הכיס נקרע: הפער בין מחיר ליטר חלב רגיל לצרכן בישראל למחיר הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 77%, מדובר ב־1.81 דולר, כלומר כ־6.2 שקלים כולל מע"מ לעומת מחיר ממוצע של כ־1.02 דולר, כלומר 3.5 שקלים ביוני 2022.
בנוסף, ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל הוא הגבוה היותר בעולם ועומד על 12,000 ק"ג, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא ענף החלב בישראל.
המדינה מתכננת את ענף החלב בישראל לאורך כל שרשרת הייצור עוד מטרם קום המדינה. תכנון ענף החלב מיושם באמצעות פיקוח המדינה על כמויות ייצור החלב בהתאם למכסות המוקצות ליצרנים, על המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים לליטר חלב, קרי מחיר המטרה, על היקף היבוא של מוצרי החלב ועל המחיר לצרכן של מוצרי החלב המפוקחים.
הביקורת בנושא העלתה כי מחיר החלב הגולמי בישראל הנאמד בכ־62.04 יורו למאה ק"ג חלב, כ־219 שקלים, גבוה בשיעור של כ־24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי הנאמד בכ־50.17 יורו למאה ק"ג חלב, כלומר כ־177 שקלים.
בגלל עלויות המזון
מהנתונים בדו"ח עולה כי כי בשנת 2022 במדינות רבות באיחוד האירופי מחיר החלב הגולמי נמוך יותר ממחירו במדינת ישראל. בין המדינות הללו נמנות פורטוגל, שם המחיר הזול ביותר ועומד על 41.83 אירו, בשוודיה המחיר עומד על 42.4 אירו, בצרפת על 44.47 אירו, באיטליה על 48.49 אירו, בגרמניה עם 53.44 אירו. זאת למעט קפריסין עם 60.11 אירו ומלטה עם 62.47 אירו, שבהן מחיר החלב גבוה ודומה לישראל.
לעומת זאת, התוצר המקומי הגולמי הממוצע לנפש במדינות האיחוד האירופי הוא 48,900 דולר בין-לאומי , שיעור הגבוה ב־11.98% מהתמ"ג לנפש בישראל. גם השוואה שבהן התמ"ג לנפש דומה - כדוגמת צ'כיה ואיטליה מעלה כי המחיר בישראל גבוה במידה ניכרת מאשר במדינות אלו, למעט קפריסין ומלטה, ששם כאמור המחיר גבוה בדומה לזה שבישראל.
באשר לגורמים המרכזיים המשפיעים על עלות ייצור חלב גולמי ועל מחירו נכתב כי את חלק מהמחיר הגבוה בישראל אפשר לייחס לעלויות המזון, אשר גבוהות בכ־33.33% יותר מאשר באיחוד האירופי לעלויות הנובעות מתנאי מזג האוויר ולכך שהמחיר בחלק מהמדינות נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים.
עם זאת תנובת החלב הגבוהה בישראל, שעומדת על 41.2% יותר ממדינות האיחוד האירופי, יתרונות הגודל של הרפת הישראלית, פערים קטנים במחיר המזון בישראל, לעומת מדינות שבהן מחיר החלב נמוך יותר וכן התבססות מחיר המטרה על סקר החלב, מלמדים על הפוטנציאל הקיים להפחתת מחיר החלב הגולמי.
ממשרד החקלאות נמסר כי "לעניין מחיר החלב הגולמי, תנובת החלב בישראל גבוהה בהשוואה למדינות שונות בעולם בעיקר לאור ההשקעות הגדולות בענף, והעלויות הנוספות שמאפשרות תנובה זו הגורמות בין היתר להפרשי המחירים, כגון האכלה במזון מרוכז, עלויות הזנה גבוהות (כ-60% מהגרעינים ומקורות החלבון מיובאים), עלויות עבודה גבוהות, בעיות וטרינריות, עִיוּר, השפעה על תנאי מזג האוויר ברפתות, תנאי אקלים קיצוניים, משאבי קרקע ומים מוגבלים, שינוי שער החליפין ועוד, ולכן אי אפשר לנתק את התנובה הגבוהה מההשקעות התורמות לתנובה זו. בנוסף, יש לציין כי פרט לגודל הרפת יש עוד מרכיבים רבים שמקשים על הרפת בישראל כגון דרישות לטיפול בשפכים, מחיר מים, מרחק ממקורות המזון, עלות עבודה, מע"מ ועוד המשפיעים על הפרשי המחירים.
על מנת לספק את מלוא דרישת החלב ותוצריו לאוכלוסייה, אנו נדרשים לעבוד עם עדר פרות מצומצם עם תנובת חלב גבוהה לפרה. אנו מצליחים במשימה זו בעזרת גנטיקה משובחת וממשק מעולה שהוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין החקלאים, החוקרים והמשרד, תוך כדי דאגה מתמדת לבריאות הפרה ולרווחתה.
לעניין בקרה על סקר החלב, ועדת ההיגוי מבצעת ביקורות רבות על המידע שנאסף ומנותח על ידי החברה, ומנתחת את הדוחות והממצאים, ואף מבקשת מהחברה בדיקות חוזרות בכל מקום שנראה חשש או שונות לא סבירה. במקביל, המשרד מצוי בהליך לבחירת רואה חשבון מבקר שיערוך ביקורות מדגמיות על טיב הבדיקה של החברה שמבצעת את הסקר, בנוסף על בדיקות המשרד.
לעניין שיתוף הפעולה עם הסקר, לאור העובדה שכ-80% משתתפים בסקר, איננו רואים צורך לכפות השתתפות בחקיקה, בוודאי שגם בסקרי הלמ"ס שהם חובה, עדיין לא מצליחים להביא ל-100% השתתפות.
לעניין חישוב הריבית על ההון בסקר, בבדיקת הבסיס של המחירים המרביים לצרכן בבחינת רווחיות המחלבות עשינו עבודה של ועדת המחירים למעבר לשיטה הנהוגה כיום. מחיר המטרה לא נקבע בוועדת המחירים ולכן השיטה לא חלה עליו. הוועדה בחנה החלת שיטת WACC והוחלט שלא לאמצה.
לעניין חישוב רכיב שכר העבודה העצמית, השכר הממוצע בחקלאות, הינו של פועלים בחקלאות וכולל בתוכו גם עובדים זרים, וכן משקף שכר פועלים ללא סיכון וללא אחריות. הרפתן הוא בעל עסק ואמור לקבל תמורה של ניהול ובעלות על עסק הנמצא בחשיפה של מיליוני ש"ח ואין כל הגיון לקבוע שכר בעלי רפת לפי שכר של פועל מן המניין בחקלאות. לאור זאת נקבע בעבר להשוות לאלטרנטיבת השתכרות של שכיר ממוצע במשק שגם היא נמוכה ביחס לרמת הסיכון והאחריות בהשקעה בהקמה וניהול של רפת.
לעניין פערי הרווחיות ברפתות במגזר השיתופי לעומת המשפחתי, לא מחולקת כאן כל הטבה והמחיר נקבע לפי ממוצע הענף, המשרד סבור שנכון שיש תמריץ לכל רפתן לפעול להתייעלות ולהיות מעל הממוצע ברווחיות. אם לא היה לכך תמריץ לא היו נשארות רפתות ובטח לא הייתה מגמת שיפור והתייעלות ברפתות.
דרכים לשיפור ההתייעלות
המבקר אנגלמן ממליץ כי "כל עוד מתקיים משטר תכנון בענף החלב, ינתחו משרדי החקלאות והאוצר את הגורמים המשפיעים על עלויות ייצור החלב בישראל ויבחנו את הדרכים לשיפור ההתייעלות ולהפחתת מחיר המטרה באופן שישפיע על המחיר הסופי".
כן מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו ליישומן של המלצות ה-OECD והמלצות מבקר המדינה משנת 2018 בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב.
לדברי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: " בדוח שלנו יש שני פרקים שעוסקים ביוקר המחייה מיוקר הדיור ועד לחלב שרק השבוע התייקר עוד יותר.
על הממשלה להילחם ביוקר המחייה, נמצא כי אסדרת שוק החלב לקויה. התוצאה היא שמחיר החלב בישראל גבוה ב 77% מהמחיר הממוצע ב-OECD".
ממועצת החלב נמסר כי "קיבלנו בתודה את דו״ח מבקר המדינה ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדו״ח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים. כך לדוגמא:
מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופאית , עולה כי ב-2022 מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב-22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023.
הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה: עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל.
תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים.
המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה ובארץ לא.
אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד
פער זה מתגלגל למחלבות ואליו מתווספים:
עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ 10% מהפער מול אירופה.
בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב.
מחירי המים לתעשייה והארנונה לעסקים בישראל גבוהים בהשוואה למחירים ב OECD
לאורך השנים וגם בעת האחרונה הציעה מועצת החלב מספר פתרונות להוזלת מוצרי החלב: הפחתת מע”מ על מוצרי חלב בפיקוח ותמיכות לחקלאים. לצערנו עד כה לא קיבלו את הצעותינו.
התייחס לטענות בדו”ח בדבר רווחת בעלי החיים, הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד.
אינדיקציה למצב הטוב בתחום זה היא התנובה הגבוהה של הפרה הישראלית - פרה הנמצאת בעקה יורדת בתנובתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו