"אין מענה לעסקים במתווה הפיצויים שהוצג - המשק לא יתאושש ככה"

לא מרוצים: מתווה הסיוע להתמודדות עם נזקי מלחמת חרבות ברזל עורר שלל ביקורות חריפות מצד ארגוני העצמאים והעסקים.

לדעת רבים, המתווה לא מהווה פתרון מספק, ולא מעט עסקים עלולים להיקלע למצוקה כלכלית ככל שהמלחמה תתארך. הנחת הבסיס של האוצר, שרוב המשק עובד וצריך רק מעט לסייע לו, נתקלה במציאות שונה, והעסקים דורשים לערוך בו שיפורים ושינויים. נציין כי בדיוק לצורך כך תדון ועדת הכספים במתווה מחר, והדבר החשוב הוא שהאוצר הניע את התהליך.

"הבטיחו יד נדיבה וחיבוק וקיבלנו יד קמוצה וכתף קרה", מלין בשיחה עם "ישראל היום" עו"ד רועי כהן, נציג העצמאים ונשיא להב (לשכת העצמאים בישראל). לדבריו, במקרים קיצוניים של ירידה במחזור העסקי, של 60% ויותר, המענק שיקבלו העצמאים מהמדינה בקושי יצליח לכסות את ההוצאות הקבועות.

"עסק עם הכנסה של עשרת אלפים שקלים אחרי ניכוי הוצאות שירד ב־60% במחזור, יקבל 2,120 שקלים פיצויים. כלומר, תישאר לו הכנסה של 4,000 שקלים ויש לו הוצאות קבועות של 3,000 שקלים. זה אומר שהוא צריך להסתדר עם 3,120 שקלים לחודש. פשוט לעג לרש. בקורונה נתנו גם הוצאות קבועות וגם דמי קיום", אומר כהן.

הצעות לשיפור

בתוך כך, ביום שישי בבוקר פנה יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לערוך שינויים במתווה. "לצערי, המתווה שהציג המשרד נותן מענה חלקי בלבד ואינו עונה על צורכי המשק כלל ועיקר. לכן, בשיתוף עם ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת כספים, ועם עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון לה"ב, גיבשנו 8 נקודות לשיפור המתווה".

בין הצעדים שהציע לפיד בשיתוף עם ח"כ בליאק ועו"ד רועי כהן, ניתן לציין את הגדלת תקרת מענק המשכיות עסקית מ־300,000 ל־500,000 שקלים, הגדלת שיעור ההשתתפות המקסימלית בהוצאות הקבועות מ־18% ל־35% וכן הגדלת שיעור ההשתתפות בשכר עובדים במודל הוצאות קבועות מ־60% ל־75%.

עוד מוצע להגדיל את המקדם הדיפרנציאלי לעסקים שנפגעו בשיעור שעולה על 60% מהמחזור - בכ־15%, להגדיל את טבעת ההחזר המלא מ־7-0 ק"מ ל־22-0 ק"מ, כך שגם אופקים, נתיבות ועוד יישובים באזור יקבלו מענה מלא.

לבסוף מבקש לפיד להעניק מענק סיוע מיוחד לעצמאים משרתי המילואים וכן דמי קיום לעצמאים, בהתאם לרמת הפגיעה כפי שהיה בקורונה לצד קבלת מענק הוצאות קבועות בין 3,000 שקלים ועד 6,000 שקלים בהתאם לגובה המחזור.

יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר לנו כי "בהחלט יש צורך לטייב את מתווה המענקים על מנת לאפשר לעסקים להישאר בחיים כמנועי צמיחה שיחזירו את המשק לפעילות בסיום המלחמה. זו צריכה להיות תכלית מתווה הסיוע".

גם בלשכת רואי החשבון הביעו ביקורת חריפה על מתווה הפיצויים המוצע ואמרו בתגובה כי "המתווה רע, לא נותן מענה בכלל לצורכי העסקים ולא יאפשר למשק להתאושש".

"לעג לרש"

הלשכה אף הודיעה שהיא אינה מקבלת כלל את המתווה ושבכוונתה להילחם על שינויים מהותיים בו בדיוני ועדת הכספים האמורה לאשרו. בלשכת רואי חשבון מציינים כי היא אינה רואה במתווה המוצע בשורה לעסקים במשק בכלל ולעסקים הקטנים בפרט, שלגביהם עוד אפילו לא פורסם גובה הפיצוי.

לדברי רו"ח אבי נוימן, סגן נשיא ויו"ר משותף בוועדת המסים: "הפיצוי המוצע הינו לעג לרש וכלל לא יעזור לעסקים המדממים לעמוד אפילו על הרגליים". עוד ציין נוימן ש"המתווה מורכב מאוד להבנה, ואני צופה קשיי יישום ופרשנויות בעת חישוב המענק המגיע לעסק בדיוק כמו שקרה בקורונה, ואנו עדיין לא יצאנו מהאירוע שלה".

לדברי רו"ח ג'ק בלנגה, סגן הנשיא ויו"ר משותף בוועדת המסים: "לאחר שלמדנו את כל פרטי הצעת האוצר יש לנו השגות רבות ואנו לא מוכנים לקבל את המתווה בשום אופן. המתווה לא רק שלא מכסה המון עסקים וחברות שלא יקבלו את הפיצוי ההולם - הוא גם חלקי ומלא פרצות".

אחת הטענות שמעלים בלשכת רו"ח על המתווה היא לגבי בסיס ההשוואה. "הצעת האוצר להשוות כבסיס לבחינת שיעור הירידה את אוקטובר 2022 לא מקובלת. בשנה שעברה חגי תשרי כולם היו באוקטובר, ולכן תחשיב בהשוואה לאוקטובר 2022 לא ישקף את הירידה של העסקים כתוצאה מהמלחמה והם לא יקבלו שום פיצוי, ובאוצר יודעים את זה".

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, הביע את אכזבתו הקשה וכעסו על מתווה הפיצוי המוצע, שאינו מהווה בשורה ובטח לא מעוף וחזון שמראה לעסקים את האור בקצה המנהרה, "בייחוד כשאנו באי ודאות לגבי תקופת הלחימה".

שרייבר ציין כי "כלקח מהקורונה הצענו מתווה נוח, כדי שרואי החשבון המייצגים יוכלו לטפל בעסקים בכל הגדלים ביעילות ולהעמיד את המשק על רגליו במהירות, אולם באוצר סירבו להתייחס להצעותינו וזלזלו בניסיונות שלנו לקחת חלק בדיונים".

יורם מועלמי, "יו"ר מפלגת העצמאים החדשים: ציבור העצמאים שהמפלגה מייצגת שהם כ 500,000 עוסקים פטורים ומורשים של עובד אחד בלבד רובם בעלי משפחות שהעסק הוא מקור הפרנסה היחיד שלהם , עומדים לקבל מהמדינה פיצוי ממוצע בסך 2,650 שקלים על הכנסה ממוצעת בסך 10 אלף שקל שאפילו לא מתקרב לדמי קיום מינימליים לכלכלת המשפחה. תשלום חשבונות ונמצא מתחת לשכר המינימום ועמוק מתחת לשכר הממוצע במשק. כאשר בין העצמאים הקטנים יש עשרות אלפי עצמאיות יחידניות חד הוריות שזה מקור ההכנסה היחיד שלהם.
על המדינה לשפוך כספים בנדיבות כדי להניע חזרה את גלגלי המשק, כאשר המדינה תהנה מכספי המיסים בגין הצריכה המחודשת. זה לא הזמן של המדינה לקפוץ את היד אלא להגדיל את הגירעון ולשחרר מיליארדים באמצעות הרחבת הגירעון, ובנוסף להימנע מבירוקרטיה מיותרת ולא לחזור על הטעות שעשתה בקורונה של קביעת תנאים בתשלום הפיצוי בירידת מחזורים כיוון שרוב העצמאים הקטנים חוו ירידה של כמעט 100% בפעילות העסקית , ועל זה יעידו 400 אלף אנשי המילואים שהתגייסו למלחמה ומערכת החינוך המושבתת שהשאירה את ההורים בבית עם הילדים דהיינו השבתה מלאה של המשק".

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות מסר בתגובה למתווה: "הממשלה מדרדרת אותנו לתהום. דרושה בדחיפת תכנית אחרת לגמרי שלא תתעלם ממאות אלפי עצמאים ופרילנסרים. נראה שהממשלה לא מבינה את גודל האירוע הכלכלי, וכפי שהפקירה אלפים לדמם, כך מפקירה המדינה את העצמאים והפרילנסרים לקריסה כלכלית מלאה.
אנו כאן בכדי לומר לממשלה לשבת איתנו מיידית, עם נציגי העצמאי הקטן שיושב בעסק מול קופה ריקה ויודע שאין לו על מי לסמוך".
משרד האוצר מתעלם ממאות אלפי פרילנסרים שהמחזור שלהם קטן מ- 3000 אלף שקלים והם אינם מעסיקים עובדים ואף אינם מקבלים דמי קיום.
התכנית שהוצגה גוררת מאות אלפי משפחות שרבים מהם כבר איבדו את היקר להם מכל - התמוטטות שלא תהיה ממנה דרך חזרה".