אפקט יוקר המחיה: עלייה ברמת הסיכון בענף המזון בשיעור של כ־3%, כך עולה ממדדי "דן אנד ברדסטריט". עליות הריבית ומימון העסקים שחקו את רווחיות החברות בענף, הכוללות בין היתר את יצרניות המזון ואת הרשתות.
לפי המדדים, חלה ירידה בצריכה במחצית השנייה של 2022, ירידה שלא נראית בדו"חות הכספיים בגלל עליות המחירים. הסביבה הכלכלית המאתגרת במשק לא פסחה גם על ענף המזון, שסבל בשנה החולפת מהאטה בפעילותו ומשחיקה ברווחיות של חלק מהשחקנים המובילים.
מקטע קמעונאות המזון (רשתות שיווק ומרכולים) גלגל ב־2022 פדיון מוערך של 77 מיליארד שקלים - עלייה של 2.5% מ־2021, אך זו כוללת בתוכה עליית מחירים של כ־5%.
מלבד עליית המחירים בענף, הפעילות בענף באופן ריאלי דווקא הציגה ירידה בפעילות בשיעור של 2.5% בהשוואה לשנה הקודמת. במילים אחרות, המצב הכלכלי עשה את שלו והציבור רכש פחות אשתקד. למרות זאת, לפי נתוני "סטורנקסט", דווקא בחודשים ינואר-פברואר 2023 חלה עלייה במכירות ברשתות ובחנויות, הנמדדת בשיעור ריאלי של 2.7%. כלומר, לפחות בתחילת השנה, ועל אף רמות המחירים הגבוהות, הציבור שב לרכוש, גם אם באופן ארעי.
בעיית הריכוזיות
בדומה למאפיין את המשק, גם ענף המזון, כאמור, אופיין בעליות מחירים בשנה החולפת, שנבעו מאינפלציה עולמית, פגעי מזג אוויר, פלישת רוסיה לאוקראינה ועוד. אך יותר מכל, הגורמים המהותיים למחירי המזון שעלו מדי שנה בשנים האחרונות הם הריכוזיות הגבוהה בענף, הנשלט בידי קבוצות המזון הגדולות, והיעדר תחרות אמיתית על שטחי המדף מצד ספקים קטנים יותר.
לפי הנתונים, לאחר שב־2022 עלו מחירי המזון בשיעור של כ־5% - בתחילת 2023 (ינואר-פברואר) המשיכו מחירי המזון לעלות בכ־2% נוספים. זאת, לאחר שבסוף 2022, בזה אחר זה, הספקים הגדולים בענף המזון הודיעו על העלאות מחירים של מוצרים נבחרים, כהתאמה להתייקרות חומרי הגלם והתשומות לייצור המוצרים.
אחד הגורמים העיקריים להתייקרות הוא הריכוזיות בענף, והמהלך שנועד לנסות לפרק את הריכוזיות הוקפא כרגע, לאור הלחץ מצד היבואניות הגדולות.
הרפורמה נגנזה
הריכוזיות בענף, שבאה לידי ביטוי הן במקטעי ייצור, יבוא ושיווק והן במקטע הקמעונאי, משפיעה על הפעילות בענף. ב־2022, נתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בענף עמד על 51%. הנתח של חמשת הספקיות הגדולות - תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות קלים ודיפלומט - עמד על 37% מהשוק לפי סטורנקסט.
עם התחלת כהונתה של הממשלה הנוכחית בסוף 2022, גובשה במשרד הכלכלה רפורמה שנועדה להגביל את כוחם של היבואנים הגדולים, שבראשם דיפלומט ושסטוביץ, כך שיחזיקו רק בחלק מהמותגים הבינלאומיים שהם מייצגים בישראל, תוך ויתור על ייצוג מותגים אחרים, במטרה שאלו יועברו להיות מיוצגים על ידי יבואנים אחרים.
המהלך היה אמור להוביל להגברת התחרותיות, שתביא לירידת מחירים. אך בסופו של דבר, בלחץ היבואניות הגדולות, הרפורמה שהיתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים נגוזה לעת עתה, בנימוק כי אינה עומדת במבחן הכלכלי והמשפטי הדרוש להכנסתה לחוק, וכי לכאורה לא היתה דרך להוכיח שהיא אכן תוביל להורדת המחירים.
עם פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים כעת, ניתן לאמוד את השפעת המגמות הענפיות על התוצאות העסקיות של החברות בענף, שחלקן הציגו האטה בפעילות וירידה במדדי הרווחיות, בין היתר נוכח העלייה בהוצאות המימון (עליית הריבית), שלצד הקיטון במכירות פגעה גם היא ברווח. מובילת השוק, שופרסל, הציגה ירידה של 1.4% בהיקפי הפעילות הקמעונאיים (לכדי מחזור פעילות של 13.55 מיליארד שקלים ב־2022, לאחר מחזור פעילות גבוה יותר של 13.75 מיליארד שקלים ב־2021), ורכישת רשת הסטוק "דן דיל" על ידיה מיתנה את הירידה במכירות.
רשת המזון לבדה רשמה ירידה גבוהה יותר, הנאמדת ב־2%. בסך הכל, אחרי שקלול תוכנית התייעלות שעלותה לפי פרסומים נאמדת ב־180 מיליון שקלים, הרווח הנקי של שופרסל נחתך ב־2022 בכ־99% לכדי רווח נקי של 2 מיליון שקלים בלבד, לאחר רווח נקי של כ־393 מיליון שקלים בשנה הקודמת.
בגלל התחרות
לדברי רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט: "התחרות הגוברת בענף היא בין הגורמים לעלייה ברמת הסיכון במקטע הקמעונאי. חלק מהעסקים העצמאיים, שאינם חלק מרשת (עסקים קטנים המפעילים מכולת או סופרמרקט), נמצאים בסיכון גבוה יותר. הריכוזיות במקטע הייצור תורמת אף היא. כאשר בניגוד לספקים הגדולים, ספקים קטנים יותר או בינוניים אינם ניחנים בשטחי מדף נרחבים ומאופיינים ביכולת מיקוח נמוכה יותר מול הרשתות מכדי לעלות מחירים. אל מול עליית חומרי הגלם לייצור המוצרים, במקרים בהם ספקים קטנים יותר לא מצליחים לגלגל את מלוא הייקור על רשתות השיווק והחניות, נאלצים לספוק עסקים אלה שחיקה במתח הרווחים, לעיתים ברמה קריטית להישרדותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
