראל), חלק לא מצליחים להחזיר את העובדים לאחר שאלה פונו לבתי מלון ומקבלים שכר, וחלק דורשים להביא עובדים זרים במקום העובדים הפלשתינים שכנראה לא יחזרו לישראל בקרוב. חלק פשוט שוברים את הראש איך להתמודד עם השקעה חדשה שתכננו לבצע כשהמפעל עובד רק בתפוקה חלקית.

ויש גם מפעלים שבעליהם עדיין מתמודדים עם הטראומה הנוראית של 7 באוקטובר, ושהכירו באופן אישי את האנשים שנחטפו או נרצחו בשבת הארורה. הם לא פנויים רגשית ופיזית להתרוצץ בין מס רכוש לביטוח הלאומי ולשירות התעסוקה.

לנוכח המצב המתואר, גוברת החשיבות של תמיכה עוטפת מצד המדינה בעסקים האלה. עם זאת, דווקא בתקופה הנוכחית תקציב משרד הכלכלה קוצץ בחצי מיליארד שקלים במסגרת התאמות התקציב לשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במחאה על הצעד, שר הכלכלה ניר ברקת אף הצביע נגד התקציב.

להסיט תקציבים

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, יוצא בביקורת חריפה נגד אנשי האוצר ואומר ל"ישראל היום" כי "גם קונספציות כלכליות קרסו במלחמה הזו. אגף התקציבים באוצר ממשיך לטעות ובגדול בניהול המערכה הכלכלית. במקום לעודד השקעות בתעשייה ובעסקים, להאיץ את הכלכלה ולתמוך בפעילות העסקית שתיצור הכנסות, תגדיל את התוצר ותייצר מקומות עבודה, הם מקצצים בתחומים האלה מאות מיליונים".

נציין כי משרד הכלכלה הוא לא המשרד היחיד שספג קיצוץ בשארית התקציב של שנת 2023, והמטרה היא כמובן ברורה ומובנת - להסיט תקציבים למלחמה. ואולם, עוגני הכספים הקואליציוניים המגזריים נותרו כמעט ללא שינוי במשרדים למשימות לאומיות, מורשת, זהות יהודית, שירותי דת וחינוך (חרדי בעיקר). ההסבר שניתן על ידי האוצר לבכירי משרד הכלכלה היה כי המשרד לא יצליח להוציא סך של חצי מיליארד שקלים עד סוף השנה, אך במשרד הכלכלה אומרים כי רק היקף הבקשות המאושרות למענקי ההשקעות בתעשייה עומד על יותר מחצי מיליארד שקלים.