תוך שנה: המשכנתא התייקרה בכמעט 400 אלף ש'

החלטת הנגיד להעלות את הריבית צפויה לקרב ישראלים רבים אל יחס החזר מסוכן • בהתאחדות יועצי המשכנתאות מזהירים: "בנק ישראל חייב למצוא פתרונות אחרים לפני שיהיה מאוחר מידי"

בנק הפועלים יספוג את העלאת הריבית בישראל, בנק ישראל (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור של 0.25%, מגדילה את ההחזר החודשי על משכנתה ממוצעת קיימת ב- 64 שקלים, ובכך משלימה של התייקרות של כ-1,030 שקלים תוך שנה, וכ-388 אלף שקלים בעלות הריבית הכוללת במסלול זה לכל אורך חיי המשכנתא - כך העריכו היום (שני) בהתאחדות יועצי המשכנתאות.

מדובר על משכנתא בהיקף של כמיליון שקלים ל-25 שנים, 45% במסלול פריים.

מתקרבים ליחס החזר מסוכן (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

בהתאחדות מזהירים מקריסה של משקי הבית ושל הזוגות הצעירים ומבהירים כי: "העלייה המשמעותית בהחזר החודשי שהתרחשה בחודשים האחרונים קירבה את יחס ההחזר של משקי בית רבים ל-40% מההכנסה החודשית שלהם, רף שנחשב מסוכן על-פי הפיקוח על הבנקים ומבטא קושי אמיתי של משקי הבית לעמוד בתשלומי המשכנתא לאורך זמן".

נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה מספקים תמונת מצב מדאיגה, לפיה עלייה במסגרות האשראי בעו"ש של הציבור נמשכת ועלתה מעל הרמה של לפני משבר הקורונה עם משיכת יתר ממוצעת שחצתה את ה15 אלף שקלים.

בנוסף, למרות עליית הריבית, מזהים בהתאחדות גידול של 19% בהשוואה לשנה קודמת, בהלוואות שלא למטרת מגורים תוך שימוש בדירה מגורים כערבון להלוואה (הלוואות לכל מטרה).

לדברי בכירי ההתאחדות, אשראי זה ניתן לצורך פריסת הלוואות ואיחוד חובות ומשמש להורדת ההחזרים החודשיים.

בהתאחדות מבהירים עוד כי: "עליית הריבית לצד יוקר המחייה שמוסיף לעלות ולאור החשש שהמשק הישראלי לפני מיתון – מחייבת היערכות של כל הגורמים הרלוונטיים לפני שיהיה מאוחר מדי. הציבור עדיין מראה יכולת לעמוד בנטל המשכנתא ולא נראה גידול משמעותי בפיגורים, אך בנק ישראל צריך לשאול את עצמו האם כך יהיה המצב גם בעתיד".

כתוצאה מההתמודדות של הציבור עם המשבר, מזהים בהתאחדות יועצי המשכנתאות שימוש באפיקים שלא נעשה בהם שימוש עד כה, לדוגמא: נרשם גידול משמעותי בעליה בביצועים של משכנתאות הפוכות. המשמעות היא שימוש בנכס של ההורים כדי לממן את המשכנתא של הילדים. בנוסף, בחודשיים הראשונים של 2023 יצאו מהמסלולים הכללים של קרנות ההשתלמות במצטבר כ-2.3 מיליארד שקלים, עלייה של כ-82% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

על-פי ההערכות, מדובר בלא מעט כספים שזורמים לכיסוי הלוואות, משכנתאות וצריכה פרטית.

"בנק ישראל לא יכול לשמור רק על יציבות הבנקים ולהזניח את תפקידו הנוסף - לצמצם את הפערים החברתיים בישראל ולא לפעול להרחבתם. עליית הריבית, בנוסף לאינפלציה הקיימת, מייצרת גלגל עליית מחירים נוסף במשק שישפיע על האינפלציה ועל המשך עלייתה, וכך גם המשך עליית ריבית כמלחמה באותה אינפלציה. המעגל חייב להיעצר ובנק ישראל חייב למצוא פתרונות אחרים מלבד עליית ריבית לפני שיהיה מאוחר מידי והציבור ישבר ויקרוס", מסכמים בהתאחדות יועצי המשכנתאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר