"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

השר ברקת מקדם: 160 אלף עובדים מהודו במקום הפועלים הפלשתינים

עקב המחסור החמור בעובדים שנוצר מאז החלה המלחמה, שר הכלכלה בדרך להביא לאישור הממשלה הבאת מספר חסר תקדים של עובדים מהודו שימלאו את החלל החסר שנוצר, בין היתר, בענף הבנייה, המסעדנות ורבים נוספים בשל האיסור על הכנסת פועלים פלשתינים • ברקת: "הפרדיגמה ששלטה פה לפני 7 באוקטובר השתנתה"

,עודכן
0השמעה

הפגנה בעד ישראל בניו דלהי, בירת הודו

בעקבות המחסור החמור בעובדים שנוצר עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מקדם שר הכלכלה ניר ברקת הבאת 160 אלף עובדים זרים מהודו בדחיפות האפשרית. מסתמן כי המהלך יובא לאישור הממשלה בימים הקרובים. המחסור בעובדים נוצר כתוצאה מהפסקת העסקתם של העובדים הפלשתינים בישראל והוא משפיע על ענפים רבים במשק.

לפי הערכות, לענף הבנייה לבדו חסרים כיום כ-80 אלף עובדים, לענף החקלאות כ-15 אלף עובדים, לתעשייה כ-22 אלף, לענף המסעדנות כ-24 אלף עובדים, ועוד. המחסור החמור בעובדים גרם להשבתה כמעט מוחלטת של ענף הבנייה, ובענף המסעדנות מספרים כי עקב המצב עלות העסקת שוטף כלים כבר הגיעה לכ-20 אלף שקל ברוטו.

ברקת, שביקר בהודו לפני חודשים אחדים, כבר התחיל להתניע את המהלך מול שר הכלכלה ההודי. בסביבתו ציינו: "אנחנו מבינים שהפרדיגמה השתנתה. עובדים מעזה יותר לא יהיו בישראל, אפילו לא אחד. אנחנו גם מבינים שאת העובדים מיו"ש יהיה קשה מאוד להכניס. הפרדיגמה ששלטה פה לפני 7 באוקטובר השתנתה, ולכן אמנם מדובר כביכול במשהו זמני, אבל זה משהו שיכול להיות גם די קבוע".

שר הכלכלה ניר ברקת עם שר הכלכלה ההודי בביקורו של ברקת בהודו בחודש אפריל האחרון,צילום: דוברות שר הכלכלה

ברקת פנה אמש לשר הפנים משה ארבל ולשר העבודה יואב בן צור בבקשה להגדיל את מכסת העובדים הזרים: "לאור מצב החירום המלחמתי והמחסור החמור והחריף ביותר בידיים עובדות במשק, ולאור האתגרים והירידה במספר העובדים הפלשתינים, אנו נדרשים להגדיל בדחיפות את מכסת העובדים הזרים בישראל. בהתאם להנחייתי נאספו הדרישות של הענפים העיקריים במשק עם צרכים של כ-160 אלף עובדים זרים. אבקשכם לקדם טיפול והסדרת הנושא במסגרת הצעת מחליטים שתובא לאישור הממשלה, וזאת במקביל לטיפול בפתיחת הערוצים הבינלאומיים להבאת עובדים זרים".

השר ברקת הוסיף: "האישור נחוץ בדחיפות לכלכלת ישראל לטובת השמירה על רציפות תפקודית של המשק וליכולת להניע את השיקום והחילוץ של הכלכלה מייד בתום תקופת המלחמה".

הודו נחשבת למדינה פרו-ישראלית, והממשלה ההודית תתחייב להחזרת העובדים הביתה בתום העסקתם. הודו היא המדינה הגדולה בעולם במספר האזרחים - 1.4 מיליארד תושבים - והיא בדרך להפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר